בקשה לחיוב במתן ערובה לתשלום הוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברות

(החלטה בבקשות 15 ו-19 למתן ערובה) בפני שתי בקשות שהגישו המבקשת 1 והמבקש 3, הנתבעים 1 ו-3 בהתאמה בהליך העקרי, לחייב את התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

...

בכתב הגנתה, טענה המבקשת 1, כי דין התובענה להידחות על הסף, ולגופה, משמדובר בתביעת סרק, כאשר הקודים של האפליקציה אותם מבקשת התובעת להשיב לה - מצויים בידה או בידי מנהלה, מר משה יעקובי, ואינם מצויים בידי המבקשת 1, וכי היא אף עושה בהם שימוש במסגרת אפליקציה אחרת תוך עשיית מספר שינויים קטנים.

בהינתן האמור אין לי אלא לקבוע כי התובעת לא הוכיחה איתנות פיננסית באופן המצדיק סטייה מן הכלל בדבר הטלת חיוב בהפקדת ערובה להוצאות על תובעת שהיא חברה בע"מ. כך, גם לא שוכנעתי כי לתובעת סיכויי הצלחה טובים בתביעתה זו בהינתן טענות המבקשות כי המידע המבוקש נמצא בידי התובעת.

לאור כל האמור, ובהינתן שווי התובענה אשר הוערך על ידי התובעת בסך של 3.2 מיליון ₪ .

אני מקבלת הבקשה ומחייבת התובעת בהפקדת סך של 300,000 ₪ בקופת בית המשפט עד לא יאוחר מיום 1.7.21.

המבקשת טענה כי עפ"י סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, בררת המחדל היא כי חברה שהנה חברה בערבון מוגבל, תחויב בהפקדת ערובה, אלא אם יעלה בידה להוכיח כי קיימים טעמים המצדיקים לפטרה מלעשות כן, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפיה.

וכאשר התובע הוא תאגיד, המקור הנוסף לחיוב בערובה להבטחת הוצאות הליך הנו סעיף 353(א) לחוק החברות, התשנ"ד-1999 (להלן: "החוק") הקובע: 353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

...

עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין.

יוער כי סכום התביעה הינו נמוך ועומד על סך של 2,000 ₪, אלא שבכך אין כדי לשנות שעה שיש לבחון האם יהא ביכולתה של המשיבה לשלם ההוצאות שייפסקו לטובת המבקשת, ומאחר והמשיבה לא הרימה הנטל לסתור החזקה כי יש לחייבה, כחברה, להפקיד ערובה להוצאות, ובשים לב ליתר השיקולים שצוינו לעיל, אני מקבלת הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומחייבת את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט, עד ולא יאוחר מיום 25.11.2020, ערובה להוצאות הנתבעת, בסך של 5,000 ₪.

סעיף 353 א' לחוק החברות קובע הסדר ייחודי ביחס לתביעה המוגשת על ידי חברה: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." גם ביחס לתביעות ייצוגיות נקבע הסדר ספציפי.

...

ברי, כי על המשיבה להתמודד עם שאלה זו. בזהירות המתבקשת, סבורני, כי סיכויי הבקשה והתביעה אינם גבוהים במיוחד.

בנסיבות אלה, סבור אני, כי המבקשת לא הרימה נטל ההוכחה והראתה שהמשיבה מתנהגת שלא כראוי בהליך דנן.

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אין ממש בבקשה ודינה להידחות הבקשה נדחית.

כללי 1.1 עניינה של הבקשה בחיוב התובעות, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

לשון הסעיף קובעת כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". 3.2 מן הסעיף עולה כי כאשר מדובר בחברה בערבון מוגבל – הפקדת הערובה היא הכלל, ולא החריג.

3.3 השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה לפי סעיף 353א לחוק החברות הוא שיקול כלכלי.

4.3 בתא (ת"א) 27675-02-20 סיצ'ם סוסיאטה פר אציוני נ' קובי ציון בע"מ (מיום 22.10.2020 ) נקבע כי על חברה הטוענת לאיתנות כלכלית לפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות "בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה והתחייבויותיה, נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואי חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וכיו"ב [ראו לעניין זה החלטת כב' השופטת יעקובוביץ' בת.א (מחוזי ת"א) 40844-01-16 יעקובוביץ' נ' ליסאני (פורסם בנבו, 13.12.0218) וכן החלטתי בה.פ 21017-07-18 רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' אונומרה יבוא ויצוא בע"מ (פורסם בנבו, 4.2.2019)]." 4.4 בנסיבות התיק בענייננו התשתית שהונחה ע"י התובעות אינה מספיקה.

...

4.8 באשר לגובה הערובה, הרי שבשים לב לאיזון הנכון והראוי בין הצורך להעמיד לנתבעת בטוחה לפירעון הוצאותיה ככל ויפסקו לבין הצורך שלא למנוע מהתובעות את יומם בבית המשפט מצאתי לחייב את התובעות בהפקדת ערובה בסך 40,000 ₪.

4.9 לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לחיוב המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת להתקבל.

סוף דבר 5.1 אני מחייב את התובעות בהפקדת הסך של 40,000 ₪ כערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת.

המסגרת המשפטית: סעיף 353א לחוק החברות קובע: הוגשה לביהמ"ש תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן ערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

(ההדגשה שלי מ.ס.ש) בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב חברה בהפקדת ערובה לפי סעיף 353א לחוק החברות עליו לבצע בחינה תלת שלבית: בשלב הראשון תיבחן היכולת הכלכלית של החברה לעמוד בהוצאות לכשיפסקו לה, וכן יבחנו סכום התביעה, מורכבותה, שכר הטירחה הצפוי וסכויי התביעה.

[בעיניין אחרון ראו את זה שנקבע בת"א (ת"א) 19283-04-11 חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ נ' א.ארנסון בע"מ (נבו - 5.9.19].

...

משמעות האמור כי התובעת - חברה בע"מ - לא סתרה את החזקה בדבר חובת הפקדת ערובה ולא הוכיחה קיומו של החריג המצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה, ועל כן דין הבקשה להתקבל.

משזוהי המסקנה אליה הגעתי, אדון כעת בגובה הערובה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באשר לגובה הערובה כאמור, ראיתי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 40,000 ₪.