בקשה להתיר עיון בתיק בית המשפט בסכסוך דומה

התובעים מפנים להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופטת תמר שרון נתנאל, בת"א 12419-11-19 (להלן: החלטת המחוזי חיפה) שם דחה בית המשפט את בקשת העיון של התובעים דכאן בהליך דומה וקבע שהמדובר בסכסוך משפחתי ושלתובענה צורפו מסמכים אשר גילויים יהווה פגיעה בפרטיות התובעים.

בית המשפט העליון הורה את הדרך לטפול בבקשות עיון בפסק דנו בעיניין בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009, להלן: פסק דין האגודה לזכויות האזרח) בהתאם לפסק הדין נקודת המוצא היא לאפשר עיון, וזאת נוכח עיקרון היסוד של פומביות הדיון, וכן פורטו המבחנים החלים על בקשת העיון: "ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, איפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פירסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפירסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437).

...

עוד נטען כי המדובר במסע דיג אשר מטרתו מקצה שיפורים לתביעת הפינוי בשלום, וכי דין הבקשה להידחות אף מהטעם כי לא נתמכה בתצהיר.

זאת ועוד, שם מצא בית המשפט כי המדובר בסכסוך אשר המקור שלו הוא משפחתי, בשונה ממקרה זה. זאת ועוד, בית זה משפט זה אינו כפוף להחלטת המחוזי חיפה אשר ניתנה בנסיבות המיוחדות של אותו התיק.

סוף דבר בקשת העיון מתקבלת.

עוד מציינת המבקשת כי המשיבה 2 סירבה להתיר לה עיון במסמכי תיק זה ובקשתה לקבלם באמצעות זימון עד (מזכיר בית משפט) נדחתה תוך שבית המשפט המחוזי הורה שהדרך הדיונית הנכונה היא בהגשת בקשה בתיק זה. המשיבה 1 הגישה תגובה קצרה ובה הפניתה להוראות סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ) וטענה כי המסמכים שהוגשו על ידי רשויות מע"מ "חוסים תחת חובת הסודות" ומשכך אין להתיר בהם עיון.

לכן, ככל שהמבקשת הייתה עותרת בהליך האחר לגילוי מסמכים אלו מהמשיבה 2, דומה (בזהירות הראויה) שהנטייה הייתה לאשר זאת (ולנושא זה אתייחס בהמשך).

בעיניין זה יש לזכור שמדובר בחיסיון יחסי ולא מוחלט וכי על בית המשפט לאזן בין השיקולים השונים ובכלל זה חקר האמת (ראו בנושא זה אצל עמית, בעמ' 1026: "בסכסוך בין ראובן לשמעון, רשאי ראובן לידרוש משמעון לגלות את הדיווח למס שבח...משכך אין היגיון בכך שבאותו סיכסוך ממש לא יהיה ראובן רשאי לקבל מידע זה מרשויות המס (בכפוף לכך שמיצה את הליכי הגילוי והעיון מול שמעון...)....").

...

שילובן של שתי קביעות אלו, מביא למסקנה לפיה יש להורות על הסרת החיסיון לטובת מימושם של אינטרסים ראויים אחרים.

התוצאה היא שאני מתיר למבקשת לעיין במסמכי התיק, למעט בהסכם הפשרה ובפסק הדין (מסמכים מיום 23.9.20-29.9.20) וכן בפרוטוקול הדיון מיום 9.7.20.

החלטתי תיכנס לתוקף בעוד 30 יום.

לטענת הסתדרות המורים מתן זכות עיון לעגור כמוה כמתן זכות עיון לאירגון המורים, כך שלמעשה מדובר בבקשה של ארגון עובדים אחד, לקבל זכות עיון בבקשה בסכסוך קבוצי של ארגון עובדים אחר, תוך כדי היתנהלותו.

כמו כן, עמד בית המשפט העליון על כך שזכות העיון היא נגזרת של העקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, ובדומה לפומביות הדיון מדובר בזכות יחסית, שיש לאזנה מול זכויות ואינטרסים שונים העשויים להפגע כתוצאה מהעיון בתיק בית המשפט.

בע"א 2840/20 מרכז מכרות היהלומים בע"מ - כפריס אן.די.סי. בע"מ (29.11.20) צוין כדוגמא ביחס לשלב השני כי: "...מקום בו הטעם העומד בבסיס בקשת העיון הנו הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר עינייני נטען להליך בו מבוקש העיון, מבקש העיון אינו נידרש ככלל להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת"" בית הדין הארצי חזר על ההלכה בדבר עיון בתיקים בבר"ע 9668-08-14 שגב דאדו - אדגו תיקשורת בע"מ (12.1.15) (להלן: "פרשת ארגו"), וקבע כי: "נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הנה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. בהיתחשב בנקודת מוצא זו על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו. נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית המשפט מהו האנטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה מול אינטרסים אחרים." כמו כן ציין בית הדין הארצי כי: "ככלל טענה שלפיה מסמכים המצויים בתיק דרושים לצורך היתדיינות משפטית אחרת מהוה סיבה לגיטימית לעיון וזאת אף מבלי להזקק לבחינה מדוקדקת של הזיקה בין ההליכים. יש לזכור כי הנטל המשמעותי מונח לפתחו של מי שמבקש לשלול את העיון שכן "חובת ההנמקה אינה עולה כדי נטל שיכנוע, שכן נטל זה להצדיק מדוע על בית המשפט לסטות מנקודת המוצא של פומביות הדיון - מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקשו" (וראה בג"ץ האגודה לזכויות האזרח).

...

" בענייננו, שעה שהכלל הוא התרת העיון ואי התרתו היא בבחינת חריג, ומשלא קיים איסור בדין לעיין בחומר המבוקש, ומשהתיק התנהל בדלתיים פתוחות, וכן שעה שעיון בטיעוני הצדדים מעלה כי אין ביניהם טעם כבד משקל שיש בו כדי להגביל באופן גורף את זכות העיון של המבקשת בתיק, ובהתחשב בכך שבקרן ארגון המורים שבניהול עגור ישנם עמיתים עובדי מדינה בהסדר פנסיה תקציבית הזכאים לצאת לשנת השתלמות ולפיכך עשויים להיות מושפעים מתוצאות ההליך דנן, אני סבורה כי יש מקום להתיר למבקשת לעיין בתיק באמצעות מתן גישה לנט המשפט.

סוף דבר אני מתירה למבקשת בלבד לעיין בתיק דנן בדרך של מתן רשות לעיון באמצעות מערכת נט המשפט.

המבקשת טוענת כי במסגרת ההליכים בבית הדין הרבני בינה לבין המשיב, ניתנו צוי עיקול ומניעה על נכסים הרשומים על שם המשיב להבטחת זכויות המבקשת, בין היתר גם על חלקו של המשיב בנכס נשוא תובענה זו ומפנה לנסח.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית ככלל, נקודת המוצא היא שיש לאפשר עיון בתיקי בית משפט על ידי מי שאינו צד להליך, בכפוף לכך שהעיון בתיק אינו אסור על פי דין וזאת בהתאם לאמור בתקנה 4(א) לתקנות העיון: "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". עם זאת, זכות העיון אינה מוחלטת ויש לערוך איזון בין זכות העיון לבין פגיעה אפשרית בזכויותיו של מי מבעלי הדין או של צד שלישי.

די בכך שהצדדים בני זוג, קיים ביניהם סיכסוך בבית הדין הרבני שעל פיו גם ניתנו צוים הנוגעים למקרקעין נשוא ההליך, כדי לבסס את העניין שיש למבקשת בהליך.

לפני סיום אעיר כי הפסיקה שהציג המשיב בסעיף 13 לתגובתו אינה רלוואנטית בעניינינו כיוון שהמשיב לא ביסס "אינטרס מוצק המצדיק את אי חשיפת המידע" כנקבע בפסיקה אליה הפנה ועל כן אין להדרש לטענה זו. אשר לטענת המשיב כי מדובר בניסיון לעקוף את הליכי גילוי המסמכים בית הדין הרבני, ראו: ת"א (כלכלית) 62009-12-19 ויקטור בן חיים נ' ציקי קורלנד פוקס (פורסם בנבו, 22.11.2022) שם נדחתה טענה דומה ונקבע כי נפסק בעבר כי האפשרות לנקוט בהליכי גילוי מסמכים אינה גורעת מהזכות לעיין בתיק בתי משפט.

...

טענות הצדדים בתמצית המשיב טוען כי על בקשת העיון להידחות וזאת ממספר טעמים.

יישום הדין על ענייננו לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, אני סבור שיש לקבל את הבקשה ולהתיר את העיון.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

למבקשים נודע על קיומם של הליכים משפטיים בין התובעת לבין הנתבעת - כאשר פרטי הסיכסוך פורסמו גם באתרי חדשות - שם נרשם, כי התובעת דורשת, בין היתר, פיצוי מאת הנתבעת על סך של 1.5 מיליון ₪ בגין איחור במסירת הדירות לרוכשים, כמו גם פיצוי בגין ליקויי בנייה.

תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"), קובעת: "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". על כן נקודת המוצא היא שיש להעתר לבקשת עיון בתיקי בית המשפט לכל אדם גם אם אינו צד להליך בו מבוקש לעיין (לעניין זה ראו רע"א 1934/23 החברה בכלכלית לייזום ולהתחדשות עירונית (גן ערמונים) נ' חברת צפור גרשון - ברק אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ (30.3.2023) – בנסיבות דומות לענייננו, וכן ההפניות שם בסעיף 11 לפסק הדין, להלן: עניין החברה בכלכלית).

לעניין זה ראו תקנה 4(ד) לתקנות העיון: "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה"; וכן תקנה 4(ו) לתקנות העיון: "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את הקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת". ועוד ראו בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009), פסקה 22 (להלן: עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל); ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ (15.2.2005), פסקות 7-9; בג"ץ 4405/97 עמותת המדרשה לתרבות הגוף אמריקה ישראל נ' שר החינוך והתרבות (25.4.2005); רע"א 8521/09 ד"ר יפתח בירן נ' צדקיהו הרמולין (29.11.2012), פסקה 4.

...

כך גם נימוקיה לפיה הסכסוך בבסיס ההליך דנן אינו נוגע למבקשים דינו להידחות נוכח העובדה כי המבקשים רכשו דירה בפרויקט נושא הסכסוך.

במסגרת החלטתי מיום 7.1.24 התבקשה הנתבעת להבהיר הסיכון במידע על סודות מסחריים.

נוכח כל האמור לעיל מצאתי כאמור כי מתנגדי העיון לא הרימו הנטל המוטל עליהם על מנת שיהיה בו כדי לדחות את בקשת העיון כאשר מנגד עומדת זכותם הכללית של המבקשים לעיין - כחלק מעקרון פומביות הדיון כפי שפורט לעיל.