בקשה לחידוש הליכים וצירוף מבקשים בתובענה ייצוגית

רקע בשנת 2017 הגישו מר ערוה דראושה ו-5 אחרים בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד צ'מפיון מוטורס, שבה נטען לפגמים בתיבת הילוכים מסוג DQ200 שהותקנה בשורה של דגמי רכבים שיובאו לישראל על ידי צ'מפיון מוטורוס (להלן: בקשת האישור).

בשל כל אלה התבקש בית המשפט המחוזי לתת הוראות וסעדים שונים מתוקף סמכותו לפי סעיף 6(1) לפקודת הבזיון: להורות למשיבות להחליף את תיבת ההילוכים ברכבו של עו"ד מלניק בתיבה חדשה ולתקן "אי סדרים" שנותרו ברכב בעקבות הטיפול במוסך השחר; להשית על המשיבות קנס בגין התנהלותן; להורות על ביצוע בדיקה פיזית של רכביהם של חברי הקבוצה על ידי המפקח הטכני ולאפשר לו להגיש בקשות לבית המשפט במידת הצורך; להורות על פירסום מיכרז לבדיקת הרכבים שעליהם חל ההסדר במוסכים אחרים, וכן להורות על בדיקה מחודשת של בקשות להחזר כספי שכבר נדחו; לפטר מתפקידו כל מי שיימצא על ידי בית המשפט כנגוע בנגוד עניינים ולמנות בעלי תפקידים חדשים לבצוע בדיקות חדשות; ולבסוף, למנות את עו"ד מלניק כמפקח על ביצוע הסדר הפשרה וכן להורות על הארכת האחריות על תקלות בתיבת ההילוכים לשנה נוספת.

כפי שהובהר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, חבר קבוצה מיוצגת רשאי לנקוט הליך לפי פקודת הבזיון מקום שהוא סבור שהסדר פשרה שנועד לטובת הקבוצה אינו מקוים כראוי; והעובדה שאותו חבר קבוצה אינו נימנה עם בעלי הדין בהליך הייצוגי אינה מעלה או מורידה בהקשר זה. מכאן שבדין נדחתה בקשתו של עו"ד מלניק לצירופו לבקשת האישור כבעל דין.

...

מכאן הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה; ובהינתן תוצאה זו נקבע כי מתייתר הצורך להכריע בשאלת צירופו של מוסך השחר כצד להליך, ואולם בכל זאת צוין כי אין לכך מקום בנסיבות שבהן המוסך כלל אינו צד להסדר הפשרה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית על כל חלקיה.

היתנהלות התובעת אינה מתיישבת עם חובה זו. התובעת (ויורשה בנעליה) הסתירה ולא גילתה אודות תשלום הפצוי לתובעת במסגרת הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית, בעת הבקשה לחידוש ההליכים בשנת 2017 ואף לא ציינה עובדות אלה בכתבי התביעה המתוקנים שהגישה בשנת 2019 ובשנת 2020.

שנית; טענת הנתבעות כי התובעת פעלה לחידוש ההליכים בתביעה על דרך הודעה לאקונית על שינוי ייצוג, מבלי לציין כי ההליך הפלילי הסתיים בהכרעה למעלה מ-7 שנים קודם לכן, מעוררת קושי, שעה שהנתבעות לא העלו טענה בעיניין בזמן אמת וכאשר להודעה על שינוי ייצוג צורפה בקשה לשיחזור התיק ולקביעת מועד דיון.

...

מכל האמור, דין התביעה נגד כל הנתבעים בתיק זה שהיו צד לתובענה הייצוגית להידחות על הסף.

סיכום התביעה נדחית נגד נתבעות 1-2.

בהינתן שנתבע 3 היה צד לתובענה הייצוגית ולהסדר הפשרה שאושר במסגרתו, התביעה נדחית גם כנגד נתבע זה. אין צו להוצאות.

עוד פירטה כי לא מדובר בתביעה פשוטה להכרעה כפי שמציירות התובעות וכן יש לדחות את הטענה לכך שקיבלת הבקשה תיגרום לנזק שכן מדובר בטענה עובדתית שלא נתמכה בתצהיר ואף לא צורפה לכך ראשית ראיה.

עוד אציין כי אף אם התובעות תבקשנה לצאת מהקבוצה בעיניינה מיתנהל ההליך לאישור תובענה ייצוגית, ספק אם הדבר יביא לניהול ההליך הפרטני טרם מתן ההכרעה הרוחבית בדבר הזכאות לגביית הכספים לכל הפחות בכל הנוגע לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מאליו מובן כי התובעות רשאיות בכל עת לפנות בבקשה לחידוש ההליכים בהליך כאן בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת.

...

גם אם אקבל את טענותיהן באשר לנזק שנגרם אשר נתמכות בתצהיר אולם לא הובאה לטענה ראיה נוספת במסמכים, סבורני כי לאור גובה הנזק הנטען בתצהיר ביחס לסכום התביעה כאן ובמיוחד מאחר וההליך בבחינת אישור התובענה כייצוגית הוא הליך רחב יריעה הבוחן את התמונה הכוללת והשלכותיה ואשר נפתח עוד קודם להליך זה, הרי שאין מקום להורות על ניהול כפל הליכים בשל טענת הנזק.

 בנסיבות אלו הבקשה מתקבלת.

התובעות יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ש"ח. כדי לא להכביד על מצבן הנטען ולאור המצב במשק בשל התפשטות נגיף הקורונה, אני קובעת כי תשלום ההוצאות האמורות יידחה לסיום ההליך.

דיון והכרעה הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית - המסגרת הנורמאטיבית סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "מבקש... לא יסתלק מבקשה לאישור..., אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט". ובפסיקה הוסבר כי "מנגנון ההסתלקות נועד לאפשר לבית המשפט למחוק תובענות שמתברר כבר על פני הדברים שהסכוי שיוכרעו לטובת הקבוצה נמוכים, או שמטעם אחר אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך" (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פס' 23 (נבו, 22.8.2018; להלן: "עניין מרקיט")).

ראשית, כאמור בבקשת ההסתלקות, אם יתברר חלילה שהאמור בתצהירים של מי מהמשיבים 8-3 (בנוסח שצורף לבקשה) אינו נכון, אזי המבקשים יהיו רשאים לחדש את ההליכים נגד אותו מצהיר, שמצידו לא יטען להתיישנות או למניעות הנובעת ממחיקתו.

...

גם בכך יש כדי לחזק את המסקנה לפיה יש לאשר את בקשת ההסתלקות.

יחד עם זאת, ובהתאם להסכמת ב"כ המשיבים 8-3 בדיון, אני סבור כי יש להוסיף לנוסח התצהיר שצורף לבקשת ההסתלקות, אשר ייחתם על-ידי כל אחד מהמשיבים 8-3, פסקה הכוללת את התחייבות המשיבים 8-3 בבקשת ההסתלקות, לפיה אם יתברר שהאמור בתצהירו של מי מהם אינו נכון ויוגש נגדו הליך חדש בקשר עם העניינים נשוא בקשת האישור, הוא מסכים ומתחייב שלא לטעון להתיישנות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את בקשת ההסתלקות מבקשת האישור נגד המשיבים 8-3 ומורה על מחיקת התביעה האישית של המבקשים נגד המשיבים 8-3, ללא צו להוצאות.

בתגובתה טענה הנתבעת כי הבקשה הוגשה באיחור ובנגוד לדין באופן המחייב לדחות אותה ואת התביעה האישית על הסף, בשים לב לכך כי הבקשה הוגשה לאחר שכתב התביעה בהליך הייצוגי כבר הוגש.

על פי הודעת הצדדים מיום 5.9.2021 ההליך הייצוגי הסתיים ועל כן, ביקשה התובעת לחדש את ההליכים בפני.

שכרה השעתי של התובעת עמד על 28 ₪ לשעה בממוצע ו-42 ₪ בשיעור של 150%, על כן העריכה התובעת כי שווי השעות שלא נרשמו ולא שילמה הנתבעת עמד על 1,920 ₪ בחודש (42*45.65) ועבור כל תקופת העבודה עתרה התובעת להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך של 38,548 ₪ (טבלת השוואה בין השעות שערכה התובעת צורפה כנספח 6 לכתב התביעה).

...

כמו כן, איני מקבל טענת הקיזוז ביחס לשלילת ההודעה המוקדמת של התובעת.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

למרות דחיית התביעה היה מקום לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת, לאור התנהלות הנתבעת כמפורט בסעיף 50 לעיל – החלטתי שכל צד ישא בהוצאותיו.