בקשה להתיר תיקון כתב תביעה בתביעה כספית וחוזית

בקשה שנייה לתיקון התביעה מטעם התובעת 2, חברת אגאדי הנדסה ובנין בע"מ ("המבקשת"), בה עתרה למתן היתר לתיקון כתב תביעתה מכח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), בדרך של הוספת טיעון לעילות תביעתה, צירוף נתבעות נוספות, תיקון הסעד הכספי והוספת סעד לתביעה.

כן מבוקש תקונו של הסעד הכספי בתובענה, ובנוסף לסעד הכספי מבקשת לצרף גם סעד לביטול המערכת ההסכמית, הפיקטיבית על פי הנטען.

...

באשר למרכיב בקשת התיקון הנוגע להוספת חברת סטלר כנתבעת נוספת, ומבלי לחוות דעה ביחס לשאלת הצדקת קיומו או סיכוייו של הליך זה ביחס לנתבעת חדשה זו, אני סבורה, כי אף בעניין זה יש להתיר את התיקון המבוקש.

לסיכום - טאייב תימחק מההליך כבעלת דין תובעת.

כן מאושרת הוספת טיעון נדרש בכתב התביעה בקשר עם התיקונים הנ"ל. הבקשה לתיקון סכום התביעה נדחית.

לאחר תיקון כתב התביעה, הסעד הכספי שתבעו התובעים הורכב מרכיבי נזק כדלקמן: אובדן רווח מאי השכרת צימרים בסכום של 202,575 ₪ לשנה ובמשך 5.5 שנים (מיום 09.12.10 עד מועד הגשת התביעה) סה"כ 1,114,163 ₪; פיצוי בגין התייקרות עלויות הבנייה כתוצאה מן האיחור במסירת המיגרש בסכום של 2,000 ₪ למ"ר בסה"כ 500,000 ₪; הפרישי הצמדה וריבית בגין כספים שהוחזקו על ידי הנתבעות בסכום של 2,353 ₪; פיצוי בגין הוצאות שכירות בתקופת העיכוב בסכום של 264,000 ₪ ופצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 100,000 ₪.

ככל שאקבע כי עומדת לתובעים עילת תביעה חוזית, אבחן את הפצוי המגיע להם בגינה בהתאם לרכיבי הנזק בכתב התביעה, את סוגיית האכיפה וכן את שאלת הקטנת הנזק.

רמ"י בנוגע לעצמה מפנה לסעיף 4.10 סיפא הקובע: "... כמו כן ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, תהא רשאית החברה לשנות את מועדי השלמת עבודות הפיתוח או כל חלק מהן בהיתחשב בקצב איכלוס האתר וזאת בכפוף לאישור המנהל ובתאום עם המנהל וליזם לא תהא כל טענה או תביעה כנגד המנהל ו/או החברה במקרה כזה." רמ"י טענה כי סעיף 4.10 סיפא נועד לאפשר לה וליהל להתאים את ביצוע הפיתוח לקצב האיכלוס והשיווק של המגרשים וברור שכששווקו רק 12 מגרשים מתוך 80 יש בכך טעם לעיכוב.

בהחלטה מיום 21.05.18, דחיתי את בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה בנוגע לרכיב נזק זה ועל כן התביעה שיש לבחון היא של דמי השכירות ששלמו התובעים לבית ששכרו במרכז הארץ, כשלא בנו את ביתם בנווה זוהר.

...

המועצה טוענת כי בהיעדר יריבות בינה לבין התובעים ממילא אין מקום לחייב אותה בשום פעולה כלפיהם ולא ניתן לאכוף עליה הסכם שהיא אינה צד לו. אני דוחה את התביעה של התובעים למסור להם את המגרש על פי הסכם הפיתוח עליו חתמו.

על כן התביעה לאכיפה ולצווים שונים נדחית.

סוף דבר לאחר שדחיתי את התביעה כנגד המועצה וכנגד יהל, אני מחייבת את התובעים לשאת בהוצאותיהן ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 60,000 ₪ לכל אחת מהן וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

לפני בקשה מיום 29.8.23 לתיקון כתב תביעה כספית על סך 1,346,255 ₪, אשר הוגשה ביום 24.8.23 ואשר במסגרתה נתבקש בית המשפט כדלקמן: במסגרת הבקשה דנן מבקשים התובעים להתיר להם לתקן את כתב התביעה הנ"ל לתביעה מסוג "כספית; הצהרתי; צו מניעה קבוע", באופן שבסעיף 3 יתוסף ס"ק 3.4, שזו לשונו: לטענת המבקשים, בלוח הזמנים הקצר ביותר שעמד לרשות ב"כ המבקשים בין הגשת בקשתם הדחופה מיום 21.8.23 למתן צוים זמניים בתיק לבין הגשת כתב התביעה על פי הוראת בית המשפט עד ליום 24.8.23, נשמט בעת הכנת כתב התביעה הסעד שהוספתו מבוקשת כעת (שאמור היה להתווסף לסעדים הכספיים ונובע מהפרת הסכם המכר, כנטען בכתב התביעה).

