עם זאת, ראיתי לנכון להציג את השאלה, האם, מקום שניתן לקבוע, שהחלטת הועדה הרפואית של המל"ל, הקובעת נכות בתחום מסוים, אינה כוללת בחובה גם אמירה משתמעת בדבר העידר נכות נוספת כתוצאה מהתאונה, יש אפשרות לבקש מינוי מומחה ללא צורך בקבלת היתר להביא ראיות לסתור.
אם אפשרות זו קיימת, ברי כי דרכו של המבקש תהא קלה יותר, נוכח עמדת הפסיקה המקשה על האפשרות לזכות בהיתר להביא ראיות לסתור" (הדגשה שלי – צ.ו)
מבלי להכריע בסוגיה הנדונה, בנידון בכל הקשור למינוי מומחה קרדיולוגי, גם אם נאחז בגישה המקשה על המבקש, היינו זו לפיה על הבקשה להיות נדונה כבקשה למתן היתר להבאת ראיות לסתור, דבר המטיל על המבקש נטל גבוה יותר מהנטל המינימאלי של ראשית ראיה לקיומה של נכות הנידרש בבקשה ראשונית למינוי מומחה רפואי, נראה כי יש מקום לקבל את טענות המבקש ולהתיר הבאת ראיות לסתור בכל הקשור להעדר קביעת נכות בתחום הקרדיולוגי, כפי שנבהיר להלן .
...
התיעוד הרפואי מעמד לפני הועדות יש בו להצדיק בחינה של הבעיה הקרדיולוגית שנמצא לה אישוש בתיעוד הרפואי כמו גם בחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה הלכאורית לאירוע התאונה, עניין זה יכול להעשות אך ורק על ידי מינוי מומחה רפואי בתחום זה.
מאידך, בכל הקשור למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי לא מצאתי מקום להעתר לבקשת המבקש.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת אך ורק ביחס למתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת העררים בכל הקשור לתחום הקרדיולוגי בדרך של מינוי מומחה בתחום הקרדיולוגי לבחינת נכותו של המבקש בתחום זה והקשר הסיבתי שבין הנכות לתאונה, המשיבה תישא לעת עתה בשכר טרחתו של המומחה.
הבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת ועדת העררים בתחום הנוירולוגי - נדחית.
