המשיב 2 מודה כי הוא עושה שימוש רב ברכב זה ולעיתים אף לתקופות ארוכות מעבר למוצהר תחילה בפני אחותו, אך עם זאת הבהיר כי אין לו כל חלק ברכישת הרכב, אשר שייך לאחותו – המבקשת בלבד וכי זו, כמו גם אחיו האחרים, מסייעים לו כמי "שעבר הרבה בחייו" (עמ' 3 שורות 15-16; שם בשורות 19-20, 22-24; שורות 29-30).
חסר ראייתי:
דובר עד כה על הקיים, אולם ראוי לציין אף את החסר במסמכים ובעדויות, ובעניין זה טענה המשיבה 1 למחדלה של המבקשת, על רקע הכלל הראייתי הידוע לפיו אי הבאת ראיה רלבאנטית מצד בעל דין ללא הסבר סביר מקימה הנחה לפיה הבאתה הייתה פועלת נגדו (ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (27.7.08); ע"א 55/89 קופל בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) (595).
על כך השיבה המבקשת בסיכומי התשובה מטעמה (ועל כך אף העידה), כי היא נימצאת בתהליך גירושין מורכב אשר בעקבותיו אינה מתגוררת עוד בדירת בני הזוג (ברח' הטייסים 34 /81ב' באשקלון), ואשר בה, ככל הנראה, מוחזקים כלל המסמכים המוכיחים את רכישת הרכב על ידה ועל כן אין ביכולתה להמציאם, כמו גם את טיוטת הסכם הגירושין.
המבקשת תפעל להמצאת עותק מפסק הדין ללישכת ההוצאה לפועל הרלוואנטית לשם ביטולו של כל עיקול שהוטל על הרכב בגין חובות המשיב 1.
...
סוף דבר
פועל יוצא מכל האמור, חרף העובדה שמסכת הראיות מצד המבקשת אינה הרמטית ומושלמת, עדיין, במאזן ההסתברויות, אינני מוצאת ממש בטענות המשיבה 1, בעוד שהמבקשת מניחה תשתית מספקת והגיונית ועל פניו עומדת היא בנטל הרובץ לפתחה ומשכך – הבקשה מתקבלת.