כללי
1.1 עניינה של הבקשה בחיוב התובעות, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
לשון הסעיף קובעת כדלקמן:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
3.2 מן הסעיף עולה כי כאשר מדובר בחברה בערבון מוגבל – הפקדת הערובה היא הכלל, ולא החריג.
3.3 השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה לפי סעיף 353א לחוק החברות הוא שיקול כלכלי.
4.3 בתא (ת"א) 27675-02-20 סיצ'ם סוסיאטה פר אציוני נ' קובי ציון בע"מ (מיום 22.10.2020 ) נקבע כי על חברה הטוענת לאיתנות כלכלית לפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות "בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה והתחייבויותיה, נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכיו"ב [ראו לעניין זה החלטת כב' השופטת יעקובוביץ' בת.א (מחוזי ת"א) 40844-01-16 יעקובוביץ' נ' ליסאני (פורסם בנבו, 13.12.0218) וכן החלטתי בה.פ 21017-07-18 רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' אונומרה יבוא ויצוא בע"מ (פורסם בנבו, 4.2.2019)]."
4.4 בנסיבות התיק בענייננו התשתית שהונחה ע"י התובעות אינה מספיקה.
...
4.8 באשר לגובה הערובה, הרי שבשים לב לאיזון הנכון והראוי בין הצורך להעמיד לנתבעת בטוחה לפירעון הוצאותיה ככל ויפסקו לבין הצורך שלא למנוע מהתובעות את יומם בבית המשפט מצאתי לחייב את התובעות בהפקדת ערובה בסך 40,000 ₪.
4.9 לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לחיוב המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת להתקבל.
סוף דבר
5.1 אני מחייב את התובעות בהפקדת הסך של 40,000 ₪ כערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת.