ב"כ הנאשם ביקש לגזור על נאשם זה ענישה בעלת אופי שקומי, שכן לאחר שנים ארוכות בהן היה נאשם זה בלתי מורשה לנהיגה, בעקבות כתב האישום שהוגש כנגדו בפרשה זו, החליט לעשות שינוי מהותי בחייו ובהתנהגותו, הוא ניגש ועבר בהצלחה מבחן עיוני לצורך קבלת רישיון נהיגה, הוא לקח סדרה של שעורי נהיגה וגם עבר בהצלחה מבחן מעשי.
דיון וגזירת הדין -
עבירה בנגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה היא בעלת מינעד ענישה רחב מאד, שכן פקיעת רישיון נהיגה לתקופה קצרה (ביחס לנהג מורשה במקור לנהיגה) מניבה ענישה הכוללת קנס נמוך בלבד, ואילו נהיגה ברכב כבלתי מורשה לנהיגה במקור, עשויה להניב אף שנת מאסר בפועל בחלקו העליון של מיתחם העונש הנוהג.
מהלך זה השפיע מידית גם על רף הענישה הנוהג, שכן המדינה עצמה הגיעה למסקנה לפיה פקיעות רישיון עד 10 שנים של מורשים במקור לנהיגה, אינן מצדיקות סנקציה נוספת בחידוש הרישיון מעבר לתשלום אגרה.
...
מהלך זה השפיע מידית גם על רף הענישה הנוהג, שכן המדינה עצמה הגיעה למסקנה לפיה פקיעות רישיון עד 10 שנים של מורשים במקור לנהיגה, אינן מצדיקות סנקציה נוספת בחידוש הרישיון מעבר לתשלום אגרה.
מעבר למתואר לעיל, נטל הנאשם אחריות מלאה על מעשיו, וכפי שנטען ע"י המדינה, עבירה דומה בניגוד לסעיף 10(א) ביצע טרם פרשה זו לפני כ-7 שנים, לכן אני מחליט לתת לעובדה זו משקל נמוך וקובע כי שיקולי השיקום גוברים בפרשה זו.
יחד עם זאת, וגם אם אתן משקל לשיקולי השיקום לאור ה"דרך" המשמעותית שעבר הנאשם לריפוי הפגם לאחר שנים של היותו בלתי מורשה, אני דוחה את בקשת ההגנה להימנע מכל פסילה בפועל, ובהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי לעיל, אני סבור כי פסילה בת 89 יום תענה על עקרון ההלימה בפרשה זו, לצד עונש של מאסר מותנה אשר יתן ביטוי גם לסכנה שיצר הנאשם כלפי ילדיו הקטינים.
מכל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.
הנני גוזר על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה
של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדיון והכל תוך 2 שנים מהיום.
