בקשה לחילוט ערבות שניתנה במסגרת צו חיפוש

ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

הכסף נתפס בכיסו של הנאשם במועד בו בוצע החיפוש בדירה.

גרסה זו לא נבדקה על ידי המישטרה, והנאשם לא נתבקש לתת את שמו של החבר לצורך כך. בנסיבות אלו, קיים ספק מה מקורו של הכסף ובשל ספק זה, אני נימנע מלהורות על חילוטו.

ערבויות והפקדות שניתנו במסגרת תיק זה או באחד מהליכי המעצר הקשורים אליו, ישמשו לצורך הבטחת התייצבות הנאשם לבצוע עונש המאסר.

...

לצד האמור, לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, הגעתי למסקנה שאין בנסיבות חייו של הנאשם ובהליך השיקום בו החל, כדי לגבור על שיקולי הגמול וההרתעה.

כל אלו מובילים למסקנה כי יש להשית על הנאשם עונש מאסר המצוי בתחתית מתחם הענישה שנקבע.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

בפני בקשה לעיון חוזר שהגישו המבקשים / המשיבים (להלן בהחלטה זו :"המשיבים") לשיחרור 23 ראשי בקר (להלן: "עדר הבקר") לשטח המרעה בכפר פסוטה (להלן :"הבקשה לעיון חוזר") ומנגד בקשת המשיבה / המבקשת (להלן בהחלטה זו :"המבקשת") לחילוט ערבויות אשר ניתנו במסגרת ההחלטה מיום 29.3.20 (להלן :"בקשת החילוט").

לעניין פרשנות המונח מכלאה טען ב"כ המשיבים כי הגיע פקח ובדק וראה שהבקר נמצא בחלקה עצמה ביום 22/06/20 וראה שהחלקה מגודרת ולא העיר למשיבים, נהפוך הוא, הוא נתן להם דוח חפוש ואפילו המבקשת טוענת בבקשה שאמנם ביום 22/06/20 במסגרת חפוש על פי צו שהתבצע, הבקר הוחזק בתוך מכלאות בחזקת המשיבים בהתאם להחלטת בית המשפט והם הוחזקו באותה חלקה.

...

אני מורה על חילוט סך של 5,000 ₪ מסכום הערבות הבנקאית שהפקיד כל אחד מהמשיבים.

עוד אני קובע, למען הסר כל ספק, כי מיקום המכלאה מושא ההחלטה הראשונה והשנייה הינו בגוש 19648 חלקה 12 אשר בבעלות משיב 2.

בנוסף ולאור כל האמור לעיל וקביעות בית המשפט במסגרת החלטה זו כי המשיבים הפרו החלטת בית המשפט והתחייבותם המפורשת וזאת שלא באופן חד פעמי אלא באופן עקבי והשחתת זמן שיפוטי יקר תוך הגשת בקשה לעיון חוזר שלא בניקיון כפיים אני מורה כי כל אחד מהמשיבים ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 3,000 ₪ כל אחד וזאת תוך 30 ימים מהיום.

בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 12.5.20, במסגרת ביצוע צו חפוש, הבחינו שוטרים במשיב רוכב במהירות על אופנוע.

ביחס לחשבון הבנק הרשום על שם רעייתו, טען המשיב שלא קיימת סמכות לעשות כן. המסגרת הנורמאטיבית סעיף 36ו לפקודת הסמים, הדן בחילוט זמני, קובע כך: "הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים, לתת צו זמני בדבר – מתן ערבויות מטעם הנאשם, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש..." צו חילוטי זמני נועד "לשרת את הצוו הסופי" (ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל (17.4.2018)).

בעיניין המידתיות הפניתה הפסיקה גם לסדר בו מופיעים הסעדים שרשאי בית המשפט להעניק במסגרת בקשה לחילוט זמני, המעיד על הצורך בבחינת אמצעי קל יותר לצורך השגת התכלית.

...

בהסכמת המשיב אני מורה על המשך הקפאת החשבונות מספר 72920/17 (בנק לאומי) וכן 691571 (בנק פועלים) עד החלטה סופית בנושא החילוט.

לאור הסכמת הצדדים, אני מורה על המשך הקפאת תכנית החיסכון בחשבון מספר 209517 (בנק פועלים) על שם אשת המשיב, וזאת עד החלטה סופית בנושא החילוט.

בעניין זה אני מורה כי באם יעמדו המשיב ורעייתו בתנאים שיפורטו להלן בתוך 7 ימים, יוותר הרכב בחזקת הבעלים הרשום (אשת המשיב) עד החלטה אחרת.

