בקשה לחיוב אישי של מנהל עמותות בפרוק

טענות המשיב: לשיטתו של המשיב, דין הבקשה להדחות מכל הטעמים הבאים: הבקשה הוגשה בחוסר תום לב; לא היתקיים דיון ממשי בבקשה לסעד זמני; חלק נכבד מהתביעה נתון בהתיישנות; התביעה מופרכת וקנטרנית ; סכום התביעה הופחת משמעותית לאחר תגובת משרד החינוך ונלמד מכך כי התביעה מנופחת ; המנהלים פעלו בשיהוי ורק כעבור 3 שנים הגישו תביעה ; אין לחייב את המשיב בהפרשי הצמדה וריבית בגין החוב למס הכנסה שכן ההסדר נעשה לאחר שפרש מתפקידו; רכיב מס הכנסה לא נכלל בבקשה שהוגשה לתיק הפרוק; המנהלים כשלו בתפקידם בכל הנוגע לדרישת התקציב ממשרד החינוך; רכיב התביעה לעניין שעות נוספות דינו להדחות שכן בפועל עבד המשיב מעבר לשעות שנידרש ולא חלה עליו חובת החתמת שעון; הנהלים אליהם מפנה המבקשת אינם חלים על העמותה; המשיב קיבל אישור לעבוד בהקף משרה של 150% וגם ב-40 שעות נוספות מעבר; אין בסיס לטענה כי המשיב עשה בעמותה כבשלו; רכיב התביעה לעניין שכר ששולם לאחיו של המשיב דינו להדחות שכן ההעסקה אושרה על ידי היועצת המשפטית של העמותה ואין עילה חוקית להשבת שכר ששולם לאח; חישוב סכום התביעה שגוי; לעמותה בוצעו ביקורות עומק שלא העלו דבר; לא צורפו ראיות אובייקטיביות; המבקשת חבה למשיב מעל 600,000 ₪ בתביעת החוב ; האמור בתצהיר המנהל המיוחד אינו מידיעתו האישית אלא עדות מפי השמועה; המשיב נמצא בהפרת הסכם פינוי בינוי כתוצאה מהטלת עיקול על נכס המקרקעין; לא הוכחה הברחת נכסים; למשיב יש נכס מקרקעין וכספים נזילים ואין ראיה להכבדה.

הועלו מצד המשיב גם טענות לגבי אופן פעולתם של המנהלים המיוחדים למול גורמים שונים, טענות החורגות ממסגרת הדיון המחויבת בבקשה מסוג זה. כפי שציינתי לעיל, אין מחלוקת, כי הרכיב העקרי בתביעה הוא זה המתייחס לשכר שעל פי הנטען שולם שלא כדין למשיב.

...

טענות הצדדים בתמצית טענות המבקשת: לטענת המבקשת דין הבקשה להתקבל מהטעמים הבאים: למבקשת עילת תביעה מוצקה ורצינית; המשיב נטל מהעמותה כספים שלא כדין ובניגוד לנהלי משרד החינוך; המשיב העסיק שלא כדין את אחיו שקיבל שכר מבלי לעבוד בפועל; המשיב אחראי לחוב מול רשויות המס ולכן יש לחייבו בהפרשי הצמדה וריבית שיצר חובה זה; התביעה נתמכת בראיות לרבות הנחיות משרד החינוך; לצורך בקשה מסוג זה די בכך שהוכח שיש שאלה רצינית לדון בה והתביעה אינה טורדנית; טרם הגשת הבקשה לתיק הפירוק אישר אותה כונס הנכסים הרשמי וגם לפי עמדת משרד החינוך יש ממש בתביעה ; על התביעה לא חלה התיישנות שכן יש למנות את התקופה החל מהשלב בו מונו המנהלים המיוחדים ; מאזן הנוחות פועל לטובת המבקשת ; הבקשה הוגשה בתום לב; מדובר בתביעה בסכום גבוה וללא הסעד הזמני לא יעלה בידי המבקשת לממש את פסק הדין אם יינתן לטובתה בסופו של יום; לפי בדיקת המנהלים ערב הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי היה חשבון עו"ש של המבקש מצוי ביתרת חובה של 150,000 ₪ ; לא ייגרם למשיב נזק שכן קיימות הגבלות מזה חודשים רבים ואין ראשית ראייה לנזק; מדובר בהקפאת מצב; ככל שיש צורך בעדכון ההערה על נכס המקרקעין לצורך השלמת הליך פינוי בינוי של הנכס המבקשת נכונה לשתף פעולה, וגם בפועל הוסר העיקול בכל הנוגע לרכוש המשותף.

