חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות עקרוניות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים ביום 14/12/20 התייצב נציג היועץ המשפטי לממשלה, אשר ציין כי העתירה לא הומצאה במישרין לפרקליטות מחוז חיפה כמתחייב מהוראות הדין ולכן לא הוגשה כל עמדה עד למועד הדיון, כי העותר לא פעל בהתאם לפרוצדורה הרלוואנטית לצורך צרופו של היועץ המשפטי לממשלה להליך, וכי העתירה אינה תוקפת כל החלטה של היועץ המשפטי לממשלה או של משרד ממשלתי, ולפיכך, התבקש בית המשפט להורות על מחיקת היועץ המשפטי לממשלה מהעתירה.
עוד עולה כי במהלך 4 החודשים עד להגשת העתירה פנה העותר ליועץ המשפטי לממשלה לצורך בירור הסוגיה וקיבל מכתב תשובה שנוגד את חוות הדעת מטעם המשיבה 2 שהכשירה את המינוי, בו נקבע כי הוראות החוק אינן מאפשרות למנות את מי שאינו ראש רשות מקומית או סגנו לתפקיד יו"ר ועדת משנה לתיכנון ובניה וכי אין מקום לאצול תפקיד זה לחבר מועצה או חבר הנהלה אחר.
מכל מקום, מדובר בעניינינו, בעתירה שמעלה שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות ציבוריות מרחיקות לכת, ולכן, ראוי כי בית המשפט ידון בעתירה לגופה גם אם נפל שהוי בהגשתה.
...
אשר לפעולת ההאצלה גופה - מקובלת עלי עמדת העותר לפיה ראש הרשות המקומית, בענייננו המשיב 3, אינו רשאי לאצול את סמכותו לכהן כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה, לחבר מועצה או חבר הנהלה שאינו סגן מכוח סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות, שכן, ככל שכוונת המחוקק הייתה לאפשר סמכות האצלה של התפקיד לחבר רשות מקומית זולת סגן ראש הרשות, לא היה צורך בקביעה כי התפקיד מוקנה לראש הרשות או סגנו.
סוף דבר סיכומו של דבר, העתירה מתקבלת, במובן זה שאני קובעת כי בתפקיד יו"ר ועדת משנה לתכנון ובניה יכולים לכהן או ראש הרשות המקומית או אחד מגניו וכי תפקיד זה אינו ניתן להאצלה הניגוד להוראת סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות.
משכך, אין מנוס מן הקביעה כי בנסיבות העניין, המשיב 4 אינו רשאי לכהן בתפקיד יו"ר ועדת המשנה לתכנון והבניה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שבתי ועיינתי בבקשת האישור, בכל כתבי בי-דין שהוגשו במהלך ההליך, בפרוטוקול הדיונים שנערכו בשאלת בקשת האישור וכן בשאלת אישור הסדר הפשרה; עוד עיינתי בחוות הדעת מטעם הבודק שמונה וכן בעמדת היועץ המשפטי לממשלה.
פרשנות זו הנה סוגיה עקרונית ולמעשה גם רוחבית, שכן יתר חברות הסלולאר פועלות מכוח אותו רישיון שהוענק על ידי משרד התיקשורת.
...
לסיכום חלק זה, בחלוף חודש מהמועד שבו תסתיים תקופת ההטבה לחברי הקבוצה, יגישו הצדדים דיווח מוסכם לבית המשפט באשר לאחוזי מימוש ההטבה מטעם חברי הקבוצה (ולעניין זה לא יובא בחשבון המימוש על ידי כל גורם אחר שאינו נמנה על חברי הקבוצה).
