בקשה לחילוט ערבות בנקאית בפרויקט בנייה

הבקשה ותמצית העובדות זו החלטה בבקשת המבקשת, י.ע.ז. - חברה לבנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "המבקשת") להמנע מחילוט שתי ערבויות בנקאיות שנתנה המבקשת למשיבה במסגרת פרויקט בנייה שביצעה המבקשת עבור המשיבה.

...

לענין מאזן הנוחות אומר, כי על אף שהגעתי למסקנה כי יש לחלט רק ערבות אחת אציין כי לא השתכנעתי שהמבקשת הייתה קורסת גם אילו שתי הערבויות היו מחולטת.

אני מורה, אפוא, כדלקמן: העיכוב הזמני של חילוט ערבות מס' 671-166400/70-30-1537-0207/5 מבוטל בזה.

אני מורה כי חילוט ערבות מס' 817-635700/32-30-0831-0176/7 יעוכב עד לסיום ההליך בתביעה הכספית שהגישה המבקשת נגד המשיבה לבית משפט זה, בת"א מס' 53565-10-20.

וכאן מגיע אני לבקשה שלפני; ההיתקשרות עם המבקשת בין המבקשת לבין אחת מהחברות, "אורתם סהר הנדסה בע"מ" (להלן: "אורתם" או "החברה"), נחתם ביום 13.4.11 הסכם הזמנת בניה שלפיו התחייבה החברה לבנות עבור המבקשת חניון תת קרקעי ובהמשך התחייבה לבנות באותו אתר מרכז מסחרי בפינת הרחובות ניסנבאום, החרושת והעבודה בבת-ים, וזאת במסגרת פרויקט של המבקשת שנועד למגורים, מסחר ומסחרי (להלן "הפרויקט").

אפנה לדברי כב' שופטת חיות (כתוארה אז) ברע"א 4778/16 יפה נוף תחבורה תשתיות ובניה בע"מ נ' עו"ד דורית לוי-שילר בתפקידה כנאמנת (פורסם ביום 10.7.16) (להלן: "עניין יפה נוף"): "ערבות בנקאית אוטונומית מהוה חיוב עצמאי הניתן למימוש על-ידי המוטב ללא תלות בעסקת היסוד. תכליתו של עקרון זה - המאפשר מימוש מהיר ויעיל של כספי הערבות באופן שמגביר את הוודאות והיציבות בחיי המסחר - היא שיחרורו של המוטב מן הצורך לנהל הליכים משפטיים בקשר לעיסקת היסוד (ראו: רע"א 2502/13 האחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ, פסקות 7-6 (14.4.2013); רע"א 5054/13 אדרי-אל ישראל נכסים בע"מ נ' עריית טבריה, פסקה 5 (8.9.2013))". עם זאת, קובעת ההלכה הפסוקה שיתכנו חריגים לעיקרון העצמאות של הערבות הבנקאית והם חריג המירמה וחריג "הנסיבות המיוחדות". יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון בע"א 590/74 חירם לנדאו עבודות עפר בע"מ נ' פיתוח מקורות מים בע"מ, פ"ד כט (2) 141, בעמ' 145 כדלקמן: "יחד עם זאת, כנרמז לעיל, נוטה אני לחשוב, שייתכנו מקרים נדירים, שבהם היתנהגות התובע (המבקש לממש את הערבות) במסגרת העיסקה בין הצדדים הייתה כה חמורה במהותה, עד שבית המשפט יורה לבנק לא לכבד את הדרישה" (רע"א 270/87 האמור; רע"א 222/87 פיתוח כוכב יאיר אגודה שיתופית בע"מ נ' דביר ג. פ. ש. חברה לבנין ופתוח בע"מ, פ"ד מא (4) 430, 432), וכן יתכנו נסיבות מיוחדות בהן יורה בית המשפט על עיכוב מימוש הערבות".

חריג "הנסיבות המיוחדות" ממכלול העובדות וההלכה, דעתי הנה שהמשיבים עמדו בנטל להוכיח לצורך הבקשה שלפני, ולעת הזו, כי היתקיים החריג של "נסיבות מיוחדות", כך שיש מקום לעיכוב זמני של חילוט הערבות הבנקאית וזאת עד לאחר ובכפוף להכרעה שתנתן בתביעת החברה.

...

משכך, באתי לידי מסקנה שהמשיבים הרימו את נטל ההוכחה לשלב זה להתקיימות החריג של "נסיבות מיוחדות", למניעת מימוש הערבות הבנקאית.

אין מנוס אפוא אלא לברר כדבעי את טענות הצדדים במסגרת תביעת המבקשת.

לאור האמור אני מורה על עיכוב המימוש של הערבות הבנקאית, עד ובכפוף להכרעה בתביעת החברה.

רקע וההתקשרות בין הצדדים המשכירים עסקו בהקמה של פרויקט לבניה בבת ים (הידוע כפרויקט up-town) (להלן: "הפרויקט"), שבו היה עתיד להפתח בית הקפה של המבקשת, בהתאם להסכם זכיינות בין המבקשת לבין משיבה 5.

