כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להצהיר על ביטול צו עיקול על דירה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שבקשתם נדחתה, פנו יצחקי ביום 23.3.2015 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בהמרצת פתיחה, ובה ביקשו להורות על "מחיקה/הסרה/ביטול" של צו העיקול (ת"א 47984-03-15).
ביום 20.5.2019 פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהמרצת פתיחה, שפסק הדין שניתן בה הוא מושא ההליך דנן, ובה ביקשה להצהיר על בטלותו של הסכר המכר, בהיותו חוזה למראית-עין, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
נקבע, כי משנמחקה הערת האזהרה, שנרשמה מכוחו של הסכם המישכון, הרי "שטענתם [של יצחקי] גוברת על העיקול אינה רלוואנטית עוד. במילים אחרות, ידה של [המשיבה] כנושה של [המנוח] על העליונה במקרה דנן". הסכם המכר בוטל איפוא, נקבע כי הערת האזהרה תימחק מהמרשם, ויצחקי חויבו בתשלום הוצאות המשיבה, בסך של 50,000 ₪.
כעולה מפסק הדין, הנכס אינו משמש להם כדירת מגורים, והם מעולם לא התגוררו בו. ממילא, מחיקת הערת האזהרה לא תביא לפינויים מהנכס (ראו והשוו: רע"א 9158/20 זוארץ נ'THE CHURCH MISSIONARY TRUST ASSOCIATION LTD, פסקה 8 (21.1.2021) (להלן: עניין זוארץ)).
...
כל אלה מובילים למסקנה המתבקשת, כי הסכם המכר אינו אלא הסכם שנכרת למראית-עין.
נוכח כלל האמור, לא שוכנעתי כי יגרם ליצחקי נזק ממשי, שאינו בר-תיקון, אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין.
סוף דבר – הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, אשר יצהיר כי זכותה של התובעת במחצית הזכויות בדירת מגורים שקבלה מגרושה, הנתבע 6, במסגרת הסכם גירושין משנת 2006 עדיפה על זכויות המעקלים – הנתבעים 1 – 5, שהטילו עיקולים מאוחרים, וכן להצהיר על ביטול העיקולים ולקבוע כי התובעת זכאית להרשם כבעלים של מלוא הזכויות בדירה.
משעמדה התובעת להעביר את זכויות הנתבע בדירה על שמה נוכחה לדעת כי לטובת נושיו של הנתבע – הנתבעים 1 – 5 נרשמו צוי עיקול על זכויותיו של הנתבע בדירה; מכאן תביעתה לביטול אותם צוי עיקול ולמתן פסק דין הצהרתי כי היא זכאית להרשם כבעלים של מלוא הזכויות בדירה.
הנתבע 4, בנק הפועלים בע"מ, מבקש לדחות את התביעה הואיל והוא רשם עיקול על זכויות הנתבע ביום 26.5.2005, לפני עריכת ההסכם.
...
אין בידי לקבל את טענתם של הנתבעים; ראשית, בעניין אברהם ציין הנשיא ברק את הדברים שלהלן: "12. פרשת אהרונוב לא נדרשה לשאלה זו. בנסיבות אותה פרשה לא היה מקום לצפות לרישום הערת אזהרה, שכן הזכות מן היושר נבעה מהסכם יחסי ממון בין בני-זוג, שלגביו אין ככלל מקום לדרוש הערת אזהרה משיקולי מדיניות כלליים". במקרה עסקינן, הזכות מן היושר של התובעת נבעה מהסכם ממון, כך שאין מקום לעמוד על הדרישה לרישומה של הערת אזהרה.
התוצאה לאור כל המקובץ לעיל, אני מחליט כדלהלן: לדחות את התביעה בנוגע לעיקול שהוטל ע"י הנתבע 4 ולחייב את התובעת לשלם לנתבע 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום כולל בסך 5,000 ₪ תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין.
לקבל את התביעה ביחס ליתר הנתבעים ולקבוע, כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של זכויות הנתבע בדירה מושא התובענה מכוח הסכם הגירושין וכי זכותה זו גוברת על צווי העיקול שהוטלו על ידי הנתבעים, למעט הנתבע 4, ומשכך אני מורה על ביטולם.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר פתיחת הליך ההוצאה לפועל, ובטרם ניתן הצוו לכנוס נכסיו של יצחק, ביום 3.12.2016 הגישה המבקשת לבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב בקשה למתן צו עיקול על דירת המגורים, בטענה שיצחק מפר את הסכם הגירושין.
להלן: "התובענה"), במסגרתה ביקשה שורת סעדים הצהרתיים: הצהרה כי היא בעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים; ביטול שטר המשכנתה והצהרה כי אין לבנק זכויות בדירה; הצהרה שהדירה אינה מהוה בטוחה לחשבון העיסקי של חברת לעובד גרופ; רישום זכויותיה בדירת המגורים בלישכת רישום המקרקעין, כאשר הדירה נקייה מכל שיעבוד; וכן סגירת הליך ההוצאה לפועל.
...
לטענת המבקשת, בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות במקרה דנן מובילה למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לפיכך, סבורני כי בענייננו מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת מתן הסעד הזמני.
