בקשה להרחבת צווי עיקול על נכסי נתבעים נוספים

בתאריך 12/12/21 הגישו התובעות בקשה להרחבת צוי העיקול בין היתר כלפי המחזיק בדירה מכוח שכירות (להלן: "השוכר").

בתגובה לבקשת הבהרה של בית המשפט אודות הנכסים שנתפסו הושב שלמעט הדירה לא נתפס דבר, ולפיכך התבקש עיקול ברשום על נכסים וזכויות הנתבעים, בין היתר אצל שוכר הדירה.

· מעורבותה של המבקשת בענייניו האישיים והכלכליים של הנתבע-2, התבטאה גם בתביעה הנוספת אליה הפנו התובעות, כאשר גם שם עוקלה הדירה בטענה שמדובר בהברחת נכס.

זאת ועוד, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה, בהתאם לתקנה 103(א) לתקנות, נידרש "שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין". גם גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקאציה לקיומה של הכבדה, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (19.3.2006).

...

המסקנה המתבקשת, הינה שקיים יסוד לטענה שהעברת חלקו של הנתבע-2 על שם המבקשת נעשתה במטרה למנוע תפיסת הנכס על ידי נושים.

די במסקנה זו, כדי לקבוע שיש יסוד לסעד ההצהרתי שנתבע, הכל כמובן בזהירות הנדרשת בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות.

גם לא נפל כל פגם בתום ליבן של התובעות שעה שניכר מהראיות שהובאו שניסו במשך שנים ארוכות להימנע מהגשת תביעה ולהסדיר את המחלוקות בין הצדדים ללא הצלחה, וכמוצא אחרון פנו להליך זה. סוף דבר, מכל הטעמים לעיל דינה של הבקשה לביטול העיקולים להדחות.

לבקשת התובע ניתן ביום 8.6.2021 צו עיקול זמני עד לסך 2,000,000 ₪ על נכסי הנתבעים כולל דירת המגורים של הנתבעים.

ביום 26.6.2021 נעתר בית המשפט לבקשת התובע להרחבת צו העיקול, וצו העיקול הורחב גם לדירה בבעלות הנתבעת ברחוב עמשא 80 בירושלים (להלן: הדירה ברחוב עמשא), זאת לאחר שהנתבעת שעבדה את הדירה לצד שלישי כנגד הלוואה בסך 1,500,000 ₪ אותם היא לא העבירה לתובע, אף שלטענת התובע היא התחייבה לעשות כן. לאחר סיום שלב הגשת הראיות, וימים מספר לפני המועד שנקבע לקדם המשפט המסכם, הגיש התובע, ביום 2.10.2022 את בקשה שלפניי לתיקון כתב התביעה.

בנוסף יצויין כי אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה התיקון משנה באופן מהותי את התביעה המקורית משום שזו כלל לא הופנתה נגדה אלא רק נגד הנתבע.

...

ביום 26.6.2021 נעתר בית המשפט לבקשת התובע להרחבת צו העיקול, וצו העיקול הורחב גם לדירה בבעלות הנתבעת ברחוב עמשא 80 בירושלים (להלן: הדירה ברחוב עמשא), זאת לאחר שהנתבעת שיעבדה את הדירה לצד שלישי כנגד הלוואה בסך 1,500,000 ₪ אותם היא לא העבירה לתובע, אף שלטענת התובע היא התחייבה לעשות כן. לאחר סיום שלב הגשת הראיות, וימים מספר לפני המועד שנקבע לקדם המשפט המסכם, הגיש התובע, ביום 2.10.2022 את בקשה שלפניי לתיקון כתב התביעה.

בנסיבות אלו, ובשים לב בין היתר לשלב שבו הוגשה הבקשה, לפני קדם המשפט המסכם, אני סבורה שיש להתיר את תיקון כתב תביעה בנוגע למצב הכלכלי בעת מתן ההלוואות, על מנת להביא לבירור מלא של הטענות הרלוונטיות ולחקר האמת.

] לעומת זאת, הטענות בקשר להפרת ההתחייבות בעניין שעבוד הדירה ברחוב עמשא, היו ידועות לתובע לפחות מן המועד שבו הגיש את הבקשה להרחבת צו העיקול, לפני למעלה משנה, ולא ניתן הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה בעניין זה. במכלול נסיבות העניין, ומשהגעתי למסקנה שיש להתיר את תיקון כתב התביעה בעניין המצב הכלכלי בעת מתן ההלוואות, אני מתירה גם את התיקון שהתבקש בשיהוי בעניין הדירה ברחוב עמשא, ואולם התיקון בכללותו יהיה מותנה בתשלום הוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪.

