בקשה לכיסוי תרופה לטיפול בטרשת נפוצה

בנוסף, לגירסת טבע, לא הייתה מניעה בטיחותית כלשהיא מבצוע הניסוי; פרופיל הבטיחות של GA (הן במינון 20 מ"ג והן במינון 40 מ"ג), הוא יוצא דופן לטובה מכל בחינה שהיא בהשוואה לתרופות רבות הנמצאות בשימוש יום-יומי; תרופת הקופקסון מאושרת לשימוש ביותר מ- 50 מדינות ברחבי העולם לטפול במחלת הטרשת הנפוצה; ניסיון עצום מוכיח כי מדובר בתרופה בטוחה לשימוש.

עם זאת, בפני טבע ניצבו מספר אתגרים (כמפורט בסע' 90 לתצהיר ד"ר קלינגר): הטיפול בטיפות עיניים הוא כשלעצמו אינו נוח לחולי גלוקומה רבים (שאינם מקפידים על טפול סדיר), דבר המרמז על בעייתיות גדולה יותר בטיפול המבוסס על הזרקות חוזרות ונישנות; יש צורך להוכיח, במובהקות סטטיסטית, ש- 5010TV מונע אובדן של שדה הראיה (ולא רק ירידה בלחץ התוך עיני) בצורה יעילה יותר מהטיפולים הקיימים כיום באמצעות טיפות עיניים; תוכנית פיתוח קליני של 5010TV לגלוקומה צפויה להיות ארוכה, נרחבת ויקרה; טבע פנתה לחברות פארמה המתעניינות בפתוח מוצרים לגלוקומה על מנת לשתף פעולה בפתוח 5010TV למחלה זו, אך אלה העמידו כתנאי יסוד את השמוש בהזרקה מרווחת; התימחור של המוצר עשוי להיות בעייתי עבור אוכלוסייה מבוגרת הזוכה לעיתים רק לכסוי חלקי של טיפולים תרופתיים.

ד"ר ליבר ניהל במשך 18 שנה את החטיבה הנוירו-פרמקולוגית ב- FDA אשר מפקחת על מחקרים קליניים ואשר בוחנת ומקבלת החלטות בנוגע לבקשות לאישור תרופות חדשות בתחומי נוירולוגיה ופסיכיאטריה, ובכלל זה במחלות ה- ALS והטרשת הנפוצה.

...

אני קובע אפוא כי ההסכם הובא כדין לידי סיום בידי פרוניורון, וכי על טבע היה להשיב לה באופן מידי את הטכנולוגיה והקניין הרוחני.

סוף דבר סיכומם של דברים.

הפרה-קליניקה הצביעה על העדר יעילות; אין בעובדה זו כשהיא לעצמה, בהכרח, כדי להביא למסקנה שמדובר בניסוי שאיננו מתוכנן היטב.

ציינתי, לעיל, כי התובע השיב על שאלה 5 את התשובה "כן". הוא אף השיב את אותה תשובה, "כן", לשאלה 2 "האם הינך נמצא בטיפול רפואי כלשהוא או תחת השגחה או נוטל תרופות". משמע, בשתי הזדמנויות ניתנה לנתבעת הצהרה מפורשת אודות כך שהתובע גם סובל ממחלות, גם נמצא בטיפול רפואי וגם נוטל תרופות.

בשאלה זו נישאל התובע "האם היו לך או קיימים היום סימני המחלות הבאות: ארטריטיס, גאוט, בעיות שרירים ושלד, טרשת נפוצה, אוסטופורוזיס?". בשאלה זו לא מצוי הביטוי "דלקת מפרקים", כל עיקר.

או-אז, אף לא אחת נחשוד בו שבקש, דרך תיכנון, להסתיר את עברו הרפואי מן המבטחת, שמא אף דרך מירמה, על מנת לקבל כסוי בטוחי בדרכי כחש.

...