נוכח כל האמור, ובהתחשב במעמד הבכורה שניתן לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי לנכון להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת אף אם על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, סיכויי הערעור להתקבל אינם נראים גבוהים (ראו: ע"א 2690/17 באלס נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 12 (6.4.2017); ע"א 4291/20 שרעבי נ' פורטמן, פסקה 17 (6.8.2020)).
סוף דבר: הבקשה מתקבלת, במובן זה שניתן בזאת צו מניעה זמני לתקופת הערעור המונע את הליכי מימוש דירת המגורים המצויה ברחוב עוזיאל 3/25 בתל אביב.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

המבקש טוען בבקשה לביטול העיקול, שצו העיקול פקע היות שלא נימסר לו במועד שנקבע ע"י בית המשפט; שבשל מצבו הכלכלי והרפואי נקלע לבעיית תזרים מזומנים ולכן ביקש להקפיא את תשלומי המשכנתא, מהלך שטורפד ע"י המשיבה; שהוא נידרש לגיוס כספים לצורך תשלומים שוטפים ובכלל זה מסים, וכן נידרש לכספים כדי להתאים את פעילות עבודתו למציאות החדשה של הקורונה.
המשיבה הציעה להקדים את פירוק השתוף בדירה הקטנה מבין שתי הדירות שעל המקרקעין וכך יוכל המבקש לעשות שימוש בכספים שיתקבלו לצורך המימון הנידרש לו, ולחילופין הציעה להוסיף את שמה כבעלים על מחצית הזכויות במקרקעין לצורך הסרת העיקול ועל מנת לשמור על זכויותיה.
בעניינינו, המבקש לא ביקש להצהיר על פקיעתו של צו העיקול, אולם ממילא, ולאור סמכות בית המשפט להורות אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובשים לב לעדות המשיבה כאמור לעיל ולסיכומים מטעמה, איני רואה תוחלת רב לבקשה מעין זו ]ראה לעניין זה – בר"ע (י-ם) 3193/07 מיראל תעשיות טקסטיל בע"מ נ' ציון טכנולוגיות צביעה ואשפרה שותפות מוגבלת )27.8.2007.
ברע"א 5549/12 טישלר נ' חניאל ( 5.8.2012 ) נקבע, כי כאשר תביעה נסובה סביב שאלת זכויות במקרקעין, ככלל יש חשש כי אי מתן צו זמני יביא למצב בלתי הפיך אם תיתקבל תביעתה של התובעת, בעוד שאם תדחה תביעתה, ניתן יהיה לפצות את המבקש בגין נזקים כספיים אם וככל שייגרמו לו. מאידך, המבקש טען באופן כללי וסתמי כי יש להסיר את העיקול על מנת שיוכל לרשום שיעבוד נוסף על הנכס לצורך גיוס מימון לעסקו.
...
לכן, ועל אף טענות המבקש לפיהן הוא מבקש לרשום משכנתא שניה לצורך קבלת מימון ותו לא, אני סבורה שהיה ויוסר העיקול על המקרקעין, תהיה המשיבה חשופה לסיכון שבמכירתם, שעבודם או העברתם בדרך אחרת והנזק שיכול להגרם לה הוא בלתי הפיך.
באשר ליתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול – אני סבורה שהצו הוא מידתי בנסיבות העניין בהן מדובר בנכס העיקרי ממנו תוכל המשיבה להפרע ככל שתזכה בתביעתה ולא מצאתי פגם בתום ליבה או שהיה שיהוי.
סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ויתר השיקולים הנדרשים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ע"ר שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הבקשה הונחה בפניי כב' הרשמת עינת גלעד משולם, בתוארה דאז, אשר נעתרה לבקשה ובהחלטה מיום 12.2.20 הטילה צו עיקול על הדירה במיתחם במעמד צד אחד.
ביום 7.4.20 הגיש האב תביעה לסעד הצהרתי כנגד הגבר, בה התבקש בית המשפט להצהיר כי הדירה במיתחם מצויה בבעלות האב חרף הרישום (להלן – "התביעה ההצהרתית").
ביום 17.5.20 הגיש הגבר בקשה לביטול העיקול שהוטל על הדירה במיתחם.
וכך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: מדברי ההסבר ניתן ללמוד שהפרשנות לפיה סעד זמני שניתן במסגרת ישוב סיכסוך בטל ככל שלא הוגשה תביעה עיקרית בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, איננה נכונה ולמעשה, על פי המצב המשפטי אשר היה קיים עובר לתיקון, סעד זמני שניתן במסגרת ישוב סיכסוך היה נותר על כנו גם אם לא הוגשה תביעה עיקרית כלל, עד לביטולו על ידי החלטה שיפוטית מתאימה.
...
הגבר טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר שסעיף 11 לחוק יחסי ממון איננו חל בנסיבות העניין.
כן טוען הגבר כי כב' הרשמת טעתה כאשר קיימה את הדיון בבקשה לביטול העיקול שנה וחודש לאחר שהוגשה לה הבקשה לביטול העיקול, שכן דחייה כה מהותית של הדיון גרמה לתקלות משפטיות ולו היתה מקיימת את הדיון בתוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לביטול העיקול, כמחויב על פי הדין, התביעה השניה כלל לא היתה קיימת והעיקול הזמני היה פוקע במועד בו נדחתה התביעה הראשונה.
סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את הערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו