בקשה לחקירת מצהיר ופרטים נוספים בעתירת חופש המידע

לעניין זה ניתן להפנות בין היתר להחלטת כב' השופטת הוד בעת"מ (נצ') 35525-11-20 סולתם מערכות בע"מ נ' עריית יוקנעם (4.4.2021): "הינה כי כן, לאחר שעיינתי בסעיפים הרלוואנטיים בכתב התשובה ובפרטים הנוספים אשר מבקשות העותרות על סמך הסעיפים האמורים, כמפורט לעיל, מצאתי, כי אין מדובר בפרטים אשר דרושים לצורך הבהרת והשלמת נימוקי המשיבה וצמצום גדר המחלוקת. מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה מדובר במסע דייג. התרשמתי, כי מטרת העותרות היא ניסיון להחליש את טענות המשיבה וכי הן מבקשות לנסות ולדלות פרטים שיאפשרו להן לערוך מקצה שיפורים. אין מקום להעתר לבקשה שאלו מטרותיה. כאמור, בקשה לגילוי פרטים נוספים איננה מחליפה הליך של גילוי מסמכים. מצאתי, כי אין מדובר בפרטים אשר דרושים לצורך הבהרת טענות המשיבה בכתב התשובה או צימצום המחלוקות ותחת זאת, העתרות לבקשה עשויה לסרבל את הדיון בעתירה שלא לצורך. עוד מצאתי, כי הפרטים הנוספים אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה שלפני..." בעניינינו, בחינת המידע והמסמכים שהתבקשו בבקשה מלמדת כי אלו אינם נחוצים להבהרה או השלמה של כתב התשובה, אלא פותחים פתח להסתעפות ללא גבול של העתירה.

מובן כי נתונים כלליים אלו אינם רלוואנטיים לבירורה של העתירה, הם מתאימים במהותם לבקשה על פי חוק חופש המידע, חלקם ניתנים להשגה עצמאית וחלקם אף מצוטטים בגוף התשובה.

" בחינת בקשתו של העותר לחקירת המצהירים מטעם המשיבים, אשר אף היא משתרעת על פני עשרות סעיפים, מלמדת כי אין עסקינן בשאלות הנדרשות לצורך בירור המחלוקות העובדתיות העולות מהעתירה, אלא בניסיון נוסף ל"מסע דייג", תוך התשת המשיבים והעדים מטעמם בשאלות ופרטים שאינם נדרשים לצורך הכרעה בעתירה.

...

בפסיקה נקבע לא פעם, כי אין מקום להיעתר לבקשה לקבלת פרטים נוספים מקום בו היא נועדה להפריך או להחליש את טענות המשיב או מקום בו היא נועדה לסרבל את ההליך.

לעניין זה ניתן להפנות בין היתר להחלטת כב' השופטת הוד בעת"מ (נצ') 35525-11-20 סולתם מערכות בע"מ נ' עיריית יוקנעם (4.4.2021): "הנה כי כן, לאחר שעיינתי בסעיפים הרלוונטיים בכתב התשובה ובפרטים הנוספים אשר מבקשות העותרות על סמך הסעיפים האמורים, כמפורט לעיל, מצאתי, כי אין מדובר בפרטים אשר דרושים לצורך הבהרת והשלמת נימוקי המשיבה וצמצום גדר המחלוקת. מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה מדובר במסע דייג. התרשמתי, כי מטרת העותרות היא ניסיון להחליש את טענות המשיבה וכי הן מבקשות לנסות ולדלות פרטים שיאפשרו להן לערוך מקצה שיפורים. אין מקום להיעתר לבקשה שאלו מטרותיה. כאמור, בקשה לגילוי פרטים נוספים איננה מחליפה הליך של גילוי מסמכים. מצאתי, כי אין מדובר בפרטים אשר דרושים לצורך הבהרת טענות המשיבה בכתב התשובה או צמצום המחלוקות ותחת זאת, היעתרות לבקשה עשויה לסרבל את הדיון בעתירה שלא לצורך. עוד מצאתי, כי הפרטים הנוספים אינם דרושים לצורך הכרעה בעתירה שלפני..." בענייננו, בחינת המידע והמסמכים שהתבקשו בבקשה מלמדת כי אלו אינם נחוצים להבהרה או השלמה של כתב התשובה, אלא פותחים פתח להסתעפות ללא גבול של העתירה.

בנסיבות אלה, וכאשר ברקע הדברים יש להזכיר כי העתירה עצמה משתרעת על פני 102 עמודים ומונה מעל 700 סעיפים!!, נחה דעתי כי הבקשה שבפני הינה "מסע דייג" המכוון לנבירה באין סוף נתונים ועובדות, אשר אין בהם בכדי לצמצם את המחלוקת אלא לעשותה לבלתי ניתנת להתרה.

לעניין זה נקבע בעע"מ 3309/11 קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (6.1.2013): "בית המשפט לעניינים מינהליים הוא איפוא אחיו הצעיר של בג"ץ, והמחוקק ביקש כי ילך בדרכו של בג"ץ ככל שניתן ובשינויים המחוייבים. סעיף 13(2) לחוק מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע החוק כאשר "סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש". תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2001 (להלן: התקנות) מתוות מסלול מהיר ויעיל של דיון בעתירות מינהליות, ללא בקשות ביניים מכבידות, על סמך תצהירים וללא שמיעת עדויות, כאשר  חקירה של מצהיר היא החריג מקום בו מצא בית המשפט "כי הדבר דרוש לשם הכרעה בעתירה" (תקנה 15(א)).

סיכומו של עניין, מצאתי כי דינן של שתי הבקשות להידחות.

העותרת ביקשה בעקבות הגשת התשובה הן את זמונו של המצהיר מטעם המשיבים לחקירה נגדית והן פרטים נוספים.

חקירה נגדית ובמסגרתה יתבקש המצהיר להשיב על שאלות המתייחסות למידע הקיים בנוגע לבקשה לפי חוק חופש המידע, משמעותה "עקיפה" של סרוב המשיבים לספק את המידע.

...

כתב תשובה לעתירה הוגש ביום 7.11.22 ובו מנמקים המשיבים את עמדתם ולפיה יש לדחות את בקשת העותרת למידע במלואה.

האחד, פקודה יומית לתאריכים 5-6/12 שהוצאה ע"י המשיבים (בסיווג "בלמ"ס") על מנת להראות שקיים מידע נגיש אצל המשיבים הרלוונטי לבקשה לפי חוק חופש המידע וכן פירוט בנוגע ל"ענף תקשורת ישראלית" תוך הפרדה מ"תחום ערבית" וכן "ענף בין-לאומי". לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

בימ"ש יקבע לאחר דיון בעתירה אם עמדת המשיבה נכונה או שגויה, אך בכל מקרה אין לאפשר גילוי מידע זה או אחר באמצעות חקירה נגדית.

לסיכום: הבקשות נדחות.

ביום 26.10.2021 בשעה 11:42, מסר ב"כ המבקשת מכתב דרישה אל המועצה מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998 ובו ביקש נתונים ומסמכים הקשורים להליך המיון (ראו נספח ד לבקשה).

המשיבה ויתרה על חקירתו של אבי המבקשת, מבלי שהדבר יפגע בטענותיה.

בסיום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל־פה. תמצית טענות הצדדים כפי שהוצגו בסיכומיהם טוענת המבקשת כי המשיבה נוהגת בחוסר שקיפות לעניין הליך המיון ומסרבת להציג פרטים ומסמכים רלוואנטיים; כי יש ניגוד עניינים מובהק משהתקבלו מועמדות הקשורות למי שכיהן בועדת הבחינה וללא קיום הפרוצידורה המתאימה.

מנגד עונה המשיבה כי היתמקדות המבקשת בסיכומיה בנגוד עניינים והעסקת קרובי מישפחה מהוה שינוי חזית לבקשתה; בית הדין אינו ניכנס לנעלי ועדת הבחינה ואינו אמור לנקד את המועמדים ואינו בוחר בהם; החלטה הועדה אינה בלתי סבירה וקיצונית עד כדי הצדקת מתן הסעד הזמני; המועצה הרחיבה את הפרויקט מ-20 מתמחים כמתוכנן ל-30 התמחויות וצפוי מחזור נוסף.

בעתירה העוסקות בחופש המידע, המידע שמבוקש לרוב הוא נתונים מספריים ולא שמות; כן נטען כי לא צורפו משיבים רלוואנטיים.

עוד צרפה המבקשת את תצהיר אביה, ונטען לגביו בסיכומים[footnoteRef:8] כי בשיחה שקיים האב עם ראש המועצה הבין אביה של המבקשת כי הותק היה קריטריון משמעותי לגבי מי שהיתקבל אולם בתצהיר האב נרשם רק כי "ראש המועצה אישר כי נבחרו במגמה בה נרשמה הבת שלי מועמדות ותיקות ממנה." המבקשת בעלת הכשרה לכיתות גן עד א-ב. במגמה המדוברת יש חמש מועמדות ונבחרו שלוש מתוכן.

...

לא מצאנו ולו לכאורה כי התנהלות המשיבה בהליך בחירת המתמחים הייתה בלתי סבירה או שנפל בה פגם היורד לשורש העניין או שהייתה בלתי מוצדקת.

לפיכך, גם מסיבה זו לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה.

לסיכום – על כן, אנו דוחות את הבקשה לסעדים זמניים כפי שהוגדרו על ידי המבקשת.

מחקירתו של מר מנחם רוזנטל, מנהל אגף המסים במשיבה, המצהיר מטעמה, עלו בין היתר הדברים הבאים: מאחר שבחוק העזר נקבע כי מים להשקיה לא יחויבו באגרת ביוב אך לא נקבעו קריטריונים לפטור "הקישו במקום [צ"ל "ממקום" – מ' נ'] אחר" (פר' עמ' 23 ש' 9).

ביום 11.11.20 בדנ"מ 8626/17 נקבע: "סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות אינו שולל חיוב בהשבה – במסגרת תובענה ייצוגית נגד רשות, בעילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה – ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. משכך, יחולו לגבי תקופה זו ההוראות הכלליות של חוק תובענות ייצוגיות בנוגע להרחבת הקבוצה, כך שבית המשפט יוכל לכלול בקבוצה, לפי שיקול דעתו, גם בני אדם שעילת התביעה שלהם נולדה לאחר הגשת בקשת האישור – ובנסיבות חריגות, אף לאחר אישור התובענה, בהתאם לסעיף 10 לחוק" (פסקה 44).

בנוסף, ב"כ התובעים ניהלו עתירה מנהלית על פי חוק חופש המידע לצורך קבלת תחשיב אגרת הביוב.

...

הסכום הכולל הוא 2,835,000 ₪ ובצירוף מע"מ – 3,316,950 ₪ - וכך אני מורה.

אשר לגמול לתובעים המייצגים אני מורה כי זה יעמוד על 695,000 ₪ (5% מסכום ההשבה).

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, התובענה הייצוגית מתקבלת.

בפסק הדין נושא הבקשה התקבלה עתירה מנהלית שהגיש המשיב נגד המבקש מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע או החוק), שעניינה מסירת מידע על הליכים פליליים שהתנהלו בבתי המשפט הצבאיים באיזור יהודה ושומרון בעבירות ביטחוניות.

בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשה למתן פרטים נוספים על אודות החיפוש שבוצע על ידי המבקש, וכן דרש לחקור את המצהירים מטעם המבקש על מנת לברר את האפשרות לבצע, מבחינה טכנולוגית, את החיפוש במאגרים הממוחשבים של המבקש.

הוטעם כי: "הדבר מתבקש לנוכח עניינו של העותר במידע במסגרת המחקר האקדמי ועבודת הדוקטוראט, ולאור העניין הצבורי הרב במחקרים אקדמיים, בשל תרומתם לחברה בכל תחומי החיים, לרבות בתחום המשפט, ובנושא השפעת הרשתות החברתיות – בכלל, ועל טירור ורדיקליזציה – בפרט". בהתאם לכך, קיבל בית המשפט קמא את עתירת המשיב באופן חלקי, במובן זה שהמבקש ימציא למשיב, מעבר למידע שמסר לו עד למועד מתן פסק הדין, גם את המידע המצומצם הנוסף שהתבקש, קרי – עותקים מכתבי האישום בבית המשפט הצבאי "יהודה" שבאיזור, בתקופה שמיום 1.3.15 ועד ליום 31.3.17, שבעובדות כתבי האישום נכללה המילה "פייסבוק". נקבע כי המידע האמור יימסר בתוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות כגון דא, סבורני כי לא נפל כל פגם בדרך הדיונית בה הלך המבקש, כך שאין מקום לדחות את בקשתו מטעם זה (ראו ע"א 8104/16 רס. אא. יזמות והשקעות בע"מ נ' כהן, פסקה 9 (6.11.2016)).

סיכומו של דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא עד להכרעה בערעור.