בקשה ליישוב סכסוך קיבוצי באמצעות בוררות חובה

המבקשת הוכרה בפסק בוררות מיום 15/3/11, כארגון העובדים היציג של עובדי המבקשת, בכל הנוגע לחוק ישוב סיכסוכי עבודה, תשי"ז – 1957 (להלן: "חוק ישוב סיכסוכי עבודה") ולחוק הסכמים קבוציים תשי"ז – 1957, (להלן: "חוק הסכמים קבוציים").

הזכות לניהול משא ומתן קבוצי נגזרת אף מחובת תום הלב החלה על השותפים ליחסי העבודה הקבוציים, כפי שהיא חלה על היחסים בין העובד הבודד למעסיקו", (עסק (ארצי) 64/09 כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי נ' עמותת סנימטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, ניתן ביום 2/7/09).

מאחר ועסקינן בסכסוך קבוצי, לא יפסקו הוצאות בהליך זה. לאור החלטתנו זו, ומשנדחו הטענות המקדמיות שנטענו על ידי המשיבה, יתקיים דיון בבקשת המבקשת לגופה ביום 16.6.13 בשעה 15:30.

...

אשר לטענת קשת כי לא התקיים משא ומתן אפקטיבי ועל כן לא קמה חזקת היציגות טענה זו אף היא נדחית.

אנו סבורים, כי יצירת התאגדות עובדים ראשונית הנה מהלך רווי מכשולים.

. לאור כל האמור לעיל יש לדחות את טענת המשיבה, כי המבקשת איבדה את יציגותה בשל חוסר פעילות ארגונית ואי ניהול משא ומתן אינטנסיבי.

ההסתדרות מבקשת לדחות את התביעה ולחייב את בא כוחו של התובע בהוצאות משפט, שכן היתנהלותו נועדה להכשיל את פיתרון המחלוקת על ידי ההסתדרות, ליגרור את הצדדים לבית הדין ו"לגזור קופון" ממצוקת התובע.

33.5 לא הגיעה הועדה הפריטטית הראשונה לידי הסכמה- תועבר המחלוקת לדיון והכרעה בפני ועדה פריטטית עליונה, שתמנה 2 חברים, נציג אחד מכל צד. 33.6 לא הגיעו הצדדים להסכמה בועדה הפריטטית העליונה, יפעלו הצדדים כדלקמן: ככל שמדובר בחילוקי דיעות בין הצדדים להסכם זה ברמה הקיבוצית, והועדה הפריטטית העליונה לא הגיעה לידי הסכמה- העניין יועבר על ידה לבורר.

בהקשר זה נקבע עוד, בסעיף 6.6, כי: "נמצא ליקוי בדו"ח האמור בסעיף 6.5 לעיל לגבי קבוצת עובדים או לגבי תקופה מסוימת תהיה ועדת האכיפה מוסמכת להורות למעסיק לתקן הליקויים אף אם מדובר בתקופה החורגת מתקופת ההתיישנות". בסעיף 7 להסכם האכיפה נקבע כדלקמן: "במקרה בו לעובד של מעסיק טענה בדבר פגיעה בזכויותיו על פי דיני העבודה, צוי ההרחבה וההסכמים הקבוציים- כי אז הוא יהיה רשאי לפנות, באמצעות נציג האגוד הארצי של עובדי השמירה והאבטחה, למנגנון יישוב חילוקי דיעות הקבוע בהסכם מיום 2.11.2008.

מכל מקום, לא חלה על ההסתדרות חובה להעביר עניינו הפרטני של עובד לדיון בועדה האכיפה, וודאי מקום שהעובד לא מיצה את זכותו הראשונית, לפנייה לועדה פריטטית.

זאת ועוד, בהקשר זה מקובל עלינו כנכון וצודק אף האמור בפסה"ד בעיניין בן אבו, בדבר חוסר ההיגיון בטענת התובע לגבי העדר אפשרות לידון בזכויות קוגנטיות במסגרת ועדה פריטטית, בעוד שעתירתו של התובע עצמה היא להפעיל מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים, ועדת האכיפה, לשם דיון בזכויותיו הקוגנטיות: "טעונו של התובע כי מאחר שתביעתו הנה לזכויות מכוח חקיקת מגן ולכן "לא ניתן" להפנותה לועדה פריטטית, אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, שכן עיקר תביעתו כנגד ההסתדרות הנה להפעיל בעיניינו את ועדת האכיפה- שאף היא מנגנון הסכמי.

...

סיכומו של דבר, התובע לא הוכיח כי עומדת לו זכות להורות להסתדרות לכנס בעניינו לדיון את ועדת האכיפה.

התביעה נדחית.

אשר לשאלת ההוצאות, אין מקום להיעתר לבקשת ההסתדרות ולחייב אישית את ב"כ התובע בהוצאותיה.

סעיף 37ה לחוק יישוב סיכסוכי עבודה קובע מנגנון של בוררות חובה, לבקשת אחד הצדדים ליחסי עבודה, במקרה של הסכם קבוצי החל בשירות הצבורי.

האבחנה בין סיכסוך קבוצי לבין סיכסוך אישי שאומץ על ידי האירגון היציג, נוסחה על ידי בית הדין הארצי בדב"ע נז/ 68-4 ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 9.4.1998), כך - "המחוקק הבחין בין תובענה שבין עובד ומעבידו שעילתה ביחסי עבודה לבין תובענה בסכסוך קבוצי בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי (ר' סעיפים 24(א)(1) ו-(2) ו-25(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969).

...

די במפורט עד כאן לעיל, על מנת להגיע למסקנה כי דין בקשת הצד להיות מסולקת על הסף.

אף בענייננו לא מצאנו כל מימד קיבוצי בסכסוך המובא בפנינו.

סיכום אשר על כן ונוכח הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת ואנו דוחים את בקשת הצד.

סעיף 52 (1) לפקודת האגודות השיתופיות קובע: "יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות, בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה בין על ידי הרשם ובין באופן אחר". סעיף 52 (2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע: אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרשם לשם הכרעה כל סיכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו – (ההדגשה שלי – ס"י) (א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או (ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הוועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או (ג) בין האגודה או הוועד שלה ובין כל פקיד או מורשה של האגודה, או (ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, הרי משקיבל הרשם את הבקשה לישוב הסיכסוך רשאי הוא - (א1) ליישב את הסיכסוך בעצמו, או (ב1) בכפוף לתקנות שתיקבענה, להעבירו לבורר או לבוררים.

סיכסוך אישי (הנובע מישום החלטת האספה בעיניינו של החבר) בין הקבוץ ובין חבר הקבוץ, או סיכסוך בין חברים בקבוץ, יוכרע על פי הסכמה בין הצדדים על ידי בורר שימונה על ידי המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית בהתאם לתקנונו.

סיפא סעיף 113 מונה מספר מקרים בהם לא תחול חובת הבוררות שקובע הסעיף: חובת הבוררות המופיעה בסעיף זה (113) לא תחול לגבי סיכסוך בין הקבוץ לבין החבר או יורשיו ו/או חליף אחר שלו הנוגעים לזכויות חזקה ו/או שימוש במקרקעי הקבוץ, לרבות בדירת מגורים, עד למועד רישום דירת המגורים על שם החבר.

...

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת אפוא לתוקף החלטת האסיפה, שקבעה מנגנון ליישוב סכסוכים הנוגע להליך השיוך, כאשר לטענת המשיב ההחלטה נעדרת כל תוקף מאחר ולא עוגנה בתקנון הקיבוץ והיא עומדת בסתירה לתקנון, ולכן אין מקום להיעתר לבקשת הקיבוץ לעיכוב הליכים בהם נקט המשיב.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על עיכוב הליכים בתובענה שהגיש המשיב נגד הקיבוץ, ומיצוי מלא של ההליכים שנקבעו בהחלטת האסיפה של הקיבוץ מיום 23.5.06.

התובע אף ביקש מספר פעמים לתאם פניה להליך גישור/בוררות בהתאם לתקנון, והקיבוץ בתגובה השיב כי בטרם פניה להליכים משפטיים/בוררות חלה חובה למצות הליכים בקבוץ, וכי קיומו של סעיף בוררות בתקנון אינו שולל ואינו מחליף את ההתנהלות הפנימית של הקבוץ מול חבריו בהתאם להחלטותיו.

ביחס לסכסוך בנוגע לבקשת התובע לצאת לחופשה מיוחדת טוען הקבוץ כי יש לפנות למוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית, בהתאם לסעיף יישוב הסכסוכים בתקנון – סעיף 113א. לחילופין יש להורות כי הסיכסוך בנושא חופשה מיוחדת יתברר בפני רשם האגודות השיתופיות, בהתאם לסעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות.

הוראות סעיף 113א לתקנון קובעות מנגנון ליישוב סכסוכים כדלקמן: "כל סיכסוך שבין הקבוץ ובין חבר הקבוץ או בין הקבוץ לבין חבר לשעבר של הקבוץ, הנובע מחברותו בקבוץ או הקשור בכך, אשר לא יושב לפי סעיף 111 לתקנון, יבורר בהליך גישור ופישור. לא צלח הליך הגישור, ימסר הסיכסוך להכרעת בורר שזהותו תיקבע בהסכמה בין הצדדים. לא הושגה הסכמה כזו, ימסר הסיכסוך למוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית. דין הוראה זו כדין הסכם בוררות שנחתם כחוק על ידי הקבוץ ועל ידי החבר או החבר לשעבר של הקבוץ. הוראות תקנון זה תחייבנה בכל גישור, פישור, בירור או בוררות כאמור". ההסכם מיום 27.10.21 הסכימו הצדדים על מנגנון ליישוב סכסוכים כדלקמן: "סוכם כי סוגיית יישוב המחלוקת בין אלי פרץ לקבוץ גבע תתבצע בדרך הבאה: שלב ראשון גישור, שלב שני בוררות. מוסכם כי ההחלטה על המגשר וההחלטה על הבורר (במידה והגישור לא יצלח) ייעשו לפני תחילת הגישור". נוסח ההסכם ותוכנו עולים בקנה אחד עם הוראות סעיף 113א' לתקנון.

...

בנסיבות אלה יש לדחות את הבקשה למינוי בורר בידי בית המשפט.

סוף דבר הבקשה למינוי בורר נדחית.

התובע ישלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכ"ט, בסכום כולל של 10,000 ₪.