בית המשפט גם הכיר במקרים שבו משתמש מבקש החילוט בערבות זו כדי להפעיל לחץ, משיקולים זרים או מנקמנות, כנסיבות חריגות המצדיקות מניעת מימוש ובמספר החלטות עוכבו ערבויות בנקאיות בשל נסיבות חריגות שאינן עולות לכדי מירמה, גם במקרים של חידלות פרעון (ר', לדוגמא, פרק (ת"א) 22647-10-16 אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (מיום 3.4.2019, פורסם בנבו) וכן פר"ק (ת"א) 29930-08-14 לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (מיום 19.7.2016, פורסם בנבו).

...

לאור זאת, אני קובעת כי הערבות תמומש, אך במקביל המשכירים יחוייבו בהפקדת סכום כספים בשווי הערבות הבנקאית שתמומש בקופת בית המשפט עד להכרעה סופית בתביעה, ובכך תבוא לידי ביטוי הכוונה הסובייקטיבית עליה הסכימו הצדדים בהסכם השכירות ונספח השינויים, בהם הצדדים בחרו להתנות חוזית את יכולת מימוש הערבות ולהגבילה לנסיבות שיש לקיימן כתנאי להפעלתה.

לסיכום: ככל שהתביעה תתקבל, בהיותה המרצת פתיחה הנוגעת לתוקפה של הערבות ועסקת היסוד, ממילא ייקבע כי חילוט הערבות נעשה בניגוד להסכם, וייקבע כי לא היה מקום לממש את הערבות הבנקאית.

לאור האמור אני מורה על מימוש הערבות הבנקאית כפי שביקשו המשכירים, אך בהתקיים נסיבות מיוחדות בהיבט החוזי לצורך צו המניעה, על המשכירים להפקיד סכום העומד על מלוא התמורה שיקבלו ממימוש ערבות זו בקופת בית המשפט עד ובכפוף להכרעה בתביעה העיקרית.

בקשה זו, בקשה מס' 260 הינה, למעשה, המשכה הישיר של בקשה מס' 11 בתיק זה, במסגרתה עתרה הנציגות להורות על חילוט ערבות בנקאית על סך של 1,832,068 ₪, שהועמדה לטובתה על ידי החברה, במסגרת פרויקט לבניית 38 יחידות דיור ברחוב הגנים 7 בשכונת נווה גן ברמת השרון (להלן: "הערבות" ו"הפרויקט" בהתאמה).

...

אין בידי לקבל טענה זו, שכן היא מתעלמת מצו הקפאת ההליכים שניתן לחברה ביום 26.10.16 ומההחלטה השיפוטית מיום 29.11.16, המתירה לנאמנים שלא להמשיך בביצוע העבודות בפרויקט.

סוף דבר: אשר על כן, אני קובע כי בשלב זה אין מקום לחלט את הערבות הבנקאית נושא בקשות מס' 11 ו- 260.

עוד אני קובע כי על הנציגות לשלם את הסכום הכולל המאושר לתשלום לחברה עבור כל תביעותיה, לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (בניכוי הסכומים שאינם שנויים במחלוקת), בסך של 4,445,254 ₪, בתוספת מע"מ. מסכום זה, ביחס לפיגורים בתקופה שבין התאריך 19.10.16 (מועד עזיבת החברה את הפרויקט) לבין התאריך 26.10.16 (מועד מתן צו הקפאת ההליכים), וביחס לפיגורים אלה בלבד – תעמוד לנציגות זכות קיזוז מול חובה המאושר כלפי החברה, כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

בבית המשפט העליון רע"א 1500/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. נציגות פרוייקט הגנים נווה גן רמת השרון 2. רוני אלבק 3. אמנון פתאל 4. משה קרקו 5. יעקב קטן נ ג ד המשיבים: 1. בני בכר זועבי חברה לבניה בע"מ 2. עו"ד עמית לדרמן 3. עו"ד מור נרדיה 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ 6. כונס הנכסים הרישמי - מחוז חיפה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בפש"ר 29526-10-16 מיום 24.1.2017 שניתנה על-ידי השופט ע' עיילבוני בשם המבקשים: עו"ד אהוד פורת; עו"ד מועתסם גנים ][]החלטה

דין הבקשה להדחות וזאת מבלי צורך לבקש תשובה מאת המשיבים, מאחר שאינה עומדת בתנאי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי רשות לערער על החלטה אחרת תנתן רק כאשר שוכנע בית המשפט שללא דיון בעירעור באופן מיידי "יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". בית המשפט המחוזי טרם הכריע בשאלה אם בעניינינו מוצדק להחיל את החריגים לכלל שלפיו יש לחלט את הערבות הבנקאית; כל שנקבע בהחלטה הוא שבנסיבות העניין קיימת אפשרות שכזו, באופן המצדיק להמתין לסיומו של בירור המתנהל בעיניין.

...

דין הבקשה להידחות וזאת מבלי צורך לבקש תשובה מאת המשיבים, מאחר שאינה עומדת בתנאי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי רשות לערער על החלטה אחרת תינתן רק כאשר שוכנע בית המשפט שללא דיון בערעור באופן מיידי "יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". בית המשפט המחוזי טרם הכריע בשאלה אם בענייננו מוצדק להחיל את החריגים לכלל שלפיו יש לחלט את הערבות הבנקאית; כל שנקבע בהחלטה הוא שבנסיבות העניין קיימת אפשרות שכזו, באופן המצדיק להמתין לסיומו של בירור המתנהל בעניין.

סוף דבר שהבקשה נדחית, ומשלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.