סוף דבר לאור כל האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה על תנאיו, ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם סילוק וויתור של התובעים הייצוגיים ושל חברי הקבוצה כלפי פלאפון; פסק דין זה מהווה מעשה בית דין כלפי התובעים הייצוגיים וכלפי חברי הקבוצה כהגדרתם בפתח פסק הדין, בקשר לכל הטענות והעילות שאושרו בפסק הדין.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"ב 3596/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ועדת שחרורים שמקום מושבה בבית סוהר מעשיהו 2. היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתיק עת"א 008253-02-22 שניתן ביום 9.5.2022 על ידי כבוד השופטים י' שפסר, י' צלקובניק וע' דרויאן-גמליאל בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
בהחלטתה ציינה ועדת השחרורים כי המבקש מכחיש את המיוחס לו וכי מחוות דעת מב"ן בעיניינו עולה כי הוא טוען לעלילת שוא, סובל מעיוותי חשיבה, בעל עמדה קורבנית, ללא תובנות ביחס להשלכות מעשיו על המתלוננת וללא אמפתיה כלפיה.
על פי הכלל, רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה על החלטתה של ועדת השחרורים תנתן במקרים חריגים בלבד, וזאת כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית או סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו: רע"ב 3118/22 עווד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 8 (22.5.2022); רע"ב 228/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (15.3.2022)).
...
לאחר שבחנתי את הבקשה ועיינתי בחומרי התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

עתה ניישם את העקרונות הללו – על הבקשה שבפנינו.
בהיתחשב בתכליות הנ"ל – לא מצאנו מקום להענות לבקשה שבכותרת, וזאת נוכח טיב הפרטים הנוספים שהתבקשו בה: קבלת חוות דעת שהוציא היועץ המשפטי לממשלה ועוסקות בסוגיית הפריטטיות בהחלטות הממשלה נוכח הוראות חוק-יסוד: הממשלה, לאחר תיקון מס' 8 בו והוראת שעה.
...
בהתחשב בתכליות הנ"ל – לא מצאנו מקום להיענות לבקשה שבכותרת, וזאת נוכח טיב הפרטים הנוספים שהתבקשו בה: קבלת חוות דעת שהוציא היועץ המשפטי לממשלה ועוסקות בסוגיית הפריטטיות בהחלטות הממשלה נוכח הוראות חוק-יסוד: הממשלה, לאחר תיקון מס' 8 בו והוראת שעה.
מעבר לכל האמור לעיל – לפי תקנות סדר הדין בבג"ץ, הבקשה למתן פרטים נוספים אמורה להיות מוגשת ככלל לאחר שהוגשו תצהירי התשובה, ולפני שהתקיים הדיון בהתנגדות לעשיית הצו על-תנאי שהוצא למוחלט, והרי בענייננו כבר נשמעה ההתנגדות – בדיון שהתקיים בתאריך 02.02.2021.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אדון, אפוא, בטענות היועץ המשפטי לממשלה והצדדים בתיק בסוגיות הנוגעות לקניין התרבותי.
לטענתו, בהלימה לעקרונות הקניין התרבותי, הפסיקה בישראל מצדדת בהדגשת האספקט הלאומי של נכסים תרבותיים ומצדיקה את שמירתם של נכסים תרבותיים בידי המדינה או בידי ארכיון צבורי בישראל.
סיכומי המבקש הוגשו בטרם הוגשה חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה (התומכת ומחזקת את עמדתו), כך שאין בהם היתייחסות ישירה לעמדת היועץ המשפטי.
...
התוצאה היא שהמכתב מצוי בבעלותו של המשיב, אשר רכש את זכות הקניין בו. הדיון בעניין הקניין התרבותי עושה שימוש במונחים אמורפיים של אינטרסים ונכסי תרבות.
אם הגנז אינו רשאי אף לעיין בחומר ולהעתיקו ללא רשות, כיצד ניתן להכיר בקיומה של זכות לחייב את בעל החומר הארכיוני למסור אותו לבעלותו או לחזקתו של המבקש, או של ארכיון ציבורי כלשהו? גם אם אניח כי אותה סמכות בלתי ברורה להעדיף את אינטרס הציבור על פני קניינו הפרטי של אדם אכן קיימת, קיימים שיקולים שונים המביאים למסקנה שאין מקום לעשות בה שימוש בענייננו: המבקש בהליך זה הוא המוזיאון, ולא הגנז כהגדרתו בחוק הארכיונים.
לנוכח כל האמור אני סבורה שגם נימוקים הנוגעים לקניין רוחני תרבותי והיסטורי אינם מביאים לתוצאה של קבלת הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו