בקשה לחיקור דין ולקבלת מסמכים בתביעה על יחסים עסקיים

לגישתה של התובעת קבוצות המסמכים הבאות אינן רלבאנטיות לתביעה ועל כן אין צורך בעיון בהם: בקשה וצו להמצאת מסמכים; בקשות וצוים; בקשות וצוים לטלפוניה; דרישות; הוראת פתיחה בחקירה; זימונים; כתבי ערובה; מיסמך ותעודת חיסיון; עיכוב; קבלת תפוסים; רשומה מוסדית; בקשה לעזרה משפטית.

התובעת הצביעה על קבוצת מסמכים שרלבנטיות ביותר למחלוקת נשוא התביעה: דוחות חפוש שמפרטים את הטובין שנתפסו במשרדי חלק מהנתבעים; דיסק – תמלולי חקירות של אייל מרדלר, אמיל בודילובסקי וחיקור הדין שנערך לאלכסנדר גרנובסקי; הודעה ותימלול הודעה – הודעותיהם של כלל המעורבים בפרשיות השונות בעניינים שקשורים לתובעת; החזרת תפוסים – להערכת התובעת חומרי חקירה אלה יאפשרו לבחון את התפוסים שהוחזרו לנתבעים בתום החקירה הפלילית; זכרון דברים - להערכת התובעת מדובר בתעוד של עורכי החקירה הפלילית, לרבות מסקנות ביחס לגירסת הנתבעים.

הוא הדבר לגבי חיקור הדין שנערך באוקראינה לגרנובסקי.

הטעם לכך הוא החשש המובנה שמסמכים חשבונאיים אלה נוגעים לעניינים עיסקיים של צדדים שלישיים שאין להם יד ורגל בהליך שלפניי.

...

בהקשר זה, הגם שאני מביא בחשבון את עמדתה של התובעת לגילוי מלא, אני סבור כי יש בראש ובראשונה למסור קבוצה זו של מסמכים לעיון ראשוני של פירמת רואי החשבון.

כשאלה הן הנסיבות אני מורה לפירמת רואי החשבון לבחון את המסמכים החשבונאיים.

סוף דבר – לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מורה כדלקמן: גורטובוי יעביר לעיון הצדדים את חומרי החקירה, למעט המסמכים החשבונאיים ולמעט 12 קבוצות המסמכים שאינן רלוונטיות להליך שלפניי.

על כן, טוענת התובעת כי לנתבע אין הגנה של ממש במישור השיטרי והחוזי של התביעה ומבקשת לחייבו במלוא סכום התביעה לרבות הוצאות משפט ושכ''ט עו''ד. טענות הנתבע בסיכומיו לטענת הנתבע, במהלך חקירתם של עדי התובעת התברר כי טענתם לחובו אינה מבוססת ועל כן דין התביעה להידחות.

כמו כן טען כי היתנהלות התובעת, שטענה להחתמתו של הנתבע על שטר חוב רק לאחר 7 חודשים מיום תחילת היחסים העיסקיים ביניהם, אינה מתיישבת עם טענתה כי היא מחתימה כל לקוח חדש על מסמכים ספציפיים כגון ערבות אישית, שטר חוב וכרטיס פתיחת תיק.

אמנם, שטר חוב ניתן לשם חזוק התחייבות חוזית אולם הוא נבדל ממנה בכל הנוגע לנטל הראיה בהיותו שטר לכל דבר: "מדיניות הפסיקה היא להעביר את כלל נטלי הראיה בתביעה שטרית לשכמו של הנתבע, כדי להעמיק את הפער בין העילה השטרית לעילה החוזית. נטילת שטר לחזוק התחייבות חוזית מלמדת שהצדדים התכוונו להעניק לתובע יתרונות שונים שלא היו לו ע"פ העילה החוזית – "לו היה מקבל שטר ביטחון יכול לממש את זכותו לפרוע את השטר רק אם הוכיח זכות מכוח החוזה, כי אז התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על ידי נתינת השטר היתה מסוכלת" (לרנר, עמוד 313).

...

הנתבע ישלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 483,396 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום פתיחת ההליך ביום 20.5.19 בסך כולל של 522,569 ₪ .

כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪ ושכר טרחת עו''ד בסך כולל של 61,000 ₪.

עוד אני מורה על שפעול הליכי ההוצל''פ בתיק ההוצל''פ שמספרו 501360-04-19.