סוף דבר לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 216,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 31.12.08 ועד מועד התשלום בפועל.

עוד הנני מורה על שחרור התובע מתשלום פרמיה חודשית בגין הפוליסה למשך 60 חודשים והחזר הפרמיות בגין הפוליסה אשר נגבו מהתובע החל מחודש ינואר 2009, והכל כדי 90%.

עוד הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט בסך 10,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

כך, נשללה הטענה כי החלטת טבע לבצע את הניסוי התקבלה בחוסר תום לב. נדחתה גם טענת פרוניורון כי טבע ביקשה בכוונה תחילה להמנע מכל פיתוח של המולקולה במטרה להגן על הקפו של שוק המכירות של תרופת הקופקסון לטפול במחלת הטרשת נפוצה.

...

דיון והכרעה אקדים את המאוחר ואציין כי לאחר בחינת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נימוקי הצדדים בערעור ובערעור שכנגד ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים בעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין שני הערעורים להידחות, וכך אציע לחבריי שנעשה.

גם דין טענה זו להידחות.

בשולי הדברים יצויין כי גם לא מצאתי כי יש בטענות טבע באשר לקביעות בית המשפט המחוזי בנוגע למינון שנקבע למתן התרופה במהלך הניסוי ולאופן שבו ניתן, כדי לשכנע כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בוודאי לא כזו המצדיקה התערבות בית משפט זה. גם דין טענות טבע, כי ביטול ההסכם נועד רק להפעיל לחץ פסול על טבע על מנת שתשקיע כספים בפרוניורון, להידחות, שעה שטענות אלו לא היו מבוססות כלל.

בחוות דעת שכותרתה "תשובת יועץ", של הפסיכיאטרית הגב' ד"ר פובר גלינה מיום 26/1/2014 נכתב כדלהלן: "סובלת ממגוון מחלות גופניות, כולל סקלרויז נפוצה וסכרת. כמו כן מזה כ-5 שנים, אובחנה כסובלת מדמנציה. בשנים האחרונות נצפת ירידה במצבה הנפשי: ירידה במצב רוח, מבטא רצון למות, עצובה, לפעמים בוכה. בהמלצת רופאת המשפחה טופלה באסטו, אולם הטיפול הופסק בגלל שגרם לה לחולשה ועייפות. לדברי בני מישפחה היו ניסיונות רבים של טפול בתרופות נוגדות דכאון (כולל סימבלטה), אשר הופסקו בשל תופעות לוואי. לפני כשנתיים נבדקה... והומלץ על טפול ברסיטל שגם הופסק כעבור תקופה קצרה בשל תופעות לוואי (כאבי ראש, בחילות ועוד). בשנתיים האחרונות ירידה נוספת בתחום הקוגנטיבי: לא מתעניינת בנעשה סביבה כלל, לא רואה טלויזיה, לעתים מגלה אי-שקט (בעיקר בתנועות ידיים).

הנ"ל לוקה בדמנציה כשברקע קיימת זה שנים רבות מחלה טרשת נפוצה.

לדבריו, היא איננה מזהה אנשים (גם לא את נכדיה), מלבד את המבקש שמטפל וסועד אותה, ולדבריו הוא מונה כאפוטרופוס של המשיבה.

לגופו של עניין בדיון זה עלו הפרטים הבאים: האשה מקבלת קיצבה מביטוח לאומי בסך 3,800 ש"ח שיש בה לכסות את חלקה הגדול של עלות המטפלת הצמודה לאשה, והבעל משלים את משכורתה.

...

לסיכום:.

לפיכך הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את ההצעה למנותו כאפוטרופוס לדין לשם שמירת זכויותיה.

