בקשה להצהיר כי המטלטלין שעוקלו שייכים לחברה

לטענתה, פעולות האכיפה שננקטו על ידי הנתבעות ובכללם, הטלת עיקולים וכן הוצאת מיטלטלין משטח המבנה, גובלות בעבירה פלילית ומהוות הפרה בוטה ושימוש לרעה של כוח הסמכויות הנתונות בידי הנתבעות.

ברם, מתדפיס רשם החברות שהוגש לבית המשפט (נ/1) עולה, כי מספר החברה שייך לחברה בשם ט.א חשמל בע"מ. במהלך הדיון שהתקיים ביום 16/5/18, העיר ב"כ התובעת בעמוד 9 שורות 30-32 ועמוד 10 שורות 1-3 (אבקש לתקן טעות קולמוס שנפלה בפרוטוקול, ותחת המילים ב"כ הנתבעת יש לרשום ב"כ התובעת), את הדברים הבאים: "הטענה העיקרית שלנו היא אחת ויחידה, בספרי הערייה נרשמה חברה בשם ט.א. חשמל או ששינתה את שמה לאחר מכן לחברת טל אור היא החברה שמספרה הוא 51226626-3. החברה הזו היתה רשומה כמחזיקה בספרי העיריה עד שנת 2015 במשך יותר מ- 10 שנים, שילמה את הארנונה עד 2008 והחוב שאנחנו בגינו נמצאים כאן היום הוא לא חוב של דרישת תשלום, אלא חוב שהומר מהכרטיסיה של החברה ששילמה את הארנונה והיתה רשומה כמחזיקה, העבירו את החוב בשלמות אל חברת ט.א. הבעלים. השאלה העיקרית אם הפעולה היתה חוקית כן או לא, אין שאלה של דרישת ארנונה חדשה ששואלים מי החזיק." ב"כ התובעת מאשר בדבריו כי החברה שנרשמה בספרי הנתבעת, על פי מספר החברה, היא חברת ט.א. חשמל בע"מ, ששינתה את שמה לחברת טל אור.

מן המקובץ עולה, כי בהתייחס לרישום שם החייבת בספרי הנתבעת, אין אישיות משפטית בשם טל אור בע"מ תחת מספר חברה 512266263, והכוונה היא, כפי שגם הצהירו ב"כ הצדדים לעיל, שהאישיות המשפטית הנכונה, החייבת על פי ספרי הנתבעת, ועל פי מספר החברה, היא חברת ט.א. חשמל בע"מ. בהנתן האמור לעיל, לא ניתן להעתר לבקשת התובעת להצהיר כי הנכס מוחזק על ידי חברת טל אור בע"מ, בקשה שחזרה אף בסיכומי התובעת, חרף האמור בפרוטוקול הדיון כמפורט לעיל, הואיל ולא הוכח לבית המשפט כי קיימת אישיות משפטית בשם זה. מכאן, אדון בעתירה הנוספת של התובעת, להצהיר כי היא אינה המחזיקה בנכס ואינה החייבת בחוב הארנונה.

בעדותו, העיד מר דוידוב, כי להבנתו: "מי ששיקר לי זה הבעלים. הבעלים לא דיווח נכונה על המחזיק בפועל מסיבות שלו כדי לא לשלם ארנונה, הוא השית את זה על חברה שפשטה רגל מ- 2008, ההסכם ביניהם כלל גם את הארנונה, אני אשלם את הארנונה, אל תידאג, כך ט.א. כביכול רשומה בספרי העיריה, לא יכולים לאכוף אותה, לא יכולים לידרוש ממנה את החוב, פשוט להשית על חברה בעלמא ולא על המחזיק בפועל". מר דוידוב צירף לתצהירו את נספח ב', כתב הרשאה, צו לתפיסת מיטלטלין מכוח פקודת המיסים מיום 29.7.12, החתום על ידי הממונה על הגבייה אצל העיריה, ובהוראתו נשלח גובה מס לנכס לגביית החוב.

...

אני סבורה, המקרה הנדון הוא אחד מאותם מקרים אלה.

לאור כל האמור, אני קובעת כי לא נפל כל פגם בהחלטת הנתבעת, לרשום את התובעת כמחזיקה בנכס, בהיותה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס כבעלים, ודין התביעה להצהיר כי המחזיקה היא חברת טל אור בע"מ, להידחות.

לסיום, אני מורה על דחיית התביעה.

בשנת 1993 חתמו הצדדים על הסכם לפיו שילמה המבקשת את מלוא החוב - ולפיכך היה על המשיבה להשיב את הבטוחות שניתנו לה במסגרת ההסכם ומיטלטלין שעוקלו בטרם נחתם (ראו רע"א 11720/05 חברת האחים אמיר פהימה מולזאדה בע''מ נ' פולגת בע''מ (לא פורסם) - השופטת ארבל).

אציין, כי במקרה שלפנינו שניים היו הטעמים המיוחדים שהביאוני לבקש תגובה: (1) סברתי כי יש חשש שמא בסופו של יום לא הוחזרו למבקשים מלוא המיטלטלין שעוקלו, ושעניין זה לא התברר לגופו בבתי המשפט; (2) בלב החלטת המחיקה של בית משפט השלום עמדה הקביעה כי המבקשים לא תיקנו את כתב התביעה - ונאמר שהעובדה שבית המשפט רשם לפניו "את הצהרת ב"כ התובעים לפיה למרות שבית המשפט התיר תיקון כתב התביעה החליטו מרשיו להשאיר את כתב התביעה המקורי" (החלטה מיום 18.1.04 - סגנית הנשיא (כתארה אז), שבח), אינה פוטרת את המבקשים מהגשת כתב תביעה מתוקן.

