ההסתדרות מבקשת לדחות את התביעה ולחייב את בא כוחו של התובע בהוצאות משפט, שכן היתנהלותו נועדה להכשיל את פיתרון המחלוקת על ידי ההסתדרות, ליגרור את הצדדים לבית הדין ו"לגזור קופון" ממצוקת התובע.
33.5 לא הגיעה הועדה הפריטטית הראשונה לידי הסכמה- תועבר המחלוקת לדיון והכרעה בפני ועדה פריטטית עליונה, שתמנה 2 חברים, נציג אחד מכל צד.
33.6 לא הגיעו הצדדים להסכמה בועדה הפריטטית העליונה, יפעלו הצדדים כדלקמן:
ככל שמדובר בחילוקי דיעות בין הצדדים להסכם זה ברמה הקיבוצית, והועדה הפריטטית העליונה לא הגיעה לידי הסכמה- העניין יועבר על ידה לבורר.
בהקשר זה נקבע עוד, בסעיף 6.6, כי:
"נמצא ליקוי בדו"ח האמור בסעיף 6.5 לעיל לגבי קבוצת עובדים או לגבי תקופה מסוימת תהיה ועדת האכיפה מוסמכת להורות למעסיק לתקן הליקויים אף אם מדובר בתקופה החורגת מתקופת ההתיישנות".
בסעיף 7 להסכם האכיפה נקבע כדלקמן:
"במקרה בו לעובד של מעסיק טענה בדבר פגיעה בזכויותיו על פי דיני העבודה, צוי ההרחבה וההסכמים הקבוציים- כי אז הוא יהיה רשאי לפנות, באמצעות נציג האגוד הארצי של עובדי השמירה והאבטחה, למנגנון יישוב חילוקי דיעות הקבוע בהסכם מיום 2.11.2008.
מכל מקום, לא חלה על ההסתדרות חובה להעביר עניינו הפרטני של עובד לדיון בועדה האכיפה, וודאי מקום שהעובד לא מיצה את זכותו הראשונית, לפנייה לועדה פריטטית.
זאת ועוד, בהקשר זה מקובל עלינו כנכון וצודק אף האמור בפסה"ד בעיניין בן אבו, בדבר חוסר ההיגיון בטענת התובע לגבי העדר אפשרות לידון בזכויות קוגנטיות במסגרת ועדה פריטטית, בעוד שעתירתו של התובע עצמה היא להפעיל מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים, ועדת האכיפה, לשם דיון בזכויותיו הקוגנטיות:
"טעונו של התובע כי מאחר שתביעתו הנה לזכויות מכוח חקיקת מגן ולכן "לא ניתן" להפנותה לועדה פריטטית, אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, שכן עיקר תביעתו כנגד ההסתדרות הנה להפעיל בעיניינו את ועדת האכיפה- שאף היא מנגנון הסכמי.
...
סיכומו של דבר, התובע לא הוכיח כי עומדת לו זכות להורות להסתדרות לכנס בעניינו לדיון את ועדת האכיפה.
התביעה נדחית.
אשר לשאלת ההוצאות, אין מקום להיעתר לבקשת ההסתדרות ולחייב אישית את ב"כ התובע בהוצאותיה.