בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות בשל מעבר התובע לחו"ל

לפניי בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה לכסוי הוצאות הנתבעת 3 בהליך, במיוחד נוכח העובדה כי התובע אינו נמצא בארץ וככל שיפסקו הוצאות לחובתו, לא תהיה אפשרות לגבות ממנו.

מעבר לכך, מצאתי אף כי מתקיימים במקרה שלפניי טעמים מיוחדים להמנע מחיובו של התובע מהפקדת ערובה.

בעיניין זה אפנה לנפסק בע"ר (ת"א) 14275-09-21 Gibru Viorel נ' יובלים כח אדם בע"מ (22.10.21): "נוסיף כי לא מצאנו ליתן משקל מכריע להתנהלות המערער במסגרת ההליך, ובכלל זאת למועד הגשת כתב התביעה, ייפוי הכוח והימצאותו של התובע בחו"ל. שיקולים אלו אינם נמנים לדידנו עם השיקולים המרכזיים אותם יש לבחון בשלב זה של ההליך ובמסגרת בקשה להפקדת ערובה." בנסיבות התיק דנן, המותב שיושב בדין נתן החלטתו ביום 20/9/2023 בעיניין המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית והוא זה אשר יכריע בבקשת התובע, ככל שתוגש, להעיד בהוועדות חזותית, ומכל מקום אין הדבר מצדיק הפקדת ערובה בשלב זה. החריגים להוכחת פטור מהפקדת ערובה הם חלופיים ולא מצטברים, לכן, לא מצאתי לידון ביכולת הפרעון של התובע.

...

במסגרת כתב הגנתה, טענה הנתבעת 3 כי לא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין התובע, התובע היה עובד של הנתבעת 2 אשר בינה לבין הנתבעת 3 נחתם הסכם התקשרות לביצוע שירותי תחזוקה וניקיון לפיכך דין התביעה כנגדה להידחות.

דיון והכרעה- לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

בעניין זה אפנה לנפסק בע"ר (ת"א) 14275-09-21 Gibru Viorel נ' יובלים כח אדם בע"מ (22.10.21): "נוסיף כי לא מצאנו ליתן משקל מכריע להתנהלות המערער במסגרת ההליך, ובכלל זאת למועד הגשת כתב התביעה, ייפוי הכוח והימצאותו של התובע בחו"ל. שיקולים אלו אינם נמנים לדידנו עם השיקולים המרכזיים אותם יש לבחון בשלב זה של ההליך ובמסגרת בקשה להפקדת ערובה." בנסיבות התיק דנן, המותב שיושב בדין נתן החלטתו ביום 20/9/2023 בעניין המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית והוא זה אשר יכריע בבקשת התובע, ככל שתוגש, להעיד בהיוועדות חזותית, ומכל מקום אין הדבר מצדיק הפקדת ערובה בשלב זה. החריגים להוכחת פטור מהפקדת ערובה הם חלופיים ולא מצטברים, לכן, לא מצאתי לדון ביכולת הפירעון של התובע.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

הפועלים בע"מ, מיום 11.2.09 בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט ישתמש בסמכותו הקבועה בתקנה 157 בעיקר בשני מקרים, אחד מהם רלבאנטי לענייננו: "כאשר התובע מתגורר בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם

על פי הפסיקה, היותו של התובע תושב חוץ שגביית הוצאות ממנו אם תפסקנה כנגדו תהיה בלתי אפשרית או קשה, מהוה טעם מוצדק לחיוב בהפקדת ערובה".

מעבר לכך נטען כי מטרת ההעברה הייתה לאזן מבחינה כלכלית בין המשיב למבקשת 2, שכן המבקשת 1 והמנוח תמכו במשיב מבחינה כלכלית לאורך שנים וכי אביה של המבקשת 1 העביר במתנה למשיב נכס אחר.

על יסוד מכלול הדברים, נחה דעתי כי באיזון שבין זכותו של המשיב לגישה לערכאות לבין הגנה על המבקשות שלא לצאת בחסרון כיס, יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בערכאה הראשונה, בשים לב לנטל המוטל על המשיב בקשר לסכויי ההליך וכן תושבות חוץ.

...

לכן, לאור כל האמור, נטען כי סיכויי התביעה נמוכים.

על יסוד מכלול הדברים, נחה דעתי כי באיזון שבין זכותו של המשיב לגישה לערכאות לבין הגנה על המבקשות שלא לצאת בחיסרון כיס, יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בערכאה הראשונה, בשים לב לנטל המוטל על המשיב בקשר לסיכויי ההליך וכן תושבות חוץ.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

בפני בקשת נתבע להורות על חיוב התובעת בהפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות בגין התביעה דנן לביטול הסכם גירושין ותביעה נוספת לפצוי כספי בסך של 1,002,000 ₪, בהתאם להוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

טענות התובעת לעניין מפגשים מקוצרים הנה בבחינת "הרצחת וגם ירשת", ונטען ע"י הנתבע כי בתיק הקשור הוכח כי במשך השנים האחרונות מסרבת האם לאפשר לאב לשהות עם הילדים ב*****, מעבר למספר שעות בודדות.