שהרי, בעוד המבקשים טוענים כי על המשיב לשלם להם את הסך כנ"ל, המורכב, לטענתם מיתרת התמורה שטרם שולמה לפי הוראות ההסכם ומפיצוי מוסכם בגין הפרות יסודיות של ההסכם, המשיב טוען כי בד בבד לתשלום יתרת התמורה החוזית ב-16.8.23, הוא נאלץ בהסתמך על חוות דעת מומחה, לעשות שימוש בזכותו מכוח ס' 28 לחוק המכר ולנכות מהתמורה החוזית סך של כ-664,560 ש"ח נוכח ליקויים שהתגלו בנכס אשר המבקשים ידעו עליהם היטב ולמרות זאת הוסתרו על ידם.

...

לאחר עיון בתיק ובהמשך לדיון שהתקיים ביום 10.9.23, להודעת המבקשים מיום 11.9.23 ולתגובת המשיב מיום 12.9.23, ניתנת החלטתי זו. דין הבקשה לתיקון כתב תביעה – להידחות, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: מטענות הצדדים כפי שעלו בבקשה למתן צווים זמניים מיום 21.8.23, בתגובה ובתשובה שהוגשו בהקשר ובדיונים שהתקיימו, עולה כי, למעשה, יש הסכמה של שני הצדדים שהסכם המכר בוצע והמחלוקת היא על סך 1,346,255 ₪ - האם על המשיב לשלם למבקשים סכום זה או שסכום זה שולם הלכה למעשה בקיזוז.

(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018), הרי שדין בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעה – להידחות.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין אפשרתי למבקשים לתקן מחדלם (ראו החלטתי בעמ' 3 לפרו'), ואכן המבקשים צירפו להודעתם מיום 11.9.23 תצהיר תמיכה לבקשה לתיקון כתב התביעה ואת טיוטת כתב התביעה המתוקן – ובכך תיקנו מחדלם בהקשר.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

רקע עובדתי רלוואנטי: ברקע לבקשה דנן מצויה תובענה כספית בעילות חוזיות ונזיקיות שהגישה התובעת, חברת נופי האקליפטוס בע"מ (להלן: "המשיבה") כנגד רמ"י עריית טבריה, החברה הכלכלית מיסודה של עריית טבריה, הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה טבריה וכנגד התאגיד (נתבעים 1-5 בהתאמה).

טענות המבקשות: המבקשות ביקשו להתיר להן לתקן את כתבי הגנתן שהוגשו במענה לכתב התביעה מטעם המשיבה וכמענה להודעת צד ג' מטעם המשיבה (לאחר עיון בנט המשפט התברר כי מדובר בהודעה מטעם המשיבה ומודיעים נוספים).

...

מועד הגשת הבקשה נקבע במסגרת החלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 22.5.23 בו נכחו ב"כ המשיבה (עו"ד וקנין ועו"ד ארביב).

לסיכום: הבקשה מתקבלת.

המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות הבקשה בסך כולל של 4000 ₪.

עסקינן תביעה ותביעה שכנגד, כאשר התביעה העיקרית, היא תביעה כספית חוזית ע"ס 322,213 ₪, שהתובע הגיש נגד הנתבעת, במסגרתה הוא עותר לקבלת פיצוי בגין עיכוב במסירת דירה שהוא רכש ממנה במסגרת פרויקט תמ"א 38 (להלן: "הפרויקט") , כן עותר התובע לפצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לן בגין אותו עיכוב.

לשיטת הנתבעת, עצם הסתרת כל המידע הזה מעיני ביהמ"ש בכתב התביעה, מעיד על כך כי התובע מיתנהל בחוסר תום לב של ממש תוך הצגת מצג שוא בפני ביהמ"ש, ומגיע לפתחו של בית המשפט בתביעה לפסיקת פיצוי בשל עיכוב במסירת החזקה בדירה, בעוד שהוא, בהתנהלותו, מהוה את הגורם המשמעותי, והמכריע, בגרימת העיכובים בהשלמת העבודות בדירה, בשל אותן דרישות מרובות לבצוע שינויים, שבחלקם, כאמור, אף חייבו הגשת בקשה חדשה להיתר (היתר שינויים) .

לפי התובע, הוכח שהיתר הבניה החדש כלל שינויים בדירת השכן ובלובי, שינויים מינוריים שאותם ביקשה הנתבעת לבצע, מטעמיה שלה, לרבות תיקון טעויות תכנוניות שלה בעיתוי שנבחר על ידה, בלי שהיה בסיס כלשהוא לאיחור במסירת דירת התובע בגינם.

...

לסיכום: התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי.

כמו כן הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת במסגרת התביעה שכנגד, סך של 70,000 ש''ח להיום.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו, ומעבר לחיובים שצויינו לעיל, אין כל חיוב נוסף.