ביום 21.11.2018 הגישו ממן כתב הגנה ותביעה שכנגד בה התבקש בית המשפט להצהיר על כך שחכירת המשנה של פז מממן תסתיים ביום 1.11.2025 וכי תקופת חכירת המשנה של פז עומדת על 49 שנים בלבד, ללא כל אופציה להארכה; כי אין תוקף להסכם פז-אזורים לפיו פז רכשה את זכויות שיכון ופיתוח, מאחר שמדובר במיזוג חברות, שלא ניתנה לגביו הודעת מיזוג ולא נתקבלה לגביו הסכמת הממונה כאמור בחוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988.
...
בפסק דינה מיום 6.5.2012 (ת/36) קבעה השופטת וילנר, כי פז הוכיחה ללא ספק את טענתה לפיה על פי מערכת ההסכמים, שטרי המשכון וכתבי ההתחייבויות, אליהו אינו רשאי למכור את זכויותיו לאחר ללא הסכמת פז. מאחר שאליהו הוכיח בהתנהגותו כי על אף הוראות ההסכמים העביר את זכויותיו לצד ג'- בית המשפט נענה לבקשת פז וקבע: "... אני נעתרת לבקשה ומורה על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1 ו-2 או מי מטעמם לבצע כל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק או למקרקעיה העומדת בניגוד להוראות מערכת ההסכמים, לרבות למכור, להשכיר או להעביר לצד שלישי, בין במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמה מראש ובכתב של פז, כל חלק מתחנת התדלוק או ממקרקעיה הממוקמת בדרך שמחה גולן בחיפה בחלקות 31 ו- 43 בגוש 10881. בהתאם להוראת סעיף 130 לחוק המקרקעין תשכ"ט -1969, אני מורה על רישום הערה בהתייחס למקרקעי התחנה בלשכת רישום המקרקעין. צו המניעה יפוג בשנת 2025 (בתום תקופת החכירה של 49 שנה) ואזי תמחק ההערה שתירשם. למען הסר ספק אבהיר כי צו המניעה וההערה שתירשם יעמדו בתוקפם כל עוד תקפה מערכת ההסכמים".
פז טענה בכתב התביעה המתוקן, כי הסתבר לה לאחרונה שבעוד ההליך תלוי ועומד בפני השופטת וילנר, ממן התקשרו בהסכם נוסף עם ברעד שכותרתו "הסכם שותפות" מיום 21.10.2010 (להלן: "הסכם 2010", ת/35), ללא הסכמתה של פז ותוך הצגת מצג שווא בפני בית המשפט המחוזי ובפני פז, לפיו ההסכם בינם לבין ברעד בטל.
לא אעסוק בשאלת הסמכות של בית המשפט הזה לעסוק בשאלה המונחת לפתחו על ידי ממן, משום שדין טענתם להידחות לגופו של עניין.
אין בעובדה שעל חלק מהמקרקעין שאזורים מכרה הייתה תחנת דלק כדי להוביל למסקנה שאזורים היא שחקנית בתחום הדלק, כפי שגם עירית חיפה, בעלת חלק מהמקרקעין שעליהם תחנת התידלוק, אינה שחקן בשוק הדלק.
לפי כל האמור, ההסכם בין פז לאזורים משנת 2016 אינו מחייב הודעת מיזוג ולכן יש לדחות את טענות ממן לביטול הסכם זה.
סוף דבר
אשר על כן, אני דוחה את התביעה העיקרית, ואת התביעה שכנגד בנושא הסכם פז אזורים, ומקבל את התביעה שכנגד בחלקה, וקובע כי תקופת חכירת המשנה של פז מממן עומדת על 49 שנים, עד ליום 1.11.2025.