גדר המחלוקת ותמצית טענות הצדדים אין מחלוקת כי מיתקיים בעניינינו התנאי המקדמי לתחולת סעיף 34(ב) לחוק שלפיו מבקש הסעד הוא "זוכה". כמפורט לעיל, לטובת התובע נתנו ארבעה פסקי דין כספיים נגד הנתבע על פי הודאתו בחוב, בסכום כולל בסך 3,274,540.78 דולר (ארה"ב), שהוכרזו כבני אכיפה בישראל.

זאת, בשים לב, בין היתר, לכך שאין נסיבות שמעידות כי מדובר בעיסקה חריגה; לא מיתקיים המבחן של שליטה והחזקה בנכס; התביעות וכתבי האישום שאליהם מפנה התובע לא מתייחסים לתקופה שבה נרכשה הדירה ואף אין אינדיקאציה לכך שהנתבע היה נתון בקשיים כלכליים באותה עת. הנתבעים טוענים כי בהיעדר נסיבות של קושי כלכלי או חידלות פרעון בעת רכישת הדירה אין מקום להחיל את סעיף 34(ב) לחוק לצורך העברת הבעלות בזכויות בדירה לנתבע, תוך פגיעה קשה בקניינה של הנתבעת.

בהתבסס על המסמכים הנ"ל המומחה חיווה דעתו כי: "ברור שהמקורות שמהם מומנו רכישת הדירה (הון ומשכנתא) ותשלומים נוספים ביחס לדירה, עיצוב ותכניות, כולם הגיעו מהנתבע (בעיקר דרך חשבונות נאמנות, שהוחזקו על ידי כץ לטובתו הבלעדית של הנתבע). כץ, למרות היותו עורך דין, ניצל את חשבונות הנאמנות שלו לשימושו של הנתבע". התובע הגיש כראיה תקליטור שכולל את כלל הפעילות בחשבונות הבנק שבשליטת הנתבע או שהוחזקו עבורו בנאמנות על ידי כץ. טענות התובע בדבר המקורות ששימשו למימון רכישת הדירה נתמכו גם בעדויות שנשמעו מפיו ומפי רוזנבלט.

השופט המחליף נתן החלטה ביום 19.1.22 שבה דחה את בקשת הנתבעת לצוו מגן, קיבל את בקשת התובע לביזיון בית משפט וקבע כי על הנתבעים להתייצב לחיקור דין במועד שנקבע ולהביא עימם את המסמכים הנדרשים (החלטה מיום 1.1.22 מסומנת כמוצג ת/14), אך הם לא התייצבו (פרוטוקול חיקור דין מיום 23.2.22 מסומן כמוצג ת/15).

...

תוצאה נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת שהוכח ברמה הנדרשת כי הנתבע הוא הבעלים של הדירה.

בהתאם להסדר הדיוני המוסכם שבין הצדדים (ראו החלטה מיום 23.1.22), אני מורה כי הבנק יצורף כחייב לתיק הוצל"פ 529055-03-18.

כמו כן, אני מורה על אישור העיקול שהוטל על הדירה (לפי החלטת כב' הרשמת תמר בר אשר (כתוארה אז) מיום 11.10.18 בת"א 2336-09-18)) וניתן בזה צו לעיקול קבוע על זכויותיו של הנתבע בדירה.

מכאן, שהטענה כי הנאשם מסוגל לפעול במניפולטיביות כלפי סביבתו, הוכחה, ולוּ מתוך הודאות הנאשם בחקירותיו לפניי [למשל: בעיניין טענת הנאשם, כי ז'ק ביקש ממנו לשקר ביחס למשבר בעיסקו של אביו של הנאשם, פרו' 11.1.2022, עמ' 220 מש' 26 ועד עמ' 221 ש' 10; או ביחס למרמת הביטוח שביצע בארצות הברית כדי לקבל טפול, (פרו' מיום 18.5.2022, עמ' 250 מש' 25 ועד עמ' 251, ש' 2].

לדבריו, במפגש שנערך עם ז'ק התברר, כי הלה הסתבך עם רשויות המס בצרפת באחד מעסקיו בשל עובד שגנב מהחברה ובגין כך אף מיתנהל נגדו משפט, ולכן הוא מבקש להיפטר מכספים בסדר גודל של 600,000 דולר ארה"ב. הנאשם השיב לו, לטענתו, כי הדרך היחידה לעשות זאת, היא באמצעות השקעה בחברה או בפרוייקט מסוים, כשהפעולה תגובֶּה במסמכים (נ/170, אסמכתה ללינה במלון מריוט בפריס באותו מועד, וכן עדות הנאשם, 28.10.2021, עמ' 216, ש' 15 – 28).