טענות המשיב: לשיטתו של המשיב, דין הבקשה להידחות מכל הטעמים הבאים: הבקשה הוגשה בחוסר תום לב; לא התקיים דיון ממשי בבקשה לסעד זמני; חלק נכבד מהתביעה נתון בהתיישנות; התביעה מופרכת וקנטרנית ; סכום התביעה הופחת משמעותית לאחר תגובת משרד החינוך ונלמד מכך כי התביעה מנופחת ; המנהלים פעלו בשיהוי ורק כעבור 3 שנים הגישו תביעה ; אין לחייב את המשיב בהפרשי הצמדה וריבית בגין החוב למס הכנסה שכן ההסדר נעשה לאחר שפרש מתפקידו; רכיב מס הכנסה לא נכלל בבקשה שהוגשה לתיק הפירוק; המנהלים כשלו בתפקידם בכל הנוגע לדרישת התקציב ממשרד החינוך; רכיב התביעה לעניין שעות נוספות דינו להידחות שכן בפועל עבד המשיב מעבר לשעות שנדרש ולא חלה עליו חובת החתמת שעון; הנהלים אליהם מפנה המבקשת אינם חלים על העמותה; המשיב קיבל אישור לעבוד בהיקף משרה של 150% וגם ב-40 שעות נוספות מעבר; אין בסיס לטענה כי המשיב עשה בעמותה כבשלו; רכיב התביעה לעניין שכר ששולם לאחיו של המשיב דינו להידחות שכן ההעסקה אושרה על ידי היועצת המשפטית של העמותה ואין עילה חוקית להשבת שכר ששולם לאח; חישוב סכום התביעה שגוי; לעמותה בוצעו ביקורות עומק שלא העלו דבר; לא צורפו ראיות אובייקטיביות; המבקשת חבה למשיב מעל 600,000 ₪ בתביעת החוב ; האמור בתצהיר המנהל המיוחד אינו מידיעתו האישית אלא עדות מפי השמועה; המשיב נמצא בהפרת הסכם פינוי בינוי כתוצאה מהטלת עיקול על נכס המקרקעין; לא הוכחה הברחת נכסים; למשיב יש נכס מקרקעין וכספים נזילים ואין ראיה להכבדה.

עוד אוסיף, כי לטעמי מן הראוי לשקול ברצינות צירוף האח כצד נדרש בהליך זה. אשר לצווים שמבוקש לתת, מצאתי שיש לדחות את הבקשה לעיקול זמני על הכספים המופקדים בקופת הגמל.

מטעם זה דין הבקשה בנקודה זו להידחות.

סוף דבר הריני מורה על הטלת עיקול זמני על הכספים והזכויות של המשיב המוחזקים אצל הבנק הבינלאומי הראשון בסניף גבעת שמואל 095.

לפניי בקשת הנתבע לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו המשפטיות בהליך שבנידון (להלן – הבקשה) הרקע לבקשה ותמצית טענות הצדדים התובעת (להלן – העמותה בפרוק) הגישה באמצעות מנהליה המיוחדים תביעה נגד הנתבע בטענה שבשנים ששמש כמנהלה נטל כספים שלא כדין בסכומים העולים על 1.7 מיליון ₪ וגרם לחובות בסך 569,000 ₪ לרשויות המס, עד אשר עקב הגירעונות הכבדים הגיש רשם העמותות בקשה לפרוקה וביום 19.1.2015 הוצא צו פירוק.

לפיכך מבקש הנתבע לחייבה בהפקדת ערובה בגובה 10% מסכום התביעה או לחייב את המנהלים המיוחדים בהפקדת ערבות אישית.

...

סבורני כי העיתוי בו בחר הנתבע להגיש את הבקשה להפקדת ערובה, לאחר שהוגשו תצהירי התובעת ובסמיכות למועד ההוכחות שנקבע בתיק זה ליום 27.4.2020, מהווה אף הוא נימוק שלא להורות על הפקדת ערובה בשלב זה. בהתייחס לשאלת סיכויי ההליך נפסק כי אין צורך להידרש בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לדרך זו רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים מאד או קלושים מאד (רע"א 10376/07 ל. נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009).

