הנתבעים הודיעו גם על כוונתם לזמן לעדות את עו"ד מאיר ברוכים (אשר ניסח את טיוטת ההסכם הנוסף שהיה אמור להיחתם בין הצדדים, ולא נחתם), את עו"ד אבי עומר (אשר ליווה את הנתבעים בהסכם הנוסף שהיה אמור להיחתם) ואת מר יצחק חסאן (אשר ביטל עסקה לרכישת הנכס – כמפורט בהודעה על הגשת תצהירי עדות ראשית מיום 10.11.2021); אך בסופו של דבר לא זימנו אותם לעדות (עמ' 25 ש' 3 לפרוטוקול 29.3.22).
סבורני, כי גם בהקשר זה, לא הובהר באופן מלא לבית המשפט הרקע לדחייה, ומכל מקום, יש קושי לקבוע כי מדובר בהפרה יסודית של התובעים, מכיוון שעולה מהתנהלות הצדדים, שהנתבעים לא עמדו על תשלום מלוא התמורה עד חודש מאי 2020 ולא התריעו בפני התובעים על הפרה.
בס' 19-18 לתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע כי "...ההסכם בוטל על ידי, התובעים יודעים ומודעים לביטול ההסכם ולא ציינו זאת בכתב התביעה. בעצת יועציי המשפטיים, ולמען הסר ספק, שלחתי למבקשים הודעה על ביטול ההסכם, וכוונתי להשיב להם את הכספים ששלמו ע"ח ההסכם בנכוי הפצוי המוסכם... מצ"ב כנספח ומסומן 1 הודעת הביטול" (יוער כי נספח 1 לתצהיר הוא הסכם המכר ולא הודעת ביטול).
בסעיף 5 לתצהיר העדות הראשית של נתבע 1 נכתב: "כפי שעולה מתמלול השיחות והודעות הוטסאפ אשר צורפו כנספח, התובעים הם אשר התחמקו מחתימת ההסכם אצל עו"ד ברוכים", תוך הפניה לציטוטים מהודעות אשר לכאורה תומכים בטענה זו, ובין היתר להודעת הביטול הנטענת מיום 30.4.20, ולהודעה מיום 12.3.20 בשעה 9:24: "אלי גדיאן: בוקר טוב. אני גמרתי אתכם. לא מעוניין למכור. נחזיר לכם את הכסף". כלומר, הודעת הביטול הנטענת צוטטה עוד בתצהיר העדות הראשית של נתבע 1, אולם לא בהקשר הישיר של סוגיית הביטול.
...
סבורני, כי יש לדחות טענות אלה של הנתבעים:
יוער, כי בסעיף 4.4.
התביעה מתקבלת על כן וניתן סעד הצהרתי כמבוקש.
מאחר שהמועדים הקבועים בהסכם חלפו זה מכבר, ישלמו התובעים את מלוא יתרת התמורה תוך 60 ימים.