מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לחזרה מהודאה בעבירת גרימת מוות בנהיגה רשלנית

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בגין האמור, יוחסו למבקש עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף לפי סעיף 2 לפקודה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.
המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
המבקש שב וטוען כי יוחסה לו רמת רשלנות גבוהה יתר על המידה מצד הערכאות קמא.
...
דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בפתח גזר הדין ציין בית המשפט לתעבורה, כי המבקש נוהג ברכב משנת 1984 ולחובתו 31 הרשעות קודמות, מסוג "בררת משפט". בהמשך, הבהיר בית המשפט לתעבורה, כי הקו המנחה בפסיקה הנוהגת, לגבי מדיניות הענישה הראויה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית הנו השתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
בית המשפט המחוזי ציין, כי מפסק דינו המנומק של בית המשפט לתעבורה עולה בבירור כי הוא "לא האמין לטענות המערער [המבקש], במיוחד בכל הקשור למניע שגרם לו, לטענתו, להודות בכתב האישום". בית המשפט המחוזי הטעים, כי לא נמצא בחוות דעת הממונה כל רמז לכך שהמבקש טען בפניו שאינו מודה בבצוע העבירה; כי חלף זמן רב יחסית מאז נוהל המשא ומתן בין באי כוח הצדדים לבין הגשת הבקשה בכתב לביטול הודאתו של המבקש; וכי גם אם ניקח בחשבון במניין הזמן שחלף מאז הצגת הסדר הטיעון את תקופת אשפוזו של המבקש, "עדיין מדובר בפרק זמן ארוך שיש בו כדי להצדיק את דחיית הבקשה, בנוסף לנימוקים האחרים". בנוסף, דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי קיים חשש שהרשעתו עולה כדי "הרשעת חף מפשע"; כי המבקש הסכים להסדר הטיעון רק בשל "רתיעתו מההליכים המשפטיים הממושכים"; וכי בקשתו לחזור בו מהודאתו נובעת רק מהיותו "משוכנע בחפותו". לבסוף, הבהיר בית המשפט המחוזי, כי "אמנם הבקשה נושא ההחלטה הוגשה זמן קצת לפני הטיעונים לעונש אך חלוף הזמן, בנוסף לנימוקים האחרים שהובאו לעיל, שוללים את המניע הנטען על ידי המערער [המבקש] לבקשתו לבטל את הודאתו". לאור האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש לא עמד בנטל הנידרש לשם ביטול הודאתו, וכפועל יוצא מכך, גם ביטול פסק דינו של בית המשפט לתעבורה.
...
בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ר' רז), בגמ"ר 11-06-15, מיום 27.01.2017; ומיום 23.02.2017.
ב"כ המבקש טען, כי המבקש "הסכים להסדר הטיעון מתוך טעות בשיקול הדעת, מתוך לחץ ומתוך הרתעה מההליך השיפוטי". עוד נטען, כי "לאחר מחשבה ממושכת עם עצמו ומרצון כן ואמתי נמלך הנאשם [המבקש] מהודייתו והוא מבקש לעמוד על חפותו, חפות הנתמכת גם בנסיבות קרות התאונה". ב"כ המבקש הוסיף וטען, כי המבקש אינו אחראי לקרות התאונה, וכי יש לקבל את בקשתו משזו הוגשה טרם מתן גזר הדין.
אין בידי לקבל את טענותיו של המבקש, לפיהן הודאתו נבעה מלחץ או בשל חששו מההליך השיפוטי, וכי הודאתו ניתנה מבלי שהוסבר לו תוכנו של הסדר הטיעון.
סבורני, כי הנסיבות שקדמו לבקשת המבקש, לחזור בו מהודאתו, מצביעות על כך שההודאה התקבלה לאחר הפעלת שיקול דעת והבנת משמעות תוכן ההסדר.
סוף דבר, הבקשה לרשות הערעור נדחית בזאת, וכפועל יוצא מכך מתבטלת החלטתי, מיום 28.02.2018, בדבר עיכוב ביצוע עונשו של המבקש.