סוף דבר - אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה בכפוף לתשלום לנתבעת בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים.

סך נוסף של 88,553,757 ₪ שולם על דרך פרעון הלוואה שהועמדה לחברה על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ. במסגרת זו התובעת חתמה על ערבות מתמדת, מוגבלת בסכום לפרעון הלוואה זו. ביום 3.8.2022 העבירה התובעת סך של 90,000,000 ₪ לחשבון ההלוואה לצורך פרעון מלוא הלוואת הבנק שהועמדה לנתבעת ולאחר חיוב בעמלות וריביות נוצר עודף של 951,151 ₪ (נספח 4 לכתב התביעה) אותו הייתה אמורה החברה להשיב לתובעת.

מאחר שצו העיקול על נכסי הנתבע לא תפס ולו שקל אחד, הוגשה במסגרת התיק בבית משפט השלום בקשה להרחבת עיקולים כך שאלה יחולו גם על נכסי הנתבע ובית משפט השלום נעתר לבקשה.

...

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך של 18,000 ₪.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ביום 5.1.2021 הגישה התובעת בקשה להרחבת צוי העיקול כך שיחולו על שני נכסים נוספים: זכויות הנתבע בדירה ברחוב זמורה ומניות מסוימות שהנתבע החזיק.

דיון והכרעה הנתבע מעוניין להסיר את העיקול מעל אחד הנכסים המעוקלים (הדירה ברחוב זמורה), וכנגד זאת הוא מציע להרחיב את העיקול על נכס אחר (הדירה ברחוב מצפה) כך שיחול גם על זכויותיה של רעייתו באותו נכס.

...

בגדר החלופה הראשונה הועמד השווי על סך 9,300,000 ש"ח ובגדר החלופה השנייה הוא הועמד על סך של 11,000,000 ש"ח. סבורני, כי החלופה הרלוונטית לענייננו היא החלופה הראשונה, העוסקת בשווי במקרה של מימוש בטוחה.

בנסיבות אלו, לא ניתן למרבה הצער להיעתר לבקשה בשלב הנוכחי.

ככל שהנתבע יהיה מעוניין בכך, יגיש בקשה מתאימה ובמידת הצורך ייקבע דיון על מנת למצוא פיתרון לעניין זה. נוכח כל האמור, נקבע בזאת כדלקמן: בשלב זה לא הוצגו נתונים המאפשרים לקבוע כי ניתן להסיר את העיקול מהדירה ברחוב זמורה.

לפיכך נשכר חוקר פרטי בניסיון לאתר נכסים נוספים של הנתבעים, ובבדיקה אותרו נכסים שנמצאים בבעלותם (סעיף 9 לבקשה להרחבת עיקולים).

עיקול זכויות - התשתית הנורמאטיבית תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) קובעת בעיניין עיקול זמני כדלקמן: "בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין." "נכס" מוגדר בתקנות: "מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו" (סעיף 6 לתקנות).

בין שיקולים שבגינם ראוי להמנע מהרחבת יתר של מצבת הנכסים שניתן לעקלם נמנים קושי בהערכת טיבם והיקפם; פגיעה כלכלית לא מידתית במשיב; חשש מפגיעה בנושים עתידיים שיסתמכו על קיומם של אותם נכסים מבלי לדעת שאחרים כבר קנו בהם זכויות קודם לכן, בטרם התגבשו; השפעה מצננת ולא רצויה על מאמצי המשיב לקיים את חיוביו במסגרת חוזה בינו לאחר; חשש מהצפת בתי המשפט בבקשות לצוי עיקול של נכסים אמורפיים קשים להגדרה או מהתדיינות בדיעבד בשאלת תוקפו של עיקול שהוטל על נכס שהתגבש מאוחר יותר.

...

מטעמים אלה, בהצטברם יחד, אני נעתרת לבקשה לדחיית מועד הגשת התובענה עד מועד הגשתה בפועל, וזאת בכפוף לחיוב התובע בהוצאות המחזיקה.

התוצאה התוצאה היא, שהתובענה לאישור העיקולים מתקבלת באופן חלקי וזאת בכפוף להוראות שלהלן: אני מאשרת את העיקול שהטיל התובע על זכויות חברת עמית לכספים מכוח הסכם הבניה.

אני מאשרת את העיקול על זכות עתידית של חברת עמית להשבת הכספים שהשקיעה בפרויקט מכוח סעיף 14 להסכם השותפות.