מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לחיוב בהפקדת עירבון להוצאות בתביעה כספית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה ביום 12.7.21 בקשה בה ביקשה לחייב התובעת, נציגות בית משותף, בהפקדת עירבון להבטחת תשלום הוצאותיה.
המשיבה הגישה תשובה ביום 28.7.21 בה טענה, בין היתר, כי הוצאותיה המשפטיות של המבקשת משולמות מכספי בעלי הדירות אותם היא גובה בבית המשותף ולא מכיסה הפרטי.
דיון והכרעה ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט עמית על תכלית סעיף 353א לחוק החברות ועל הבדיקה שביהמ"ש עורך, שעה שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה. נקבע כלהלן: "תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ...
...
אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה.
כך למשל נפסק בת"א 59258-02-15 נציגות הבית המשותף-אברהם שפירא 5 נתניה ואח' נ' שינדלר נחושתן מעליות בע"מ ואח' (פורסם בנבו): "12. סבור אני כי הרציונל הנזכר לעיל יפה גם לענין נציגות בית משותף, באשר גם במקרה של נציגות כזו עלולים דיירי הבית להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית הנפרדת מקום בו תנהל בשמם ועבורם הליך משפטי ותחוייב בהוצאות בגינו והצד שכנגד ימצא חסר שלא כדין.
לפיכך סבור אני כי לענין חיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפטיות לגבי נציגות בית משותף מתאימות יותר הוראות סעיף 353א לחוק החברות והכללים שנקבעו בפסיקה לגביהן מאשר הוראות תקנה 519(א) לתקנות, כאשר בשל העובדה שאין מדובר בהוראות החלות ישירות על נציגות ייתכן ויש לעשות בהן שימוש מעט יותר זהיר.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דין בקשת רשות העירעור להידחות אף ללא צורך בתשובת השמיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: באשר להפקדת ערובה: נוסח תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 דומה לתקנה 157 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") והפסיקה הישנה בנוגע לחיוב תובע פרטי בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע עדיין רלבאנטיות לענייננו.
ראה לעניין זה: רע"א 1572/14 עזר נ' אמריקה – ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (14.7.14) פסקה 6, רע"א 4744/17 ארוך נ' בנק ירושלים (14.6.17) ורע"א 9934/16 קרמנשהצ'י נ' ביזאן (18.1.17); רע"א 6857/19 שחם נ' רו"ח יואב כפיר סעיף 9 להחלטת כב' הש' ע' גרוסקופף (3.11.19), רע"א 5868/18 צבי יעקב נ' עדית הוכהאוזר, סעיף 7 (23/12/18) במקרה דנן ביהמ"ש לא מצא לנכון לחייב תובע, שלכאורה כספים שהגיעו לו ממעסיקתו לשעבר, מצויים אצל הנתבע, להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע.
...
הדיונים נדחו ובסופו של דבר התקים דיון רק ביום 3.11.21.
באשר להיוועדות החזותית: תקנה 72(א) לתקנות החדשות קובעת תנאים שבהם ביהמ"ש יכול להעתר להיוועדות חזותית.
לסיכום: לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 142,103.60 ₪ בהליך של סדר דין רגיל, בגין שירותים שניתנו למבקשת, על ידי המשיב, עו"ד במקצועו, שלטענתו המבקשת, חבה בגינם, מכוח הסכם שירות, שנחתם בין הצדדים.
לבסוף טוענה המבקשת כי בבוא העת, לכשיבוטל פסק הדין, יעתור המשיב לבית המשפט בבקשה להורות על הפקדת ערבון להבטחת הוצאותיה.
...
עוד טען המשיב כי התצהיר התומך בבקשה הוגש שלא כדין, ומשכך דין הבקשה להידחות.
דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.
בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 07.12.2021 יבוטל, בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪, כערבון בקופת בית משפט, בתוך 30 יום מהיום.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה, והוגשו הבהרות מטעם הצדדים, ניתנה ההחלטה נשוא הליך זה. לטענת המבקש, בתמצית, שגה ביהמ"ש בהחלטתו: לא היה מקום לחייבו בהפקדת ערובה; נטל ההוכחה מוטל על המשיב והוא לא הרים נטל זה; אין בעובדה כי המבקש תושב חוץ, כשלעצמה, כדי לחייבו בהפקדת ערובה; סכויי התביעה גבוהים- המשיב הפר את ההסכם שבין הצדדים ויש לחייבו להשיב לו את הכספים ששילם; החלטת ביהמ"ש מיתעלמת מהוראות האמנה בדבר סדר הדין האזרחי.
בעת בחינת בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה, על ביהמ"ש לאזן בין זכות התובע להגשת תביעה והבטחת זכות הגישה לערכאות - כמתואר לעיל - לבין זכותו של הנתבע להבטיח את הוצאותיו באם תדחה התביעה נגדו.
הערבון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות פרטים שימסור למזכירות ביהמ"ש. ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהיעדר הצדדים.
...
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט עמית על תכלית סעיף 353א לחוק החברות ועל הבדיקה שביהמ"ש עורך, שעה שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה. נקבע: "תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ...
במסגרת השלב השלישי, ביהמ"ש מפנה לעניין קביעת גובה הערובה לעניין כמיטל שם ביהמ"ש המחוזי הפנה להחלטתו ברע"א 38592-04-19 אלווריון טכנולוגיות בע"מ נ' קרגו אריזה לוג'יסטיק בע"מ (28/4/19) עת דחה בקשת רשות ערעור על החלטה בהפקדת ערובה בסך 70,200 ₪ כאשר הרכיב הכספי בתביעה עמד על סך 400,000 ₪.
לענייננו, חיוב התובעת בהפקדת עירבון בסך של 100,000 ₪ על מנת להבטיח תשלום הוצאות הנתבעים בתום שמיעת תביעה בסך של כמיליון וחצי ₪ הנו סביר ולכן מחייב התובעת להפקיד הסך של 100,000 ₪ בקופת ביהמ"ש. לעניין התביעה שכנגד, ביהמ"ש מביא בחשבון שסכום התביעה הנו בסך של כשלושים אלף ₪ בלבד וכי ליבון הסוגיות בתביעה ממילא יחייבו באי כוח התובעת להיתמודד עם חלק, אם לא כל הסוגיות, בהן עוסקת התביעה שכנגד.
...
אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה.
בית המשפט הגיע למסקנה כי לא עלה בידי התובעת והתובעת שכנגד להוכיח שתוכלנה לעמוד בהוצאות הנתבעים אם יזכו בדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו