בקשה לזימון עד לאחר פרשת ההגנה בתביעת אכיפת הסכם מכר

בקשה שניה לפסילת מותב זה הוגשה לאחר שהנאשם סיים עדות ראשית במסגרת פרשת הגנה ובטרם החלה חקירתו הנגדית על-ידי ב"כ המאשימה.

סעיף 7 לנספח ב' להסכם עוסק בפרעון מקצת החוב בהסדרי פשרה: "במקרה בו נפרע חוב החייב בכל שלב משלבי הכנוס, במסגרת הסדר פשרה שאושר על ידי המשרד, הכולל תשלום הוצאות הכנוס על ידי החייב, רשאי עו"ד לגבות את שכר טירחתו מהחייב, בהתאם להוראות תקנות המיסים (גביה)(קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה), התשנ"ג-1993, בכפוף לאישור שכר הטירחה מראש ע"י המשרד ובכפוף לכך ששכר הטירחה לא יעלה על הסכום הקבוע בתקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים), התש"ס-2002 (להלן – תקנות ההוצל"פ). למען הסר ספק יובהר כי עו"ד לא יהיה זכאי לשכר הטירחה הקבוע בתקנה 2 לתקנות ההוצל"פ". סעיף 6 לנספח ב' להסכם קובע את הסדר שכר הטירחה לסיטואציה בה נפרע מלוא החוב טרם מימוש הנכס, אך לאחר שהתקבלו הצעות לרכישת הנכס: "נפרע מלוא חוב החייב למשרד לאחר שהתקבלו הצעות לרכישת הנכס, ואולם בטרם הוכרז על קונה בהליכים למכירת הנכס נשוא השיעבוד/עיקול, זכאי עו"ד לשכר טירחה בשיעור 5% מסכום החוב שנפרע, ואולם שכר הטירחה לא יעלה על 20,000 ש"ח, אלא אם כן שולם שכר טירחת עו"ד כמפורט בסע' 7 להלן". סעיף 5 לנספח ב' להסכם קובע את הסדר שכר הטירחה במצב בו נפרע חוב החייב לאחר שמונה עו"ד ככונס נכסים, ולפני שהתקבלו הצעות בכתב לרכישת הנכס: "נפרע חוב החייב למשרד לאחר שמונה עו"ד ככונס נכסים מטעם המשרד, וקודם שהתקבלו הצעות בכתב לרכישת הנכס, זכאי עו"ד לשכר טירחה בשיעור של 5% מסכום החוב שנפרע בפועל או 5,000 ₪, לפי הגבוה מביניהם, ואולם שכר הטירחה לא יעלה על 10,000 ₪, אלא אם שולם שכר טירחת עו"ד כמפורט בסעיף 7 להלן". החוקר ליאור בר-חן (ע.ת.1) פקד ליאור בר-חן העיד בישיבת יום 24.1.17.

ביום 4.12.19 הגיש הנאשם בקשה לזמן עדי הגנה נוספים, ביניהם רפי רותם, ליאת בן ארי מפרקליטות מסוי וכלכלה ת"א וגונדר אלדן שהגיש תלונה נגד ראש הממשלה; ביום 10.12.19 ביקש הנאשם לזמן את כב' השופט (בדימוס) סלים ג'ובראן, שדן בעתירת הנאשם לבג"צ, על רקע טענת הנאשם כי מאיימים על חייו, תוך שצרף התכתבות ווטספ בעיניין זה שמקורה אינו ברור.

אישום 2 פרשת התביעה עדותה של מיטל קלינגר (ע.ת.20) מיטל קלינגר נשואה לאלדד קלינגר, מכירה את הנאשם משנת 2010, ושמעה על אודותיו מחמותה – רונית קלינגר ז"ל, אשר מסרה לה, שהנאשם יכול לעזור לבני הזוג בהתנהלות כלכלית לאחר שאביה נפטר (עמ' 428 לפרוטוקול, שורות 22 – 27).

...

באישום 3, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה נוספת של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 383(א)(2) + 393(2) לחוק העונשין בכך, שבעת שהנאשם שימש מנהל עזבון, שלח ידו בגניבת כספי תקבולי מכירת הדירה באילת על סך של 106,083 ₪, אותם נמנע מלהעביר ליורשי המנוח צבי קלינגר ז"ל, והכל כפי שפורט בהרחבה בתיאור האישום השלישי.

באישום 4, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 383(א)(2) + 393(3) לחוק העונשין בכך, שבעת ששימש כבא-כוחו של בעל נכס – מר משה אביטל, נטל לעצמו שלא כדין כספי ערבות בסך 395,000 ₪, והכל כפי שפורט בהרחבה בתיאור האישום הרביעי.

באישום 5, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע ריבוי עבירות של השמטה מתוך דו"ח על-פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודה וכן ריבוי עבירות של מרמה ערמה או תחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה, בסך כולל של 8,614,104 ₪.