אציין כי נכון לעת הזו לא ניתן לקבוע נחרצות כי סיכויי התביעה גבוהים מאד, אם כי סבורני שלא ניתן להתעלם מחומרת הטענות המופנות כלפי התובע, אשר שימש כמנהל בית הספר בעמותה ואשר לטענת מנהליה המיוחדים הוא זה אשר הובילה ביחד עם אחיו לחדלות פירעון.

סוף דבר לנוכח כל הנימוקים המפורטים לעיל הבקשה להפקדת ערובה נדחית.

נטען בבקשה כי המשיבים לא ניהלו ספרי הנהלת חשבונות ולא תעדו לאן יצאו הכספים, למי יצאו הכספים ולאיזה מטרות וזאת בנגוד לחובתם, לאור העובדה שמדובר בכספים השייכים לעמותות שבפרוק.

נטען כי קהילת "שובו בנים" נוסדה והונהגה על ידי הרב אליעזר ברלנד אולם עם השנים נוצלו כספים רבים מהתרומות להפקת רווחים אישיים של גורמים שהיו בסביבתו של הרב.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הן בכתב והן בדיון היום, הגעתי למסקנה שהבקשה לחיוב המשיבים בהשבת הכספים לקופת הפרוק אינה מתאימה להתברר במסגרת של בקשה למתן הוראות ויש להורות על בירורה במסגרת תובענה עצמאית, שלא תדון בפני בית המשפט של חידלות פרעון (ראו לאחרונה את החלטת הנשיא א. אורנשטיין בפש"ר (ת"א) 1304-12-11 אסתר דודאי נ' דוד צרפתי (16.9.19).

...

עמדות הצדדים על רקע האמור הגיש המפרק את הבקשה שלפניי, אשר בגדרה נכללת דרישה למתן חשבונות לאור העובדה כי בין העמותות לבין המשיבים היו יחסי נאמנות מיוחדים, שכן חשבונות הבנק נפתחו לצורך קבלת תרומות שיועדו לקהילת "שובו בנים", שפעלה באמצעות העמותות והאורגניים של אותן עמותות.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הן בכתב והן בדיון היום, הגעתי למסקנה שהבקשה לחיוב המשיבים בהשבת הכספים לקופת הפירוק אינה מתאימה להתברר במסגרת של בקשה למתן הוראות ויש להורות על בירורה במסגרת תובענה עצמאית, שלא תידון בפני בית המשפט של חדלות פירעון (ראו לאחרונה את החלטת הנשיא א. אורנשטיין בפש"ר (ת"א) 1304-12-11 אסתר דודאי נ' דוד צרפתי (16.9.19).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נמחקת כאשר למפרק שמורה הזכות להגיש בקשה חדשה, כאמור לעיל בפסקה 11, אשר תידון בבית משפט של חדלות פירעון.

התביעה המתוקנת עמדה על סך של 430,180 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך ניהול התביעה, גילה המבקש כי העמותה הגישה בקשה לפירוק מרצון ללא להודיע דבר, ועל כן הגיש בקשה ל"הרמת מסך ההיתאגדות" של העמותה וצרוף מיידסיה, הם המשיבים 5,4,2 ו- 6, כנתבעים נוספים בתיק (סעיף 2 לפסק הדין; להלן- המשיבים).

כן יצוין כי מי שהיה הנתבע 3 (מר משה אגרסט), נמחק בהמשך משהתברר כי לא היה מעורב בניהולה של העמותה והפסיק חברותו בה עוד בשנת 1997.

למסקנה זו הגיע בית הדין מהטעמים הבאים: העמותה הפעילה מטבח וכי המבקש שימש כמנהל וכאחראי על מטבח, והיה הגורם המקצועי והבכיר שם; מעדותו של המבקש עלה כי היה עצמאי בעבודתו וניהל את זמנו על פי צרכי העבודה וצרכיו האישיים ולא היתה לו מסגרת שעות עבודה קבועה וזו לא נקבעה על ידי ההנהלה; העמותה הפקידה בידיו של המבקש "אימון אישי" בניהול המטבח ובעבודתו, לא פיקחה על שעות עבודתו; מעדויות עדי העמותה עלה כי הם התייחסו אל המבקש כעובד בכיר במבנה העמותה ונתנו לו חופש פעולה רחב ושיקול דעת ועצמאות בבצוע תפקידו; השכר ששולם למבקש היה ברמת שכר של עובד בכיר בעמותה ולא של עובד שעתי רגיל המועסק במטבח; הסכום הגלובאלי ששולם והתנאים הנלווים המשופרים להם זכה, נועדו להטיב עם המבקש והתאים ליחסי האימון המיוחדים שנרקמו בין הצדדים; העובדה שבמהלך כל שנות העבודה המבקש לא דרש תשלום בגין שעות נוספות, מלמדת על כך שבזמן אמת הוא לא סבר כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו.

