בקשה להתיר הגשת חוות דעת משלימות או מינוי מומחים מטעם בית המשפט

ככל שלא יגיעו להסכמות ישקול ביהמ"ש מינוי מומחה מטעמו, לבחינת סכום ההשבה כאשר העלות לפחות בשלב הביניים תחול על המשיבה.

ביום 19.1.2021 הגישו התובעים חוות דעת משלימה של המומחה מטעמם, בהתאם להסכמות הצדדים בדיון.

ביום 24.2.2020 היתקיים דיון בפני בית המשפט, במסגרתו נקבע כי המומחה מטעם התובעים יגיש חוות דעת מתוקנת נוכח ליקויים שנמצאו בחוות הדעת ובהתאם להחלטת בית המשפט לעניין שיעור הריבית.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטירחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטירחה שטרח בא הכוח המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

...

אשר לשכר הטרחה לב"כ המייצג אני מורה כי זה יעמוד על 84,240 ₪ כולל מע"מ. הגמול ישולם בתוך 14 ימים מיום החלטתי זו. שכר הטרחה ישולם בשלבים, כדלקמן: 50% מסכום שכר הטרחה ישולם לבא-כוח התובעים בתוך 14 ימים מיום החלטתי זו. יתרת הסכום (50%) תשולם בתוך 14 ימים ממועד השלמת החיובים של הנתבעת, על פי פסק הדין ולאחר שהמומחה או בעל סמכות בנתבעת יצהירו כי מלוא סכום גביית היתר הוחזר לחברי הקבוצה, ולאחר קבלת אישור בית המשפט.

אני מורה גם כי הנתבעת תישא בשכר טרחת המומחה בגין שתי חוות הדעת בסכום של 72,540 ₪ (כולל מע"מ) לפי החשבונית שצורפה לסיכומי התובעים.

אף שמדובר אכן בסכום גבוה, אני סבורה כי הנתבעת יכולה הייתה לחסוך את ההוצאה או להקטין אותה אילו המציאה היא את הנתונים לתובעים.

כמו כן נטען כי יש לפסול את חוות הדעת המשלימה של מומחה בית המשפט אשר יוצרת עוות דין חמור כלפי התובעות, כפי שפורט בבקשת הפסילה שהגישו התובעות.

לטענת התובעות, המועד הקובע לפי סעיף 71ב לחוק המקרקעין הוא המועד בו אושרה התוכנית, דהיינו שנת 2012, מועד שחושב בחוות הדעת מטעם התובעות ומופיע גם בחוות הדעת המשלימה של מומחה בית המשפט.

לפיכך יש לטענת הנתבעים לפסול את חוות דעתו של המומחה או למנות מומחה חדש או להורות על תיקון חוות הדעת.

כפי שפורט לעיל, לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים אשר הפערים ביניהן היו משמעותיים ביותר, הוריתי על מינוי מר יעקב ביר כשמאי מומחה מטעם בית המשפט.

...

סך הכל ישלמו הנתבעים לתובעות סך של 261,579 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעות שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ וכן הוצאות משפט הכוללות אגרות, הוצאות המומחים והוצאות עדים.

כן ניתן להגיש חוות דעת מטעם הצדדים כאשר "הורה בית המשפט אחרת", ובית משפט היה צריך בנסיבות להתיר הגשת חוות דעת משלימה, שכן לאחר ההחלטה על מינוי מומחה בית משפט ארעו אירועים חדשים שלא עמדו בפני בית משפט כאשר נתן חוות דעתו ולכן גם לא היתייחס אליהם.

ג) ההסדר הדיוני בין הצדדים (הוגש במסגרת בקשה מספר 7 בתיק קמא) קובע בין היתר כדלקמן: "... 3. בית המשפט הנכבד מתבקש להוסיף ולקבוע כי הצדדים יהיו רשאי להציג למומחה שאלות הבהרה ואף לזמנו לחקירה וכן יהיו רשאים להציג בפניו כל ראיה או חוות דעת שימצאו לנכון. למען הסר ספק מוסכם על הצדדים כי חוות הדעת אשר הוגשו מטעם הצדדים בתיק יוסיפו לשמש כראיה בתיק על אף הוראות תקנה 188 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח – 2018 ואולם הצדדים מוותרים על חקירות המומחים.

...

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אריה ביטון) מיום 12.1.2024 בת"א 1050-08-20 ולפיה נעתר בית משפט לבקשת התובע – המשיב 1 להוציא חוות דעת שהוגשו במסגרת ראיות הנתבעים ונדחתה בקשת הנתבעים – המבקשים להגשת חוות דעת משלימה.

לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) אמנם בהחלטה יש כדי להשפיע על זכויות הצדדים אך לא באופן ממשי שיצדיק השגה ערעורית על החלטת הביניים כבר עתה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) המבקשים ישלמו לכל משיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

זאת ועוד, במסגרת תשובה שהגישו הנתבעים ביום 15.2.2023 לבקשה של אזורים בעיניין חתימת הדוחות הכספיים של החברות המשותפות, שבו והציעו הנתבעים (כפי שהציע רו"ח אסי לוי מטעמם בהודעת דוא"ל מיום 20.11.2022) כי ייחתם "מכתב הבהרה" שיצורף לדוחות, אשר בו יצוין בין היתר כי: "אנו מודעים לכך כי קיימת מחלוקת באשר לגובה ושיעור החובות הידועים כ'חוב מראות' ו'חוב נחמיה' כהגדרתם בהסכם הגישור מיום 16.9.2017 וכי אלה צפויים להיות מוכרעים במסגרת הליך ת"א 29145-06-20 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב...". המדובר בהודאת בעל דין ברורה של הנתבעים (שהציעו את נוסח מכתב ההבהרה) לפיה גובה ושיעור החובות צפויים להיות מוכרעים במסגרת הליך זה. רק בדיון מ-2.3.23, במענה לבקשתה החוזרת של אזורים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, שבו והעלו הנתבעים, לראשונה מזה כשנתיים, את הטענה שהועלתה בתשובתם מיום 11.5.2021 ומאז נזנחה, לפיה אין מקום למינוי מומחה כאמור מהטעם שבכתב התביעה לא התבקש סעד להיתחשבנות ולפרעון החובות.

זאת, הן בכתב ההגנה (שהרי סוגיית החובות נכללה לשיטת הנתבעים במסגרת הסעדים החלופיים), הן בהליכים המקדמיים, הן בתצהירי העדות הראשית מטעמם, שכללו חוות דעת מומחה בנושא החובות, והן בחוות הדעת המשלימה שהוגשה מטעמם בנושא.

...

הבקשה לסילוק לוקה בשיהוי כבד המחייב כדלעצמו את דחייתה גם אם בניגוד לדעתי היתה הרחבת חזית וגם אם הנתבעים לא היו מסכימים לה, דין הבקשה לסילוק להידחות בשל השיהוי הכבד שנפל בהגשתה.

זאת ועוד, גם אם תאמר שהגשת הבקשה לסילוק התאפשרה רק לאחר מכירת הדירה האחרונה (וכאמור טענה זו אינה מקובלת עלי), הרי שזו נמכרה בחודש ספטמבר 2023, וגם ממועד זה נפל שיהוי ניכר ולא מוסבר של כחצי שנה עד להגשת הבקשה לסילוק.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק נדחית.

כן היתנגדו הנתבעים לבקשתה החלופית של אזורים להגשת חוות דעת מומחה משלימה נוספת מטעמה, שאם תותר הגשתה ממילא יהיה מקום לאפשר לנתבעים להגיש חוות דעת נגדית לה. לעניין הבקשה למתן החלטה בעיניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הפנו הנתבעים להחלטה מ-26.9.23, בה נקבע כי ההכרעה בבקשה תיתקבל לאחר חקירת המומחים מטעם הצדדים, וטענו כי לא חל כל שינוי נסיבות המצדיק לסטות מהחלטה זו. ב.3 טענות אזורים בתגובה לתשובה במענה לטענות הנתבעים השיבה אזורים כי הנתבעים למעשה הודו שבחוו"ד ניסן המשלימה נכללו טענות חדשות; כי המומחה יכול לעדכן תחשיבי חוב אך אינו יכול להעלות "טענה עובדתית חדשה (טענה חוזית)" שלא הועלתה עד אז; כי מאחר שהטענות החדשות שבחוו"ד ניסן המשלימה מבוססות על הסכם הגישור, אזי הנתבעים היו יכולים להעלותן עוד קודם לכן בכתבי הטענות, ואולם הם נימנעו מלעשות זאת.

...

לאחר שעיינתי בחוו"ד ניסן המשלימה ולאחר ששבתי ושקלתי את הנושא, לא מצאתי לשנות מעמדתי כפי שמצאה ביטוי בהחלטה מ-26.9.23, ולפיה "בנסיבות העניין עדיף שההחלטה אם למנות מומחה מטעם הצדדים תתקבל רק לאחר שייחקרו המומחים מטעם הצדדים בחקירה נגדית". זאת מאחר שלאחר החקירות הנגדיות של המומחים, אהיה בעמדה טובה יותר להעריך את היקף המחלוקות בין הצדדים והמומחים מטעמם ולקבוע אם נדרש סיוע של מומחה מטעם בית המשפט לשם הכרעה בהן.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.

לאור החלטתי על מחיקת סעיף 6.5 מחוו"ד ניסן המשלימה וכל הסתמכות על הסעיף ועל תוצאותיו כאמור לעיל, אני מורה לנתבעים להגיש חוות דעת משלימה מתוקנת בהתאם, וזאת עד ליום 6.5.2024.