לאחר מתן ההחלטה, נעתר בית המשפט לבקשת ב"כ העורר, וקבע כי נוכח העובדה שמדובר במי שנעדר עבר פלילי, יש מקום להדרש לתסקיר מעצר, על מנת לקבל תמונה כוללת אודותיו "לרבות התכנות חלופת מעצר". לפיכך הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעיניינו של העורר, תוך שהוא מותיר את העורר במעצר, עד למתן החלטה אחרת.
לכן, למרות שעדיף היה שמקום מעצר הבית יהיה מרוחק יותר מהמקום המוצע, נוכח הפיקוח הצמוד של הערבים – ממליץ שירות המבחן לשקול את שיחרורו של העורר לחלופה המוצעת, בפקוח צמוד של הערבים, ובכפוף לערבויות כספיות גבוהות, וצו פקוח של שירות המבחן.
ביום 17.7.2017 היתקיים דיון בפני השופטת הנכבדה קמא, אשר במהלכו נחקרו שני הערבים, והצדדים טענו טיעוניהם לעניין אפשרות של חלופת מעצר, וביום 27.7.2017 ניתנה החלטה משלימה של בית משפט קמא, אשר בו סקרה השופטת בהרחבה את טענות הצדדים, ובסופו של דבר החליטה לדחות את בקשת העורר לשחרורו לחלופת מעצר והורתה על מעצרו עד תום ההליכים.
לעניין זה, אציין כי לעובדה שהעורר נחקר בעבר בחשדות דומים והחקירה לא העלתה דבר, אין כל רלבאנטיות לעניין עברו הפלילי, וטעה בית משפט קמא כאשר הזכיר עניין זה בהחלטתו, במיוחד נוכח העובדה שהתיק שניפתח נגד העורר בשעתו ניסגר מחוסר ראיות, ראו לעניין זה בש"פ 6718/06 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.9.2006).
...
כמו כן, ראה בית משפט קמא לציין כי אחד מילדיו של העורר הורשע בעבר בעבירות שונות וריצה עונש מאסר ממושך בשל כך.
בסופו של דבר, קבעה השופטת הנכבדה קמא כי לא ניתן לתת אמון בעורר ובמשפחתו, וכי היא מתרשמת שגם המפקחים לא יוכלו להפחית במידה מספקת את רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהעורר, אשר "מעשיו מצביעים במובהק על מעורבות עמוקה בתחום הסחר בסמים, והוא בעל קשרים שוליים אותם הוא מנסה לטשטש". לדבריה, הכלל הוא כי מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית או על סחר בסמים, צפוי למעצר עד תום הליכים, וכי חלופת מעצר אינה מספקת בכדי להפיג את המסוכנות הכרוכה בעבירות אלה, מפני "שהסחר בסמים יכול להתבצע גם כאשר הנאשם נמצא בחלופת מעצר וחופש הפעולה שלו מוגבל".
השופטת קמא לא מצאה כי יש בנסיבותיו של העורר כדי לחרוג מהכלל האמור, גם בהינתן מצבו הרפואי ואף שהוא נעדר עבר פלילי, ולכן דחתה את הבקשה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר, והורתה כאמור על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
אכן, אין חולק כי מדובר בהמלצה בלבד, וההחלטה נתונה בסופו של דבר לבית המשפט, שמערכת השיקולים שהוא שוקל רחבה יותר מזו של שירות המבחן.
נראה לי שכך ראוי לנהוג מקל וחומר גם בעניינו של העורר שלפנינו, שאין לחובתו עבר פלילי כלל, אף כי בנסיבות שלפנינו שקלות יותר מהנסיבות בעניין ביטון, אני סבור כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר גם בלא איזוק אלקטרוני, בדומה למה שנקבע בעניין בן לולו.
סוף דבר, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, באתי לכלל מסקנה כי נוכח היותו של העורר בלא עבר פלילי, ונוכח היותו נכה בשיעור 100%, ובשים לב להמלצת שירות המבחן, ניתן לתת מענה ראוי למסוכנותו של העורר, ולשחרר את העורר ממעצרו, בהתאם ובכפוף לתנאים המגבילים שיפורטו להלן:
מעצר בית מלא בביתו של מר ג'מאל אלקיעאן, ביישוב חורה שכונה 9 בית 197.