כאמור, יתכן כי היתנהלות מי מהמשיבים גרמה לאבדן חלק מסוים מהמעוקלים שהיו שייכים לחברה, וזאת לאחר ששילמה את חובותיה.

...

ברם, ההליכים התנהלו מצד המבקשים בצורה שלא איפשרה את בירור הסוגיה - ולדעת בית המשפט חייבה את מחיקת כתב התביעה, ואין מקום בגלגול ערעורי שלישי לקבוע מסקנה שונה.

פשיטא כי יש משמעות להתנהלות, שהרי אחרת אין לדבר סוף.

כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה, אך אינני עושה צו להוצאות.

המערערת הגישה תובענה בדרך של המרצת פתיחה בשנת 2007 (תיק ה"פ 103/07) במסגרתו ביקשה להצהיר כי אין למערערת קשר עם חב' מעוף, על אף הדמיון בשם החברות, וכי הנכסים שעוקלו שייכים לה, ובהיותה אישיות משפטית נפרדת מחב' מעוף-החייבת - לא ניתן לעקל נכסים של המערערת בגין חוב של חב' מעוף.

הטענות בעירעור: המערערת חזרה והדגישה את היותה אישיות משפטית נפרדת וכי בהיעדר פסק דין המצהיר על זהות בין המערערת לחב' מעוף - והצהרה כזו אינה יכולה הייתה להנתן, מאחר שחב' סופר לא טענה זאת - הרי שכול המחלוקת הייתה בנוגע למיטלטלין הנוספים – שהוכח שהם שייכים למערערת.

...

המסקנה הנוספת המתבקשת מן האמור, שחב' סופר זכאית לעשות כן, עד לגביית מלוא החוב מן המערערת, במסגרת תיק ההוצל"פ. בחינת הממצאים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, הן במסגרת ההליך שבעקבותיו ניתן פסה"ד הראשון אך במיוחד במסגרת הליך זה, עיון חוזר בפרוטוקול הדיון ובכלל הנתונים שהובאו ופורטו על ידי הערכאה הדיונית, מורים כי אלה מבוססים וכי אין מקום להתערב בהם.

התוצאה: אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור.

המערערת תשלם למשיבה מס' 1, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בערעור, בסכום כולל של 10,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

בבקשה פורט כי במהלך עיקול מיטלטלין שבוצע בביתה של המבקשת, עוקלו מיטלטלין השייכים לבתה החיילת, "ובין היתר נילקחו טלויזיה, מסך מחשב נייח, שני מכשירי D.V.D וממיר כבלים". בתצהיר שצורף לבקשה נטען שהמבקשת גרושה, המפרנסת את בנה, שאינו עובד ואינו תורם לכלכלת המשפחה.

המבקשת הצהירה כי כל המיטלטלין בדירה שייכים לה, ואולם הטלויזיה והמחשב הנייח שייכים לבתה.

לשאלה היכן מתגורר בנה ענתה: "אצלי בבית לפעמים ואצל החברות שלי לפעמים, הוא הולך ובא, כשמחפשים אותו כל מיני מלווה בריבית הוא הולך..." (עמ' 5 שורות 8-9).

...

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי שעלה בידי המבקשת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל ולהוכיח שהמיטלטלין שייכים לה. לפיכך, אני מקבלת את התביעה לעניין הטלוויזיה והמחשב בלבד, וקובעת שהם שייכים לבתה של המבקשת.

אשר ליתר המיטלטלין, התביעה נדחית ומבוטל עיכוב הביצוע של הליכי ההוצאה לפועל בגינם.

למרות זאת, פועלת הערייה בחוסר תום לב ובכוחניות, בניסיון לגבות ממנה את חובותיה של המשיבה בהטלת עיקולים על המיטלטלין השייכים למבקשת ספציפית.

המבקשת טוענת בנוגע לבעלותה הבלעדית במיטלטלין שבנכס למרות שכתובותיהן זהות ברשם החברות ולמרות שחלק ממניותיה של המשיבה מוחזקות על ידי המבקשת וע"י מנהלן של שתי החברות מר עזרא בליליוס (סעיף 4 לתובענה , עמ' 7 שורות 30-31 , עמ' 15 שורה 16 לפרוטוקול).

בסוף חקירתו העיד שאין בידו רשימה לפיה הוא יכול להצהיר מה שייך למבקשת בדיוק (עמ' 14 שורות 5-11).

העדה אמרה כי לא ידוע לה על מכתב תגובה של המבקשת בנוגע להודעת העיקול בה נאמר כי המטלטלין הם בבעלותה (נספח ז' לתובענה ואישור משלוח סומן מב/2), הואיל ובאותה תקופה היא לא הייתה במשרדו של ב"כ הערייה עו"ד אמירס (עמ' 20 שורה 14).

...

אין בידי לקבל את את הסבריו של העד לפיהם , למרות שאין לו תפקיד כלשהו אצל המשיבה הוא עזר לה "בנושאי העירייה ודברים כאלה" (עמ' 12 שורה 17 , עמ' 14 שורה 19).

כל אלו , מביאים אותי לכלל מסקנה כי הבעלות במטלטלין שבנכס היא בחלקים שווים בין המבקשת למשיבה .

לפיכך, נדחית הדרישה להורות על הרמת מסך בין המבקשת והמשיבה.