תושבי הרשות הפלסטינאית נחשבים לצורך זה כתובע המתגורר בחו"ל, אולם עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

...

נסיבות המקרה הספציפי מביאות לכלל מסקנה, כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ככל שיקבע כי תביעותיה יידחו והיא תחויב בתשלום הוצאות לטובתו.

מבלי לקבוע מסמרות בשלב מקדמי של ההליך, ומבלי שתהיה בהחלטתי אנידיקציה לתוצאות ההליך, אני סבורה, כי ההפרות להן טוענת המשיבה אינן הפרות כהגדרתן בהסכם ההגירה ובכלל.

סוף דבר אשר על כן ולאור האמור, אני מוצאת להיעתר לבקש ולקבוע כי המשיבה תפקיד ערבויות בשני ההליכים להבטחת כיסוי הוצאות המשיב, ככל שתביעותיה תידחנה והיא תחויב בהוצאות לטובתו.

" סעיף 353א' לחוק החברות קובע : "הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". תקנה 157 אינה מונה את השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון עת הוא בוחן בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה, אך הכלל הבסיסי המנחה את בתי המשפט ביישומה הוא הכלל לפיו אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד.

השיקולים אשר שמשו כטעם להפעלת התקנה המורה על חיוב בהפקדת ערובה היו אי ציון כתובתו של תובע בכתב התביעה והמצאות התובע בחו"ל הסעיף הרלוואנטי לעניין חיובה של חברה בהפקדת חברה הוא סעיף 353א' מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אלא אם כן החברה-התובעת הוכיחה שביכולתה הכלכלית לשאת את הוצאות הנתבעים, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה.

ראשית אציין כי בתצהירו היתייחס מר הס אף לרעייתו, הגב' הס. על כן, יש לראות בטענות מר הס לנכסיו והיכולת להפרע מהם, בכל הנוגע להוצאות ההליך דנן, ככל שייפסקו, כרלוונטיות אף ביחס לגב' הס. מר הס העיד בתצהירו כי יש לו שני חשבונות בנק בישראל וכן דירה בהרצליה, וזאת מעבר לדירה העתידית בפרויקט מושא ההליך.

...

בשים לב לסכום התביעה, העומד על הסך של 2.7 מיליון ₪, ולקיומם של 7 תובעים נוספים, אשר ככל שתביעתם תידחה יחויבו אף הם בהוצאות המבקשים, כמו גם הרצון שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני החברה אני קובעת כי סכום הערובה הראוי בנסיבות העניין יעמוד על הסך של 40,000 ₪.

לגופם של דברים טענו המשיבים כי החל מחודש דצמבר 2019 המבקש קבל מדי חודש מעבר לשכר השוטף סכום של 3,000 ₪, והוא אישר את קבלת סכום זה בכתב ידו (נספח ה' לכתב ההגנה).

תקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת כך: "היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו". בע"ע 2385-02-17‏ ‏ אחמד אבו מוחסן - קבוץ בית הערבה‏ (11.2.21)(להלן: ענין בית הערבה) הותוו הכללים לשקילת בקשה להפקדת ערובה כלפי נתין זר. בקצירת האומר נקבע שם באופן כי "התקנה שינתה את המצב הנורמאטיבי בסוגיה זו, והפכה את בררת המחדל וחלוקת הנטלים בין הצדדים בנוגע לחיוב תובע שאינו תושב ישראל בהפקדת ערובה. בד בבד, נקבעו בתקנה הסדרים שתכליתם לאזן בין זכות הגישה לערכאות של תובע לבין זכותו של הנתבע לגבות את הוצאותיו, ככל שהתביעה תדחה, והם: קביעה כי חיוב תובע בהפקדת ערובה תיעשה במסגרת הליך שפוטי; קביעת נסיבות חלופיות שבהן תובע יהיה פטור מהפקדת ערובה, בכללן: התובע הראה ראשית ראייה להוכחת תביעתו; התובע הוכיח יכולת פרעון; קיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו" לפטור את התובע מחיוב בהפקדת ערובה.

במקרה דנן נתן בית הדין משקל (אם כי בהקשר שונה קמעה) גם ל"עובדת שהייתו של התובע מחוץ לישראל מותירה ספק בנוגע ליכולתו להתייצב לעדות בבית הדין והוא לא טען דבר לגבי אפשרות שעדותו תגבה בדרך אחרת".

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור וצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא קבלת תגובת המשיבים.

אין בידינו לקבל את טענת העובד כי נוכח זכות הגישה לערכאות של העובד, די בכך שהתובע הוכיח קיומם של יחסי עבודה כדי לפטור אותו בכל המקרים מחובת הפקדת ערובה, ללא קשר לחזית המחלוקת ולסכום התביעה.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.