בקשה להצהיר על בן ממשיך באגודה השיתופית

התביעה הראשונה והמרכזית היא תביעה לסעד הצהרתי, שבה התבקש להצהיר כי מ' הוא "הבן הממשיך" היחיד של הוריו בנחלה במושב וכי הוא רשאי להרשם כחבר באגודה; וכן להצהיר על בטלות רשומו של ש' כחבר אגודה וכפועל יוצא, להצהיר כי רשומו כחבר אגודה נעשה שלא כדין, ודינו ביטול, ומ' ירשם כבן ממשיך במקומו; ובנוסף, להצהיר כי מ', והוא לבדו, יקבל את זכויות ההורים במושב, וכי על ש' לשתף פעולה ולחתום על כך מיסמך שידרש לשם כך (תמ"ש - 06- 19 .

ביום 27.03.2006 פנו ההורים כאמור אל גורם אצל רשם האגודות השיתופיות בבקשה לביטול רשומו של הנתבע כבן ממשיך וכחבר אגודה (פניה שנדחתה במכתב הרשם מיום 02.04.2006 , מהטעם שש' היתקבל כבן ממשיך 16 שנים קודם לפניה ונכלל ברשימת חברי האגודה, בחר והשתתף כחבר באסיפות הכלליות ונהגו בו כחבר, אך הרשם הותיר להנהלת המושב את האפשרות להביא לפני האספה הכללית בקשה להוצאת חבר אם קיימת עילה להוצאתו על פי התקנון (נספח 9 לתצהיר ש')).

...

יוצא אפוא, כי בר רשות מכוח רישיון שימוש ללא תמורה, צפוי בכל רגע נתון 31 לדרישת סילוק יד, אף אם פעולתו בנכס נמשכה זמן רב (ראו לעניין זה: ע"א 50/77 433 , עמ' 439 ; ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית - ( מזרחי נ' אפללו, פ"ד לא( כנסת ובית - – 210 , עמ' 215 ( מדרש, פ"ד לא( 216 .

אין בכך כמובן משום נקיטת עמדה ביחס לסיכויי התביעה, אם תוגש, בשים לב למכלול נסיבות העניין, וטענות שני הצדדים שמורות תביעת הפינוי מתקבלת אפוא, ומועד הפינוי יהיה תוך 90 ימים ממועד פסק הדין.

אלא שכפי שמציינים התובעים בסיכומיהם, לאם זכויות מכוח הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, ומעמדה מוקנה לה מכוח הודאת ההורים, שחלה במישור היחסים בינם לבין עצמם, כאשר לנתבע אין מעמד לעניין זה. סיכום כללי סיכומו של דבר, התביעה ההצהרתית מתקבלת בחלקה באופן שמוצהר בזאת כי הזכויות בנחלה היו ונותרו במלואן בידי האב, והוא רשאי היה לעשות בזכויותיו כפי רצונו, ובכלל זה להעבירן במתנה למ', כפי שנעשה במסגרת תצהירי המתנה שנחתמו ביום 31.12.2013 , שעניינם העברת כל זכויות החכירה במשק מהאב לידי מ', במתנה וללא תמורה, וניתן להשלים מתנה זו, בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י. תביעת הפינוי מתקבלת במלואה, ללא התניית הפינוי בפיצוי כספי, אך תוך ששמורה בידי ש' הזכות לתבוע פיצויים בגין השקעות והשבחה של הבית הצפוני, ככל שהיו.

הרקע הצריך לעניין: את המשק XXX ז"ל מהאגודה השיתופית XXX בשנת 1950 קיבלו התובעת ובעלה וזכויותיהם נרשמו ברמ"י. לאחר פטירת בעלה ז"ל בשנת 1994 עברו כל הזכויות במשק על שם התובעת.

ביום 18.9.17 עתרה התובעת בתובענה כנגד הנתבע במסגרתה ביקשה להצהיר על בעלותה במשק ולביטול רישום זכויות הנתבע ברמ"י. לטענתה מעולם לא נתנה לנתבע את הזכויות במשק במתנה והחתימות עליהן חתמה הוצאו ממנה במירמה.

עו"ד ד' העיד שאכן ו' הוא שקישר בין הצדדים לבינו ואולם לדבריו הקשר ביניהם נעשה באמצעותו כבר בשנת 1999 עובר להסכם בן ממשיך שנערך על ידיו לבקשת הצדדים (עמ' 17 שורות 13-15 ו- 23 לפרוטוקול).

...

הנתבע כפר בטענות התובעת וטען שיש לדחות את התביעה על הסף מפאת התיישנות שכן העברת הזכויות על שמו נערכה כבר בשנת 2004 והושלמה בשנת 2009 ועל כך ידעו התובעת ויתר אחיו בזמן אמת (סעיף 6א לכתב ההגנה).

העולה מהמורם ומהמקובץ לעיל שלא עלה בידי התובעת להוכיח קיומה של הסכמה אחרת זולת זו שבאה לידי ביטוי בהסכם העברת הזכויות.

אשר על כן, דין תביעת התובעת לסעד הצהרתי ולביטול רישום הזכויות על שם הנתבע – להידחות.

סיכומו של דבר הוא שתביעת התובעת נדחית ואילו תביעת הנתבע כנגד אלמוני מתקבלת.

ביום 3.5.2001 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה בנצרת (השופטת מ' רבס) בתובענה שהגיש המבקש נגד רותי לפירוק שתוף בבית מגוריהם במשק, ובתובענה שהגישה רותי נגד המבקש לאיזון משאבים בין בני הזוג (להלן: פסק הדין לפירוק השתוף), בו נקבע בין היתר כי למבקש זכויות של בן ממשיך, בהתאם לתקנה 3(א) לתקנות האגודות השיתופיות.

בין היתר נקבע כי פסק הדין בתביעת הפינוי מחייב את הצדדים להליך שהתנהל בבית משפט קמא, ועל כן פסק דין זה שומט את הבסיס מתביעת המבקש בהליך זה, וכי דין תביעת המבקש להדחות אף מכוח עקרון ההשתק השפוטי שחל במקרה דנן, וזאת לנוכח העובדה שבמסגרת התביעה לפירוק השתוף הצהיר המבקש כי הוא אינו בן ממשיך במשק, היות והמשיבה 1 והמנוח לא היו בעלי המשק.

...

לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

פסק דינו של בית משפט המחוזי מפורט, מנומק ומבסס היטב את המסקנה כי יש לבטל את קביעתו של בית משפט השלום בדבר היות המבקש בן ממשיך.

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא הבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת.

בפניי תובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, בה עתרו המבקשים להצהיר כי על המשיב 1, לימן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב" או "האגודה") להמליץ בפניי משיבה 2, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") להקצות למבקשים 17-25, או למועמדים אחרים מטעם מבקשים 1-16, תשעה מגרשים בפרויקט ההרחבה למגורים במושב, באופן שכל אחד מהמבקשים 1-2, 3-4, 5-6, 7-8, 9-10, 11-12, 13-14, 15 ו-16 יוכל להציע מועמד מטעמו, עליו ימליץ המושב בפני רמ"י להקצאת מיגרש אחד בהרחבה.

הם אינם נמנים עם חברי האגודה השיתופית החקלאית של המושב, שהם בעלי הנחלות, או "בנים ממשיכים". המבקשים 17-25, שמרביתם ילדי מבקשים 1-16, הם המועמדים המומלצים מטעם המבקשים להקצאת מגרשים בהרחבה.

טענה זו שגויה משום שבעלי הנחלות החדשות חתמו על הצהרה לפיה "לא תהיה להם זכות להמליץ על תושב להרחבה החדשה"(סעיף 9 לתצהיר גב' ורמוט).

...

