על פי הודעת הפרקליטות, במהלך החקירה "בוצעו פעולות חקירה נרחבות, לרבות חקירת שורת בעלי תפקידים בשיכון ובינוי ובחברות בנות... פרשת שיכון ובינוי היא פרשת השוחד הזר החמור ביותר שנחקרה עד היום בישראל, בין היתר, בהיבט של הקפי העבירה ומספר החשודים המעורבים" וכן "במסגרת החקירה נתפס רכוש רב מהחשודים לשם הבטחת חילוט עתידי, כאשר כיום עומד על הקף כולל של כ-400 מיליון ₪".
ביום 16.2.2021 פירסמה שיכון ובינוי דיווח מידי לבורסה שכותרתו "הודעת הפרקליטות בדבר שקילת העמדה לדין והזמנה לשימוע" (להלן: "הדיווח המידי"; נספח 9 לעתירה).
על פי הדיווח המידי – הפרקליטות, על דעת היועמ"ש, שוקלת להעמיד לדין את החברה וחברות נוספות בקבוצתה וכן נושאי משרה לשעבר בחברה, בכפוף לשימוע, בגין עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר; רישום כוזב במסמכי תאגיד; איסור הלבנת הון ועבירות דיווח.
(ד) הוחלט "שלא לפסול את שיכון ובינוי... ולא להתנות את המשך השתתפותה בתנאים", לאחר שנשקלו השיקולים הבאים: השליטה והנהלת החברה התחלפו מאז קרות האירועים וכיום אין נושא משרה בשיכון ובינוי שנחשד כמעורב בפרשה; שיכון ובינוי אימצה כללי אתיקה ותוכניות אכיפה בתחום השחיתות וטוהר המידות; העבירות לא בוצעו במכרזים או התקשרויות שיזמה נת"ע או גוף צבורי אחר בישראל, אלא במדינות זרות; מאז החקירה הגלויה עברו 3 שנים; כעולה מהדוח המידי שפירסמה שיכון ובינוי, לשנים 2008-2009 סכומי השוחד הנטענים ספציפיים, וביחס ליתר השנים ההקף הנטען מתבסס על הערכות המבוססות בין היתר על מחזור פעילות החברה או על הקף הוצאות במזומן ללא אסמכתות.
עוד נטען כי כב' השופט אבנון שדן בבקשת צו התפיסה הזמנית קבע כי חומר החקירה מבסס חשד סביר בעוצמה גבוהה, וכי הוא לא שוכנע כי די במצבה הפינאנסי הנוכחי של שיכון ובינוי להבטיח יכולת פרעון של חילוט עתידי, ומכאן ברור כי מדובר בעבירות שיש בהן לגרום לשינוי מהותי לרעה בעסקיה של שיכון ובינוי.
נטען כי מניתוח הניתוח הדוחות הכספיים של שיכון ובינוי עולה שהיא אינה עומדת בתנאי הסף הפינאנסיים ומכאן דין הצעתה להפסל, וזאת לאחר ניכוי הפרויקטים המוכתמים הנגועים בשחיתות והתקבולים שהתקבלו כתוצאה ממדיניות שוחד עקבית ושיטתית, קרי כל הפרויקטים שביצעה שיכון ובינוי בחו"ל בשנים האחרונות, למעט בארה"ב. נטען שעל ועדת המכרזים חובה לבחון את איתנותה הפינאנסית של אורבניקס תוך נתוק הרווחים מעבירות השוחד – הן ברמה המוסרית נורמאטיבית והן ברמה המעשית, אך הועדה כלל לא התייחסה לכך ולא הפעילה שיקול דעת בעיניין זה.
אשר לחשש משינוי לרעה במצבה הפינאנסי של שיכון ובינוי, נטען כי הן בדוחות הכספיים של שיכון ובינוי, הן בחקירות בעלי התפקידים בשיכון ובינוי בהליך בפני כב' השופט אבנון והן בהחלטת כב' השופט אבנון - עולה כי שיכון ובינוי הודיעה בגלוי כי קיומה של חקירה פלילית וממצאים בה, עשויים להשפיע עליה לרעה באופן מהותי, וכי מצבה הפינאנסי האיתן של שיכון ובינוי לעת הזו עלול להשתנות במיוחד ככל שהחברה תורשע במיוחס לה. העותרת הפניתה לכך כי כב' השופט אבנון מצא כי קיימות עילות לתפיסת רכוש שיכון ובינוי בשווי עבירות השוחד והלבנת ההון ויש להמשיך בתפיסה על אף שבשלב תפיסת הנכסים לחברה איתנות פינאנסית, וכן הפניתה העותרת לכך כי חוק העונשין קובע כי גובה הקנס בגין עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר ע"י תאגיד היא פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) או פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או התכוון להשיג, לפי הגבוה.
...
בית המשפט העליון קבע כי "מקובלת עליי טענת המשיבות בהקשר זה, כי בקשת המערערת לשנות את הדוחות הכספיים רטרואקטיבית – וזוהי משמעות טענת המערערת הלכה למעשה – היא ספקולטיבית ונטולת בסיס חוקי ומעשי. אין זה מתפקידה של הוועדה להכריע בדבר עברה הפיננסי של שיכון ובינוי על סמך ספקולציה בדבר העונש שייגזר עליה ככל שתורשע, ואין שום תימוכין לסברה כי התחשבות בחשדות הייתה מובילה למסקנה כי שיכון ובינוי לא הייתה עומדת בתנאי הסף הפיננסיים" (שם, פס' 38).
בית המשפט העליון קבע "שמלוא השיקולים נשקלו על ידי הוועדה והמסקנה אליה הגיעה סבירה בנסיבות העניין ואינה מגלה עילה להתערבות" (שם, פס' 37).
סוף דבר
העתירה נדחית.