משנדחו כל רכיבי התביעה, נקבע כי מתייתר הצורך לידון בבקשה להרמת מסך ההיתאגדות וחיוב חברי העמותה בחובותיה.

...

בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבים, לא מתקיים גם התנאי המצטבר לעיכוב ביצוע פסק הדין ויש לדחות את הבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין יש הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את תשלום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שהוטלו על המבקש, וזאת בכפוף להפקדת הסכום שנפסוק לחובתו בקופת בית הדין.

סוף דבר– לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

. כבר נקבע בעבר כי סמכויותיו של המנהל המיוחד הן סמכויות רחבות ביותר אשר נקבע לגביהן במסגרת רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט. חברה פינאנסית לתעשיה ולמסחר בע"מ (בפרוק), פ"ד מב(4), 573, 576 (המאוזכר בפס"ד פלוק הנ"ל) כי: "מטרת החקירה היא - בין השאר - לאפשר למפרקים, אשר לעתים קרובות נמצאים בנחיתות אינפורמאטיבית, לברר האם יש יסוד להגשת תובענות אלו או אחרות ואין למנוע מהם את האפשרות לקיים בירור כזה ובילבד שלא הוכח כי מטרת החקירה המבוקשת איננה אלה לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה." במסגרת פר"ק (מחוזי י-ם) 34287-03-16 עמותת הועד העולמי למען עניי א"י נ' שוועת עניים ועד הצדקה למען עניי ישראל (10.02.2021) התייחסתי לכלל הקובע כי בית המשפט של פירוק לא ימהר להתערב בהחלטתו של בעל תפקיד (מפרק או מנהל מיוחד) ובית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתו של בעל תפקיד בשקול דעתו שלו.

גם בגדר קביעת הסעד ואומדנו, ובכלל זה הנכונות לחייב בפיצויים מעל לגובה הנזק, עשוי בית המשפט להביא בחשבון את מידת השיכנוע הגלומה בראיות העומדות כנגד נושא המשרה" עוד בקשר להפעלת סעיף 373 לפקודה עלו הדברים הבאים במסגרת ע"א 4747/93 דומת טקסטיל בע"מ (בפרוק) נ' דוד ביטי, פ"ד נ(2) 027 (1996), במסגרתו נקבע מה שגם מתאים לענייננו: "יש לציין כי במקרים שבהם חויבו מינהלי חברה לפי סעיף 373 , נעשה הדבר בנסיבות חמורות, כאשר לא היה ספק בכך שמנהלי החברה פעלו על-מנת לקדם אינטרסים אישיים בשעה שהיו מודעים לכך שאין סיכוי ממשי להמשך פעולת הבראה". וכן נקבע במסגרת ע"א 3016/90 פנחס ארנרייך נ' ד"ר יעקב נאמן (5.10.1994) כי: "אין, לדידי, ספק, כי פעולת דרקטור, הרואה כיצד עסקי החברה מתדרדרים והולכים, והנעשית לקידום האנטרס האישי שלו תוך קפוח האינטרסים של נושי החברה, מבטאת לא רק חוסר תום לב אלא עשויה להעיד גם על כוונת מרמה" כאמור, המנהל המיוחד מבקש להחיל את סעיף 373 על המשיבים 2-1 בעלי המניות והדירקטורים בחברות בעת פירוקן.

המשיבים 2-1, יחד ולחוד, יחוייבו בהוצאותיו ובשכר טירחתו של המנהל המיוחד בגין הבקשה דנן, ובשל ניהול ההליכים באופן שנוהלו ושפורטו לעיל בסך של 50,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 45 ימים ולאחר מועד זה יתוספו אליו הפרישי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום בפועל.

...

המסקנה היא כי יהיה על המשיבים לשלם את מלוא חובות החברות, כפי שייקבעו באופן סופי במסגרת ההליך.

סוף דבר: בהמשך לכל המצוין לעיל, נקבע כדלקמן: המשיבים 2-1, יחד ולחוד, יחוייבו בתשלום מלוא חובות החברות לאחר שייקבע היקפם באופן סופי ובנוסף יחוייבו בשווי הפעילות שהוברחה מהחברות למשיבה 3.

הבקשה נגד המשיבה 3 נדחית ללא צו להוצאות.