המקור הנורמאטיבי לתפיסת חפצים בידי המישטרה מצוי בסעיף 32(א) לפסד"פ שזו לשונו: "סמכות לתפוס חפצים -(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה".
סעיף 1 לפקודה מגדיר "חפץ" באופן רחב "לרבות תעודה, מיסמך, חומר מחשב או בעל חיים". בהתאם לכך, המונח התפרש באופן רחב, כך שגם יתרת זכות בחשבון בנק יכולה להחשב כ"חפץ" לצורך סעיף 32(א) לפקודה (בש"פ 5015/99 היתאחדות משפטנים בלתי תלויים נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(1) 657 (1999)).
נקבע עוד, כי בצד זכותו של אדם לחופש אישי עומדת גם זכותו לקנין, המקבלת ביטוי מיוחד במהלך הליך פלילי ביחס לחפצים של חשוד או נאשם (או צד שלישי) הנתפסים ומוחזקים בידי המישטרה בהקשר לחשד לבצוע עבירות.
בשקלול השיקולים הרלוואנטיים ובכלל זה משך החקירה, מהות התפוסים, תכלית התפיסה ומשך החזקת התפוסים, ולאור עמדת המשיבה כי המבקש רשאי לקבל חומרים ומסמכים לרבות העתקת כל התכנית מתוך הפלאופונים לרבות המסמכים הרפואיים, מסקנתי היא כי יש להעדיף, בשלב זה, את האנטרס של המשיבה, וכי דין הבקשה להחזרת הפלאפונים להדחות.
...
יוצא אפוא, כי בנקודת זמן זו, קיים מקור סמכות (מתקיימות לפחות שתי חלופות מתוך החלופות שפורטו בסעיף 14 לעיל) המשולב עם תכלית (ראיה ו/או מניעת ביצוע עבירה), המאפשר להוסיף ולהחזיק בתפוס.
בשיקלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל זה משך החקירה, מהות התפוסים, תכלית התפיסה ומשך החזקת התפוסים, ולאור עמדת המשיבה כי המבקש רשאי לקבל חומרים ומסמכים לרבות העתקת כל התכנית מתוך הפלאופונים לרבות המסמכים הרפואיים, מסקנתי היא כי יש להעדיף, בשלב זה, את האינטרס של המשיבה, וכי דין הבקשה להחזרת הפלאפונים להידחות.
סוף דבר:
הבקשה להחזרת תפוסים (הפלאפונים) נדחית בשלב זה.
והערה מתחייבת לסיום.