בבקשה לאישור תובענה הייצוגית שהוגשה ביום 31.1.22 בתיק קמא, המבקשת טוענת כי המשיבים שיגרו מסרונים ללא הסכמת הנמענים, מבלי שההודעות ציינו את שם השולח או מענו ומבלי לאפשר לנמענים לבצע הסרה באמצעות משלוח מיסרון חוזר.
בהחלטה מיום 18.8.22, בהסכמת הצדדים ניתן צו לצדדי ג' – שמיר מערכות ומפעלים בע"מ (להלן: "שמיר") וחתימה ירוקה בע"מ (להלן: "חתימה ירוקה"), להציג מסמכים כמפורט בסעיף 10 לבקשה מיום 18.8.22, על מנת למסור לצדדים מידע רלוואנטי ודרוש לבירור התובענה בקשר לשאלת זהות משגרי ההודעות.
...
(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב".
יפים לענייננו הדברים שנקבעו בע"א 89351/21 דהאן נ' שופרסל בע"מ (15.11.22):
"הנחת המוצא הגלומה בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות היא שאין מקום לניהול הליכים ייצוגיים דומים לפני מותבים שונים – שכן כפל ההתדיינות אינו יעיל, ואף עלול להוביל לפסיקות סותרות...הסעיף קובע אפוא מנגנון שמסדיר מצב דברים שבו הוגשו מספר בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית; והוא מורה כי בית המשפט שאליו הוגש ההליך המאוחר בזמן רשאי להורות על העברתו לבית המשפט שאליו הוגש ההליך המוקדם, והאחרון יקבע כיצד יתנהל הדיון בהליכים. לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב ובידה להורות על איחוד הדיון בהליכים, מחיקה של אחד מהם או עיכוב ההליכים בו, וכיוצא באלה; ובהתאם לפסיקה בית המשפט נדרש לשקול בהקשר זה את טובת הקבוצה, יעילות הדיון ושיקולי מדיניות נוספים כגון הכוונת התנהגותם של צדדים להליך ייצוגי...
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.