התובע אף ביקש לזמן את העדים עו"ד נידאל נאסר, עורך הסכם המכר, עו"ד סאמר סמארה, עורך ההסכם למכירת הקרקע החקלאית (התובע ויתר בסופו של דבר על עדותו), מר עבד אל סלאם מנסור, מר עבד אללה בשארה (רוכש הקרקע החקלאית – התובע ויתר על עדותו), מר סמיר דעאס (מוכר הקרקע החקלאית – התובע ויתר על עדותו) ועו"ד דוד גולדשמיט (לא התייצב למרות שהוצא כנגדו צו הבאה והתובע ויתר על עדותו).

לבקשת הנתבעות, זומנו אף עו"ד עאדל חמאיסה אשר על פי הנטען אישר את חתימת הנתבעות על תצהיר העברת היתר הבניה במקרקעין לתובע (נספח ה' לכתב הגנת הנתבעות) והכחיש זאת במכתבו מיום 27.5.2018 (נספח ז' לכתב הגנת הנתבעות).

סבורני כי אין מדובר בעיניין של מה בכך; כאשר תובע מבקש לאכוף עסקת מכר ככתבה וכלשונה וטוען בכתב תביעתו כי פעל על פי הוראות ההסכם (1,200,000 ₪ במזומן בחתימה) ולצד זאת מכמין את סוגיית הקרקע החקלאית וטעמיו עמו, מבלי שתוקנה התביעה, צריך הדבר לעמוד לו לרועץ ולהילקח בחשבון בין יתר השיקולים, האם עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.

אמנם התובע ביקש לזמן את עו"ד חמאיסה לעדות נוספת, לאחר שהעיד, בטענה לגילויים חדשים בנוגע אליו (תביעות שהוגשו כנגדו כנטען וטענות מעשי הונאה וזיוף – בקשה 57), אלא שבקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 16.6.2021, מהטעמים המפורטים שם. הנתבעות הסבירו כי האב המנוח לא ערך צוואה שכן נפטר בגיל צעיר, 58 שנה, והדבר לא היה צפוי.

כך, בע"א 69/98 מחאג'נה נ' מחאג'נה (סעיף 12; 8.6.2005), קבע בית המשפט העליון מפי כבוד השופט אדמונד לוי ז"ל, בין היתר, כדלהלן: "...בנסיבות מיוחדות רשאי בית-המשפט היושב לדין ליתן סעד שלא התבקש לו מפורשות, אם ראה כי הדבר מתחייב מן הרצון להגיע לתוצאה צודקת, או מתוך צורך ללבן את השאלות המהותיות שבמחלוקת. בית-משפט זה חזר ושינן את הדבר בפרשות רבות שבאו לפניו: ראו, בין השאר, ע"א 624/69 פילוסוף נ' דוידזון ואח', פ"ד כד(2) 378, 383 (להלן: ענין פילוסוף); ע"א 359/79 אלחנני ואח' נ' רפאל ואח', פ"ד לה(1) 701, 715; ע"א 67/84 בכר נ' בכר, פ"ד לח(3) 764, 769; ע"א 171/88 דרוקר נ' ברמן, פ"ד מד(2) 346, 350; ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ ואח' נ' לויטין, פ"ד מו(3) 617, 626; ע"א 4646/90 בר-חן ואח' נ' שמעון, פ"ד מו(5) 798, 805; ע"א 1694/92 חברת אול שרותים נ' מושיץ ואח', פ"ד מט(2) 397, 410; ע"א 3780/94 פלוני נ' לינדנבאום, פ"ד נג(5) 529, 535; ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז, פ"ד נח(3) 934, 949. כמו כן ראו דר' י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, דר' ש' לוין עורך), 353; וא' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה), 70, 145.

...

אמנם התובע ביקש לזמן את עו"ד חמאיסה לעדות נוספת, לאחר שהעיד, בטענה לגילויים חדשים בנוגע אליו (תביעות שהוגשו כנגדו כנטען וטענות מעשי הונאה וזיוף – בקשה 57), אלא שבקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 16.6.2021, מהטעמים המפורטים שם. הנתבעות הסבירו כי האב המנוח לא ערך צוואה שכן נפטר בגיל צעיר, 58 שנה, והדבר לא היה צפוי.

עם זאת, משלא נתבקש סעד של השבה והצדדים לא טענו לעניין זה, סבורני כי אין מקום ליתן הוראות במסגרת ההליכים שבפני.

אלא שלאור השינויים בגרסאות כאמור, משהתובע לא טען דבר לעניין זה בסיכומיו ומכיוון שעניין זה לא בורר במסגרת ההליך עד תום ואין מתקיים התנאי השלישי כאמור, לא ניתן ליתן סעד זה. סיכום לנוכח כל האמור תביעת התובע נדחית.