מכאן גם לטעמי ההסבר לכך שהנאשם בחר לשקר ביחס להיותו של מת'יו "נציג עסקי של אביו", לאחר שכבר היה נתון בעומקה של מסכת השקרים כלפי סביבתו בעיניין "עסקיו" של אביו, בעקבות הקנוניה עם ז'ק, זאת במענה לתהיות התביעה בהקשר זה, ומתן אפשרות לקיומו של הסבר הנובע ממכלול הנסיבות (ס' 123 לסיכומי התביעה).

טענתה של החוקרת הראשית בתיק, גבי בראשי (עדת תביעה 1) כי "לא הייתה לנו אינדיקאציה ולוּ בסיסית" לגבי זהותו של סטיב כהן, אין לה על מה לסמוך, והתרשמתי כי תשובותיה של החוקרת בהקשר לאי מיצוי החקירה באמצעות חיקור דין בלתי מספקות בעליל (עדותה, 24.11.2020, עמ' 133 – 135).

...

על רקע האמור, פנה הנאשם למתלוננים, בדרכים ובמועדים שאינם ידועים למאשימה, אך לפני יום 29.9.2010, בבקשה לקבל הלוואות.

בהקשר זה אפנה לפסיקה עצמה ולסעיף 25 לפסק-דינו של כב' השופט ג'ובראן בעניין סעדה: "אשר לטענת המערער כי גרסתו אינה מהווה ראיה אלא "שקרי נאשם" בלבד, אף אם זו תתקבל, אם כי אני סבור שאין זה דינה, הרי שיש בה בהכרח לחזק את גרסת התביעה כסיוע ולהוביל להרשעת המערער.

כך או כך, עמדתי לעיל ובהרחבה ביחס לכל אחת מהשקרים שהעלה הנאשם והסיבות להם, וכאשר מנתחים אותם בהקשר הכולל של הדברים, לא ניתן לגבש מסקנה, כי במקרה זה שקרי הנאשם מהווים עדות מסייעת נגדו.

סוף דבר נוכח פרק הזמן שהוקדש לבירור תיק זה, שמיעת עדויותיהם הארוכות של העדים המרכזיים, ו"צלילה" ל"ים הראיות" שהוגשו, עמידה על ריבוי הפרטים, ושקילה במשך זמן רב של טענות הצדדים והתזות שכל אחד מהם הציע, נחה דעתי, ובלב שלם, כי התוצאה הנכונה בתיק זה, היא זיכויו של הנאשם מכל המיוחס לו. באישום הראשון הזיכוי הוא מחמת הספק הקיים בתיק זה בשפע, ובאישום השני, הזיכוי הוא מוחלט, נוכח היעדר התקיימות יסודות העבירה ומחדלי חקירה מהותיים, וכך אני מורה.

הרשומות לא התקבלו במסגרת בקשה לחיקור דין או בקשה לקבלת עזרה משפטית בין מדינות.

דיון והכרעה: אציין כי במהלך הדיון נטלתי לעיוני מידי ב"כ המאשימה את תיק החקירה, ועיינתי במסמכים מתוך תיק החקירה לצורך קבלת החלטה בבקשה שבפני.

לטענתו של מר עלייב, הנאשם לא היה שותף שלו, אלא עבד כשכיר (ר' למשל חקירתו של מר עלייב מיום 25.8.22, ש' 17-27, 64-66); עוד טען מר עלייב כי אין ולא הייתה לו גישה לחשבונות מושא האישום, וכי ברשותו היה חשבון אישי לזירת המסחר Binance אשר לא היה קשור לבית העסק (שם, ש' 71 ואילך).

הלה ציין, באופן שאינו משתמע לשתי פנים: I declare and confirm that to my knowledge under no circumstances Binance ordered Alexander Verlin to open Binance accounts using KYC identification that does not belong to him" מר אנדרסן-רוהד הנו עד תביעה, וצפוי להחקר על הצהרתו הנ"ל. אמנם, נראה כי קיים טעם לפגם בכך שהמאשימה הסתפקה במכתב, ולא טירחה לקיים חיקור דין ולגבות את עדותו באופן מסודר.

ואולם אין בפגם זה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לפוטנציאל הראייתי הגלום בהצהרתו של העד [הוא הדין ביחס לטענת הנאשם, כי מדובר במסמך שאינו חתום].

...

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

אני מורה כי הרכוש המוחזק בידי המאשימה, ואשר פורט בסעיף 6 לבקשה – ימשיך ויוותר בידי המאשימה על למתן גזר דין סופי בעניינו של הנאשם.

עוד אני מורה כי הכספים התפוסים יופקדו בחשבון של קרן החילוט, המנוהל על ידי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, וזאת לשמירת ערכם של הכספים עד להכרעה סופית בעניינו של הנאשם.