אני מקבל את טענת המבקשים, שאין לקבל פתרון זה, הכרוך בפגיעה ו"חיתוך" מגרשי המגורים של המבקשים, בעוד שלבעלי הנחלות לא נגרמה פגיעה כלשהי בחלקות המגורים שלהם, חלקות א', בכל ההליכים שננקטו עד כה (הליך הכפלת מספר הנחלות ושני הליכי הרחבה), כפי שעולה מחקירת המצהירים מטעם המושב.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מוחק את התובענה כנגד רמ"י ומקבל את התובענה נגד המשיבים האחרים וקובע כי ככל שהמושב ירשם כ"אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית" ויוכיח זאת לרמ"י, כך שהקצאת מגרשי המגורים בהרחבה ב' במושב תהיה בפטור ממכרז, מתבטלת החלטת המושב על זכות ההמלצה למגרשי מגורים בהרחבה ב', ועל המושב להחליט החלטה אחרת, שתיתן זכות המלצה גם לתשעת בעלי הזכויות במשקי העזר ובבתים המקצועיים, כך שכל אחד מהמבקשים 1-2, 3-4, 5-6, 7-8, 9-10, 11-12, 13-14, 15 ו-16 יוכל להציע מועמד מטעמו, עליו ימליץ המושב בפני רמ"י להקצאת מגרש בהרחבה ב' במושב, ובידי המושב להתנות זכות זו בהשבת חלק יחסי מסכומים ששילמו בעלי הנחלות לקבלת זכויותיהם בשטחים הכלולים בהרחבה ב', ככל ששילמו.

המבקשים ישלמו לרמ"י הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

השאלה שעל הפרק: חלקה xxx האם יש להצהיר על התובעים (בני זוג) כ"בנים ממשיכים" במשק מס' 20 הידוע כגוש להלן: "המושב").

כך, העובדה שרישום "בן ממשיך" לא הושלם בסוכנות וברמ"י עלולה להצביע על העדר גמירות דעת של ההורים להעניק את נחלתם לאותו בן הן מבחינה דיני החוזים והמתנה, הן מבחינת דיני אגודות שיתופיות והן מבחינת הפסיקה בעיניין קיומו של הסכם פנים משפחתי (ראו דיון ממצה בעיניין זה בפסק דינה של השופטת פאני גילת כהן בתמ"ש (קרית גת) - 09- 14 פלוני נ' אלמונית ו - ( 10 אח' ( 26/7/2019 ]פורסם בנבו[).

אולי רצון הורייך היה שהם ימונו כבנים ממשיכים ועשו כן מול האגודה ? מה פיתאום אז איך לקחו אותי להסכם של ה - 600 מ' וההורים שלי xxx ידעו את ההליך כי אח של אבא שלי עשה את ההליך, אפריים עשה וגם אימא שלי ידעה איך זה מתיישב עם ההודעה שמסרו הורייך לאגודה בכתב כבנים ממשיכים ? xxx ו xxx שמבקשים למנות את זה לא ההורים שלי אמרו, הם אמרו שכל המסמכים הם למתן משכנתא בלבד ושיוכלו לבנות את הבית.

...

סוף דבר שני מסמכי יסוד נחתמו על ידי ההורים : האחד הוא הסכם להענקת זכויות בנייה במגרש צמוד לביתם ואפשרות פיצול המגרש מהמשק ככל שלא ימונו התובעים כבנים ממשיכים, האחר הוא כתב מינוי של התובעים "כבנים ממשיכים". ההסכם הראשון נערך על ידי עורך דין ואין חולק כי היה מובן לשני הצדדים.

אילו הכוונה הייתה להמשיך במינויים כבנים ממשיכים וכאשר טוענים הכל כי ההורים מכירים הפרוצדורה הכרוכה בכך, לא ברור מדוע אף צד לא פעל להעברת המינוי מהאגודה לסוכנות ורמ"י. מכל האמור המסקנה המסתברת יותר מהראיות והנסיבות העובדתיות והאחרות היא שהסכם בניית הבית הוא זה שמשקף את כוונתם האמתית של המנוחים ואומד דעתם.

לאור כל האמור לעיל ובשים לב להתנהלות הדיונית של התובעים, אני דוחה את התביעה .