האם יש מקום לבטל את צו התפיסה מסוג אנטון פילר, אשר ניתן במעמד צד אחד וכבר בוצע, תוך מתן הוראה על השבת כלל התפוסים לידי המשיב, או שמא יש מקום להותיר את הצוו על כנו ולהורות על העברת כלל התפוסים לידי המבקשת? האם יש מקום להורות על הגבלת עסוקו של המשיב, כך שיימנע מלהתקשר עם לקוחות מסויימים של המבקשת, וככל שכן – ביחס לאיזה לקוחות ולאיזו תקופה? האם יש מקום להורות על חילוט הערבויות, ובכלל אלה ערבותו של כונס הנכסים שמונה על ידי בית הדין לבצוע צו התפיסה? – אלה הסוגיות המרכזיות שהונחו לפתחנו ובהן עלינו להכריע במסגרת החלטה זו. המבקשת (להלן גם – החברה), נמנית על קבוצת ניסקו בע"מ, עוסקת בענף החשמל, האלקטרוניקה והתאורה.

מבוא והשתלשלות ההליך המשפטי ביום 24.11.21 הגישה המבקשת כנגד המשיב בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני וצו תפיסת נכסים וחיפוש זמני וזאת מכוח תקנות 111, ו- 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), סעיפים 16-17 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות) ותקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין) התש"ס 1999.

...

סבורים אנו כי השתתת כל הוצאות המבקשת על המשיב בשלב זה, מקל וחומר בנסיבות הספציפיות של הגבלת העיסוק, אינו מידתי.

לאחר ששקלנו את הדברים מצאנו לקבוע כי המשיב יישא בשלב זה בהוצאות המבקשת בסך 25,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה.

אולם לא מצאנו מקום להטיל על המשיב, בין השאר, נוכח מצבו התעסוקתי בשלב זה, בסכום שנדרש על ידי הכונס אלא בסכום של 7,000 ₪ בלבד.

צו עיכוב יציאה מן הארץ.

באשר למשיבים 2, 3 ו- 4 (הערבים) - סעיף 51 (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996, קובע: "בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב, לא תדון אלא אם כן ניתנה לערב היזדמנות להשמיע את טענותיו". המשיבים 2, 3 ו- 4 זומנו כדין לדיון לדיון בבקשה לחילוט ערבויותיהם, אך נימנעו מלהתייצב ומשכך יש לראותם כמי שניתנה להם ההזדמנות להשמיע את טענותיהם והם נימנעו מכך, וקמה סמכות לידון בבקשה לחילוט ערבויותיהם.

באשר למשיבים 3 ו- 4, הדברים יפים מקל וחומר משאלו גם חתמו על ערבויות צד ג' במסגרת הבקשה לעיכוב הבצוע תוך שעל גבי כתבי הערובה של שניהם מצויינת הערה בה מצוין מפורשות כי הודע לכל אחד מהם מועד ההתייצבות לריצוי המאסר, כי ידוע להם כי ככל שהנאשם (משיב 1) לא יתייצב, יכול ותחולט ערבותם, ואלו אף חתמו על כתב הערובה אשר על גביו גם מופיע כי כל אחד מהם מתחייב שככל ויוגש ערעור, יעקוב הערב אחר מועדים נדחים ככל שיקבעו.

בנסיבות אלו, יש מקום להתחשבות בכך שהגם שלא התייצב משך חודשים לריצוי מאסרו, לא נימלט באופן אקטיבי או נתפס באקראי או לאחר מאמצי חפוש על ידי המישטרה, אלא התייצב בתחנת המישטרה והסגיר עצמו ובנסיבות אלו יכול וניתן להסתפק בחילוט כמחצית מסכום הבטוחות הכספיות שהעמידו המשיב 1 וכל אחד מהערבים צד ג'.

...

בין לבין, ביום 22.12.21 נדחה ערעורו של משיב 1.

בנסיבות אלו, ובדלית ברירה, אין מנוס אלא מלהכריע בבקשת המבקשת (המאשימה) לחילוט הערבויות צד ג' של משיבים 2, 3 ו- 4, מבלי שניצבות בפניי טענות המשיבים.

משיב 1 הוא שביקש לעכב את ביצוע המאסר ובית המשפט נעתר לבקשתו של משיב 1 ועיכב לבקשתו את תחילת הריצוי למועד שנקבע בפניו ועל משיב 1 הנטל לעמוד בהתחייבויותיו בהתאם לבקשתו שלו או למצער לעקוב אחר החלטות המשך ביחס לבקשות שסבר שהוגשו מטעמו ולא ניתן לקבל טיעון מעין זה או לצפות כי אדם שביקש לעכב ביצוע, ימתין לתזכורות על מנת שיואיל להתייצב לריצוי מאסרו במועד שנקבע.

בנסיבות אלו, דומה כי הדין הוא להעתר לבקשה.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן: משיב 1 (הנאשם) מתוך הסך של 38,000 ₪ שהעמיד (סכום שתי ההפקדות והערבות צד ג' כמפורט לעיל), בתיק המעצר הקשור לתיק זה יחולט סך של 20,000 ₪ באופן בו שתי ההפקדות יחולטו באופן מלא והיתרה, מתוך הערבות העצמית, תשולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.8.22 ובכל 1 לחודש שלאחריו.