זוהי בקשתה של חברת א.ש.ת ניהול פרויקטים וכוח אדם בע"מ היא המשיבה לערעור שבנידון (ותיקרא להלן- המבקשת) לחייב את מר מוסא מוסטפא הוא המערער בהליך העקרי שבנידון (ויקרא להלן- המשיב) בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ במזומן להבטחת הוצאות המבקשת בעירעור, כתנאי להמשך בירור העירעור.
המשיב הנו עובד זר, אזרח בולגריה, אשר הועסק כפועל בנין באתרי בניה של חברת רמט, החל מחודש אוקטובר 2000 ועד חודש ינואר 2003.
בית הדין קבע בעיניינם של עובדים זרים כי לעובד זר, כמו לכל בעל דין אחר, זכות לממש את אפשרות העירעור, וכי אין מקום להנהיג אמת מידה שונה בנוגע לחיוב מערער, עובד זר, בהפקדת ערובה ולקבוע שיחולו עליו כללים אחרים מאלה החלים על מערער אחר [ראה לדוגמא: ע"ע 1155/00 אניקה ג'ונג'ינו - אם.אי. סי. אס. כוח אדם, הנדסה ובנייה בע"מ, (פסה"ד מיום 20.12.00); בש"א (ארצי) 338/05 הרב שלמה בניזרי - Rudarska Rosita Stefanova, (פסה"ד מיום 19.6.2005); ע"ע 9244-01-12 מור קרן סוכנות לביטוח חיים (2002) בע"מ ואח' - ליאור סלע, (פסה"ד מיום 29.5.12); ע"ע 1064/00 קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625], ומילותיו של בית דין זה מפי כב' הנשיא בדימוס אדלר בעיניין ע"ע 1064/00 אוליצקי, לעיל:
"בבואנו לאזן בין זכויות העובדים הזרים ובין זכויות מעסיקיהם הגענו לכלל מסקנה כי המדיניות הנוהגת לגבי עובדים הבאים מן הרשות הפלסטינאית יפה ונכוחה גם לגבי העובדים הזרים. לשון אחר, עובד זר יחויב בהפקדת ערובה באותם מקרים שבהם הושתו על העובד הזר בעבר הוצאות משפט או חיובים אחרים אותם לא פרע, או שעל פניו הוכיח המעסיק כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התובענה, או שתובענתו מופרכת על פניה... הזכות לגבות הוצאות משפט נסוגה מפני זכותו של העובד לזכויות, דוגמאת שכר מינימום, ומפני החשיבות המוסרית, חברתית וכלכלית שנודעת להגנה על עובדים זרים והמנעות מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם בבתי הדין"
ובעניינינו, העובדה שהמשיב הוא מהגר עבודה ואין לו כתובת מגורים בישראל, היא כשלעצמה אינה מצדיקה חיובו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, ויש לבחון בכל מקרה לגופו, כפי שנפסק בעיניין אוליצקי לעיל: האם העובד הזר לא שילם הוצאות בהן חויב בעבר, האם ייגרם למבקש נזק של ממש כתוצאה מהגשת העירעור והאם מדובר בעירעור מופרך על פניו.
...
לחילופין, עתר המשיב לכך, שאם בית הדין ימצא לנכון להיעתר לבקשה, הרי שבקביעת סכום הערובה יש לקבוע סכום סביר שלא יחסום את גישתו של המערער לערכאות.
בית הדין קבע בעניינם של עובדים זרים כי לעובד זר, כמו לכל בעל דין אחר, זכות לממש את אפשרות הערעור, וכי אין מקום להנהיג אמת מידה שונה בנוגע לחיוב מערער, עובד זר, בהפקדת ערובה ולקבוע שיחולו עליו כללים אחרים מאלה החלים על מערער אחר [ראה לדוגמא: ע"ע 1155/00 אניקה ג'ונג'ינו - אם.אי. סי. אס. כוח אדם, הנדסה ובנייה בע"מ, (פסה"ד מיום 20.12.00); בש"א (ארצי) 338/05 הרב שלמה בניזרי - Rudarska Rosita Stefanova, (פסה"ד מיום 19.6.2005); ע"ע 9244-01-12 מור קרן סוכנות לביטוח חיים (2002) בע"מ ואח' - ליאור סלע, (פסה"ד מיום 29.5.12); ע"ע 1064/00 קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע לה 625], ומילותיו של בית דין זה מפי כב' הנשיא בדימוס אדלר בעניין ע"ע 1064/00 אוליצקי, לעיל:
"בבואנו לאזן בין זכויות העובדים הזרים ובין זכויות מעסיקיהם הגענו לכלל מסקנה כי המדיניות הנוהגת לגבי עובדים הבאים מן הרשות הפלסטינית יפה ונכוחה גם לגבי העובדים הזרים. לשון אחר, עובד זר יחויב בהפקדת ערובה באותם מקרים שבהם הושתו על העובד הזר בעבר הוצאות משפט או חיובים אחרים אותם לא פרע, או שעל פניו הוכיח המעסיק כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התובענה, או שתובענתו מופרכת על פניה... הזכות לגבות הוצאות משפט נסוגה מפני זכותו של העובד לזכויות, דוגמת שכר מינימום, ומפני החשיבות המוסרית, חברתית וכלכלית שנודעת להגנה על עובדים זרים והימנעות מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם בבתי הדין"
ובענייננו, העובדה שהמשיב הוא מהגר עבודה ואין לו כתובת מגורים בישראל, היא כשלעצמה אינה מצדיקה חיובו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, ויש לבחון בכל מקרה לגופו, כפי שנפסק בעניין אוליצקי לעיל: האם העובד הזר לא שילם הוצאות בהן חויב בעבר, האם ייגרם למבקש נזק של ממש כתוצאה מהגשת הערעור והאם מדובר בערעור מופרך על פניו.
סוף דבר –
אשר על כן, הבקשה להפקדת ערובה נדחית.