בשו"ת מהר"ם שיק (חלק אבן העזר סימן ב) כתב: "לכאורה יש לדון במה שלפנינו, כיוון דהרופאים העידו דאין תקנה ומזור לחוליה ונתנו כן כתוב וחתום, אם כן לא יהא צריך להשליש הגט וכתובתה... שהרי אמרו ביבמות (דף קכא עמוד ב) דאין מזכירין מעשה נסים יעויין שם בתוס' וכן נפסק באבן העזר (סימן יז ס"ק כט [צ"ל: סעיף כט, וכמבואר שם בבית שמואל ס"ק נו ובחלקת מחוקק ס"ק צא]), ובכמה דוכתי סמכינן על הרופאים." אך במסקנתו העלה מהר"ם שיק שגם בכהאי גוונא אין להתיר אלא לאחר השלשת הגט והכתובה, וכתב: "לכך נראה לי על פי מה שכתב בתשובת מהרש"ל (סימן סה) מדברי הראבי"ה שרבותינו חששו, אף על פי שעל פי הדין מותר להאי גברא, אבל יש לחוש שעל ידי זה יבואו לזלזל בתקנות וחרם דרבנו גרשום ותהיה תקנתו קלקלתן של אחרים. ולכך אפילו על ידי מאה רבנים לא הנהיגו להתיר לו לישא אישה אחרת אלא כל זמן שהיא בשטותה ועל ידי זה שוב אין לחוש לשום תקלה. ולכך לא הנהיגו היתר אלא דווקא בהשלשת גט. ובנודע ביהודא (מהדורא קמא, אבן העזר סימן ג) רמז גם כן דאולי רק על תנאי זה התירו, ונראה לי להסביר דהוא מטעם הנ"ל. ועל פי זה נראה לי דאפילו אם נימא כקושיא הנ"ל דלא היה כאן לחוש שתתרפא, אפילו הכי בעינן כל התנאים בנידון שלנו." וכן בתשובת מהרש"ם (חלק ז סימן צה) השיב אודות אישה שוטה שאין תרופה למכתה ולא מצא לנכון להתיר בלא השלשת גט וכתובה, וכן בספר עולת נח (אבן העזר סימן יט).

השאלה שיש לבחון בהקשר זה היא האם סבירה יותר גרסת התובעת לפיה לו הייתה מצורפת על ידי הנתבעת להסדר פנסיה מקיף, הכולל ביטוח נכות, עד ליום 18.11.11, קרן הפנסיה הייתה מאשרת תביעת נכות שהייתה מגישה לה עקב המחלות בגינן אושפזה בחודש 1/12 והנכות שנגרמה לה בעטיין, מגירסת הנתבעת לפיה תביעה שכזו, לו הייתה מוגשת, הייתה נדחית בשל אי ביטוח למשך תקופת אכשרה בת חמש שנים שנדרשת לכסוי בפנסיית נכות בגין מחלה קודמת.

מקובל בטרשת נפוצה הטיפול בתוצרי אינטרפרון ביתה או קופקסון, והטיפול במחלת דוויק הוא בתרופות נ' חיסוניות או טפולי החלפת פלסמה, התרופות המדכאות חיסון כאימוראן או ריטקסימב.

לעניין זה התובעת טוענת שלא קיימים כל תימוכין רפואיים לקביעה זו בתיק הרפואי של התובעת, וכי טענה זו נסתרה בחקירתו הנגדית של מר גושן, כאשר אישר שלא הופיעו סימני מחלה אצל התובעת חודשיים לאחר תחילת העסקתה, והמומחה אף אישר שלו הייתה התובעת מבקשת להצטרף לקרן הפנסיה בחודש 11/2011, לא היה בסיס רפואי לסרב לקבלה לביטוח נכות.

...

התובעת לעניין זה, טוענת התובעת שהנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי תביעה שהתובעת הייתה מגישה לפנסיית נכות, עקב אבדן כושרה להשתכר בשל מחלותיה, הייתה נדחית על ידי קרן הפנסיה.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפסד פנסיית נכות – 488,400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.5.20 (מועד הגשת חוות דעתו של ד"ר תמיר) עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 30,000 ₪.