ברקע לבקשות אלה, כתב תביעה שעיקר עניינו בטענת התובעים לאכיפת שני הסכמי מכר מקרקעין, שלצורך החלטה זו, לא מצאתי טעם להכנס לפרטי הטענות שבבסיס עילת התביעה.

במקביל הוגשה תביעה שכנגד שנועדה להצהרה על בטלות הסכמים אלה, אך יובהר כבר בשלב זה, כי, בפועל, כתב תביעה שכנגד, שעניינו כאמור, חופף במהותו לכתב הגנה.

נתבע 1 מבקש את העדים הבאים: כל התובעים; עו"ד אמיר כהן אשר ייצג את בנק מזרחי טפחות בכל הנוגע למעורבות התובע 1 בפרשת המשכנתא וכן את העדים יואל צבי, יעקב נחמן רוטנברג ויעקב מאיר ורדיגר, "בכדי להעידם על שיטת העבודה של אלתר". נתבעים 3-2 מבקשים את העדים הבאים: כל התובעים בנוסף לתובע 1, עו"ד חנוך מורגנשטרן, ועו"ד ראובן יהושע.

בפשטות הדברים עורך דין שייצג את לקוחו במשא ומתן לקראת חתימת הסכם מקרקעין ואולי אף לאחריו, לא יזומן לעדות באותו נושא ועל הפרק בקשה הניצבת חזיתית אל מול חוק ופסיקה ידועים וברורים – "חיסיון עורך דין-לקוח הוא חיסיון סטאטוטורי המעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] [נוסח חדש], התשל"א-1971... בבסיס חסיון עורך דין-לקוח, כמו בחסיונות אחרים של אנשי אמון, הצדקה תועלתנית המבוססת על הנחה אמפירית כי קיומו של חיסיון משפיע על היתנהגות הפרט, ואלולא החיסיון, השיח בין איש האמון ללקוחו ייפגע. מכאן שתועלתו של החיסיון נשקלת כנגד העלות של אי גילוי ראיות רלוואנטיות. ובעניינינו, חיסיון עורך דין-לקוח נועד לאפשר תיקשורת פתוחה וגלויה בין עורך דין ללקוחו, ובכך ליצור מערכת יחסים מקצועית ויחסי אמון המבטיחים ייצוג הולם והוגן... חיסיון עורך דין-לקוח נתפס כחיסיון מוחלט שלבית המשפט אין סמכות להסירו, גם לא במסגרת הליכים אזרחיים (ראו, למשל, רע"א 5806/06 עזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, בפיסקה 9 (13.6.2007) [פורסם בנבו]; (להלן: עניין שימקו); רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ (13.8.2006)[פורסם בנבו] ; עמית, בעמ' 267; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 266 (מהדורה שתים עשרה, 2015))... חיסיון עורך דין-לקוח – כמו חסיונות אחרים של אנשי אמון – נועד לטובת הלקוח ולכן הלקוח, והוא בלבד, רשאי לוותר על החיסיון או למנוע את תחולתו" [רע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (4.9.17)] וראה גם את סעיף 90 לחוק לישכת עורכי הדין הקובע: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עינייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם". נוכח האמור ממילא מתייתרת בקשת הנתבעים 3-1 לזמן עורכי דין שעשו במלאכתם בזיקה לתובעים, אך מכל מקום, אף לגופה של בקשה, כל האמור לעיל תקף בשינויים המחויבים כלפי כל עורך דין של כל בעל דין ובכל הקשר.

...

בפשטות הדברים עורך דין שייצג את לקוחו במשא ומתן לקראת חתימת הסכם מקרקעין ואולי אף לאחריו, לא יזומן לעדות באותו נושא ועל הפרק בקשה הניצבת חזיתית אל מול חוק ופסיקה ידועים וברורים – "חיסיון עורך דין-לקוח הוא חיסיון סטטוטורי המעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש] [נוסח חדש], התשל"א-1971... בבסיס חסיון עורך דין-לקוח, כמו בחסיונות אחרים של אנשי אמון, הצדקה תועלתנית המבוססת על הנחה אמפירית כי קיומו של חיסיון משפיע על התנהגות הפרט, ואילולא החיסיון, השיח בין איש האמון ללקוחו ייפגע. מכאן שתועלתו של החיסיון נשקלת כנגד העלות של אי גילוי ראיות רלוונטיות. ובענייננו, חיסיון עורך דין-לקוח נועד לאפשר תקשורת פתוחה וגלויה בין עורך דין ללקוחו, ובכך ליצור מערכת יחסים מקצועית ויחסי אמון המבטיחים ייצוג הולם והוגן... חיסיון עורך דין-לקוח נתפס כחיסיון מוחלט שלבית המשפט אין סמכות להסירו, גם לא במסגרת הליכים אזרחיים (ראו, למשל, רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, בפסקה 9 (13.6.2007) [פורסם בנבו]; (להלן: עניין שימקו); רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ (13.8.2006)[פורסם בנבו] ; עמית, בעמ' 267; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 266 (מהדורה שתים עשרה, 2015))... חיסיון עורך דין-לקוח – כמו חסיונות אחרים של אנשי אמון – נועד לטובת הלקוח ולכן הלקוח, והוא בלבד, רשאי לוותר על החיסיון או למנוע את תחולתו" [רע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (4.9.17)] וראה גם את סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם". נוכח האמור ממילא מתייתרת בקשת הנתבעים 3-1 לזמן עורכי דין שעשו במלאכתם בזיקה לתובעים, אך מכל מקום, אף לגופה של בקשה, כל האמור לעיל תקף בשינויים המחויבים כלפי כל עורך דין של כל בעל דין ובכל הקשר.