בהליך גרימת מוות בנהיגה רשלנית (גמ"ר) שהוגש בשנת 2019 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ונהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונת דרכים בה ניחבל אדם חבלה של ממש לפי סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודה.
עוד טוענת הנאשמת, כי לא ברור מדוע בחר הסניגור הראשון לפסוח על השלב לפיו ירשם בפרוט' הדיון כי הנאשמת הבינה את תוכנה של ההודאה, וכי לא ידוע מה היה ההליך שגרם לסניגור הראשון, לפרקליטות ולבית המשפט להמשיך להליך של הוכחות לאחר שהנאשמת הודתה לכאורה בעבירה של גרם מוות ברשלנות.
מנגד טוענת המאשימה כי הנאשמת לא הודתה במיוחס לה בשום שלב, אלא ניהלה את התיק מתחילתו ועד סופו, וזאת לאחר שכפרה בכל יסודות העבירה של גרם מוות ברשלנות, ומכאן שחזרה מהודיה אינה רלוואנטית בעניינינו.
בנגוד לאמור בבקשה, הנאשמת לא הודתה בשום שלב בעבירה של גרם מוות ברשלנות אלא כפרה במפורש בכל יסודות העבירה ולפיכך היתקיים הליך ההוכחות כמפורט בסע' 7 ו-8 לעיל.
...
בהקשר זה יש לציין את קביעתי בסעיף 138 להכרעת הדין כדלקמן: "אני שבה ומדגישה, כי שוכנעתי מעל לכל ספק סביר שגרסת ההגנה, כפי שבאה לידי ביטוי בעדות הנאשמת בבית המשפט, לוקה בחסר מהימנות וחוסר אמינות לגבי פרטים מהותיים הקשורים לתאונה, וכי את גרסת האמת, אשר מפלילה אותה בגרימת התאונה, מסרה הנאשמת בחקירתה הראשונה במשטרה (ת/7)". העובדה שהנאשמת, לאחר שכבר הפלילה עצמה בחקירתה הראשונה במשטרה (ת/7), לא העלתה במהלך עדותה וחקירתה בבית המשפט את הגרסה לפיה רכב אחר בזירת התאונה הוא שאחראי לתוצאה הקטלנית, אינה איפוא תוצאה של הודאה בשלב הקראת האישום, כי אם ביטוי למציאות כפי שהשתקפה בעיניה של הנאשמת עצמה.
לסיכום, הבקשה לחזרה מהודאה הינה בקשת סרק, מופרכת על פניה, שנועדה למטרות טקטיות, שבינן ובין חשיפת האמת אין ולא כלום, ומוטב היה לה שלא ה וגשה משהוגשה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רע"פ 4930/21 קורן נ' מדינת ישראל (4.8.21) (להלן: "עניין קורן"): המבקשת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונהיגה בשיכרות.
בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"פ 6358/10 קבהא נ' מדינת ישראל (24.3.11): "נוכח ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות, המתרחשות כימעט מדי יום ביומו וגובות את חייהם של קורבנות רבים, הביע בית משפט זה את הצורך במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי אלו הנוהגים ברשלנות ובחוסר אחריות בכבישים... מדיניות הענישה המחמירה והמרתיעה באה לידי ביטוי בכך שעל פי רוב הרשעה בעבירות גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים מחייבת הטלת עונש מאסר בפועל ופסילת רישיון לתקופה ממושכת... עם זאת, יש לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות ונסיבותיו האישיות של הנאשם כאינדיבידואל ולאזן בצורה ראויה ביניהן לבין מדיניות הענישה האמורה". עוד אפנה לדברי בית המשפט העליון בעיניין קורן שאוזכר לעיל על ההכרח הצבורי במיגור תאונות דרכים כתוצאה מנהיגה רשלנית בדרך של ענישה מרתיעה וממשית: "בית משפט זה שב וציין את החומרה שבקיפוח חיי אדם כתוצאה מנהיגה רשלנית, וקבע כי על הגורם למותו של אחר לתת את הדין על מעשיו, וזאת בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח. אמנם מציאות זו אינה קלה, אך היא הכרחית להרתעת נהגים מפני נהיגה רשלנית, וחיונית למיגור תאונות הדרכים בישראל ... תוצאת נהיגתה הרשלנית של המבקשת היא נטילת חייו של המנוח וגרימת חבלות לבני משפחתו שנסעו עמו ברכב. אובדן חיי המנוח מלווה לבטח את משפחתו יום יום, שעה שעה, וכך גם ארוע התאונה הקשה, אשר ייתכן כי נחרט בזכרונם וילווה אותם במשך חייהם. בנסיבות בכללותן כפי שפורטו לעיל, אני סבור כי למרות נסיבותיה האישיות של המבקשת, אין מנוס מהשתת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח – ועל כן העונש שהושת עליה הולם את התוצאות המצערות של מעשיה". בהתאם לתכליות הענישה גובשו בפסיקה כללים מנחים בענישת עברייני נהיגה רשלנית, וכך נוסחו הדברים בע"פ 10152/17 מדינת ישראל נ' ח'טיב (10.5.18): "על רקע זה התגבשו בפסיקה שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים קטלנית: האחד, ראוי לגזור על הנאשם עונש חמור, הכולל השתת עונש מאסר בפועל והרחקה מן הכביש לתקופה ארוכה, וזאת משקולי הרתעה ובשל כיבוד עיקרון קדושת החיים. השני, ככלל נסיבותיו האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם על ידי אנשים נורמאטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות (ע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.11.2009); ע"פ 8464/15 פנזין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.10.2017); רע"פ 9909/17 דרויש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.1.2018))". כפי שהובא לעיל, באי כוח הצדדים, הפנו, כל אחד, לשורה של פסקי דין בהם הוטלו עונשים על מי שהורשעו בעבירות של גרם מוות ברשלנות יחד עם עבירה של נהיגה בשיכרות או ללא עבירה כזו או עבירות נילוות אחרות.
...
המסקנה העולה מתוך סקירת הפסיקה היא שבמקרה שלפני יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממש, לא כזה שירוצה בעבודות שירות.
סוף דבר, לאחר שקילת מכלול השיקולים לעונש ההולם בתוך המתחם, אלה הם העונשים שאני גוזר על הנאשם: 12 חודשי מאסר בפועל ויום אחד.
כמו כן, אני מורה להפנות תשומת לב שירות בתי הסוהר כי בעת מיון הנאשם למקום ריצוי המאסר חשוב להציב הנאשם בחברת עוברי חוק מתחום התעבורה והימנעות מהצבתו עם בעלי התנהגות עבריינית.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

גזר הדין ניתן בעקבות הרשעת המערער, על יסוד הודאתו, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ״א – 1961.
בחודש אוגוסט 2021 פנה המערער למטפלת הפרטנית בבקשה לחזור לטפול, ממנו נתרם.
...
במאמר מוסגר נציין כי איננו מקבלים את טענות ב"כ המערער שלפיהם נימוקי גזר הדין הושפעו מהטענות שנכתבו על ידו בהודעת הערעור.
טרם חתימה מצאנו להעיר שתי הערות.
האחת - לא מצאנו מקור חוקי לחייב את המערער לקרוא לבן שיולד לו על שם המנוח.
כפוף להערותינו אלו, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו