המבקשת, מועצה מקומית גדרה, הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני להקפאת הליכי הגבייה עד למתן החלטה בהמרצת הפתיחה שהגישה.
באשר למאזן הנוחות, טוענת המבקשת, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה, מאחר ועתידים להיגרם לה נזקים כתוצאה מהליכי הגביה, שעה שהוגשה על ידה השגה על קביעת המשיב, המבקשת שתפה פעולה בחקירה שניהל המשיב והעבירה את כל המידע שהתבקש וגזבר המבקשת אף נחקר על ידי חוקרי המשיב, ומכאן שהיה על המשיב לקיים ביקורת נכויים ולהוציא למבקשת שומה, טרם יחל בהליכי גביה (ר' סעיף 24 לבקשה).
עוד טוען המשיב, כי דין הבקשה להידחות מחמת שהוי שכן חלפו למעלה מ-5 חודשים ממועד קבלת הודעת המשיב על ביטול הדו"חות ועד הגשת הבקשה ומכאן, שאף לדידה של המבקשת אין כל דחיפות בקבלת צו מניעה זמני בטרם תתברר התובענה לגופה (ר' סעיף 63 לתגובה).
...
בקשתה של המבקשת סובבת סחור סחור ואין ולא מצאנו בה כל הסבר או טעם שניתן מדוע סבורה היתה המבקשת כי תיקון טפסי 102 נעשה כדין, מהו הנימוק המשפטי העומד מאחורי טענתה, כי רכיבי שכר אלה או אחרים אינם מחויבים בדמי ביטוח ומדוע לא סברה, שעם תיקון הדו"חות עליה לעדכן את המשיב כי נפלה טעות מלפניו.
סיכום קצר
כלל הטעמים שפורטו לעיל ובכלל זה חוסר תום ליבה של המבקשת, מאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיב, השיהוי בו נקטה המבקשת והספק בדבר קיומה של זכות לכאורה, הביאו אותנו לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקשת.
נציין בשולי הדברים, כי לא מצאנו שהמשיבה הצביעה על אכיפה בררנית מצידו של המשיב.