הבקשה לזימון עורכי דין – נדחית בזאת.

פרשת התביעה בשנת 2010 התובעים רכשו זכויות בשני מגרשים מס' 862 ו- 778 בשכונת מצפה קדומים ממר ראובן ויכסלבאום (להלן – "המוכר").

במסגרת המו"מ הובהר כי בין המוכר לנתבעת נחתם הסכם לפיו הנתבעת הסכימה שלא לגבות ארנונה אדמת ביניין מהמגרשים שבבעלות המוכר, אף לאחר מכירתם לאחרים, קרי ארנונה בגין מגרשים אשר לא ייבנו עליהם מבנים וכנגד מתן פטור לנתבעת מבצוע את עבודות הפיתוח והכשרת הקרקע לבניה.

ההגנה הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה בתחילה טענות מקדמיות: היתיישנות ושיהוי קצוני.

וסע' 23 לכתב התביעה: "בהתאם לכל המפורט לעיל, מתבקש ביהמ"ש לזמן הנתבעת לדין ולהורות, כי הסכם ויכסלבאום חל על התובעים וכי הפיתרון עליו הגיעה הנתבעת עם ויכסלבאום במסגרת הבוררות שבין הצדדים – יחול גם במקרה דנן". הסעד אותו מבקשים התובעים בכתב התביעה הוא אכיפת הסכם ויכסלאום ופסק הבוררות גם במסגרת היחסים שבין התובעים לנתבעת, הא ותו לא!.

דע עקא כי הסכם ויכסלבאום (סע' 3 להסכם) אינו חוקי כפי שקבעתי לעיל ועל כן לא ניתן להחילו בין הצדדים להליך זה. יתר הסעדים להם התובעים עותרים במסגרת סיכומיהם, שלא נכללו בכתב הטענות מטעמם, מהוים שינוי חזית ואין להעתר להם במסגרת הליך זה. היתנהלות הנתבעת הנתבעת חתמה עם ויכסלבאום על סע' 3 להסכם שהוא למעשה אינו חוקי, פנתה אל בוררות שקבלה פסק בוררות שחייבה לפעול על פי הסכם לא חוקי ולמעשה עד היום פועלת על פי אותו הסכם לא חוקי מול ויכסלבאום.

...

סוף דבר מאחר שקבעתי שסע' 3 להסכם וכשלבאום אינו חוקי, לא לניתן להיעתר לסעדים המבוקשים בכתב התביעה ועל כן התביעה נדחית.

לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך של 10,000 ₪.

לפי עובדות כתב האישום, הנאשם 1 מכר קרקע לנאשמים 2, 3 ו-4, וביום 10/6/15, חתמו הנאשמים 1 – 4 על הסכם מכר, המשקף את העסקה הזו.

כעת הגיע המשפט לשלב פרשת ההגנה, ומכאן הבקשה שבפני בית המשפט לזמן את התובעת לעדות מטעם ההגנה.

קבלת גישת ההגנה, משמעותה זימון תובעים לעדות בהליכים רבים, נוכח שכיחות הטענה של אכיפה בררנית בהליכים פליליים.

הוצאת חוות הדעת מהתיק: כאמור, לאחר שהנאשם 5 ביקש לזמן את התובעת לעדות ביקשה המאשימה להוציא את חוות הדעת מהתיק (נ/1).

...

דין בקשה זו להידחות.

בנדוננו, בכל הנוגע להיות חוות הדעת חומר רלבנטי להגנה, המקיים זיקה בין האישום, הלא נפוץ, המיוחס לנאשם 5, סבורני כי מדובר במסמך רלבנטי שראוי שיהא לנגד עיני הנאשם 5.

סוף דבר: סוף דבר, בקשת הנאשם 5 לזמן את התובעת להיחקר על חוות דעתה נדחית; בקשת התביעה לגרוע את חוות הדעת מתיק המוצגים, נדחית אף היא.