בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט

לאחר הגשת חוות דעת המומחה המכריע מטעם בית המשפט הוגשו מספר בקשות הנוגעות לחוות הדעת.

הראשונה, לאפשר הצגת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט.

...

על כן, אין בידי לקבל את טענות הנתבע 1 באשר לתוקפה של חוות הדעת כחוות דעת מכרעת, וכפי שגם הובהר גם בפתח ישיבת ההוכחות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה הראשונה (תא"מ 37418-11-17).

לאור התוצאה האמורה, ההודעה לצד ג' נדחית אף היא.

בנוסף, אני מורה על קבלת התביעה השנייה (תא"מ 34266-01-18).

לאחר שניתנה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בעניינינו, הגישה הנתבעת בקשה מוסכמת להציג למומחה שאלות הבהרה מטעמה.

...

דיון והכרעה אקדים ואומר כי בנסיבות מקובלת עלי עמדת הנתבעת.

אינני מקבל את העולה מטענת התובעת כי דברים שאמרה לעו"ד ונכנסו לכתב התביעה מרוסיה אינן בעלי אותו ערך מהימן כמו מסמכים רפואיים, ולכן אין לחשוף אותם בפני המומחה הרפואי.

ביום 28.10.2021 ניתנה החלטה בנוגע לבקשת התובע להצגת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין.

ברוח דברים אלה קבע בית המשפט העליון אף הוא כי "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדין, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקלו דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ – מונטי רבי ואח' (פורסם בנבו)).

...

כמו כן, לקחנו בחשבון לעניין זה שהתובע ביצע את אותה העבודה במרבית העסקתו הרלוונטית לתביעה זו. שנית, מצאנו כי עבודתו של התובע נכנסת לגדר התפקידים המפורטים בסעיף 5(ה) לנוהל משנת 2015, קרי "בעלי תפקידים בתחום הבקרה, הבחינה, ההנדסה, פרויקטים וטיפולים, אשר הגדרת תקפידם הלכה למעשה מחייבת אותם לסירוגים בעבודת מטה ובביצוע תהליכים בשטח ובדרג הנפרש – ומשכך הוא זכאי לתוספת של 15% בלבד". מצאנו כי עבודתו של התובע אכן משלבת עבודה משרדית עם עבודה פיזית בהתאם לנוהל.

הנתבעת תשלם לתובע בגין כל הרכיבים שפורטו בחוות דעת המומחה סך כולל של 59,781 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע בגין הוצאותיו סך של 12,000 ₪ תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לפניי שתי בקשות: הראשונה, בקשה מטעם התובעת, חברת מישורים השקעות נדל"ן (להלן – התובעת), להציג למומחה מטעם בית משפט שאלת הבהרה אחת בקשר עם חוות הדעת ויישום שיטת השיערוך, וכן לאפשר לצדדים לאחר מתן ההבהרות, להגיש סיכומים קצרים באשר לסכומים שיש לפסוק במסגרת פסק הדין המשלים בשאלת הנזק (להלן – בקשה מס' 21); והשנייה, בקשה מטעם הנתבע, מר גיל בלוטרייך (להלן – הנתבע), לחקור את המומחה בנוגע למתודולוגיה בה נקט בחוות הדעת, תוך הצגת השגותיו בנידון וכן השגותיו באשר לאופן הניתוח הכלכלי והחישובים בהם נקט המומחה בחוות דעתו (להלן – בקשה מס' 22).

...

אשר על כן, אני קובע דיון בנדון לפניי ליום 30.09.2021 שעה 09:30.

אשר לעתירת התובעת לעניין הגשת סיכומים באשר לכימות הנזק, טרם מתן פסק הדין – החלטתי בנדון תינתן לאחר חקירת המומחה או לאחר הגשת הודעה בדבר ייתור חקירתו, במסגרת קביעת מתווה המשך ניהול התיק.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

"ככלל, על פי המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה, "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק נגד המוסד לביטוח לאומי (18.4.16) המצטט מבר"ע (ארצי) 29316-03-13 חיים עובדיה נגד המוסד לביטוח לאומי (23.3.15).

שנית, מדובר בבקשה להעביר אל המומחה הנוסף שמונה את חוות דעתו של המומחה הראשון שמונה על ידי בית הדין – שתי חוות הדעת טבען אמורות להיות חוו"ד אובייקטיבית (בהקשר זה ר' בשינויים המחויייבים רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח נגד פלוני (12.3.20) - סעיף 17 לפסק הדין החוזר על ההלכה, גם אם בתחומי משפט אחרים, לפיה ניתן להציג  בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על-ידי בית המשפט – באותו הליך או בהליך אחר, באותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר).

...

העובדות אשר מתארות את עבודת התובעת בשנים 2015-2016 אף ציינו במפורש כי ההכנה כרוכה בביצוע תנועה סיבובית שדומה לסגירת פקק של בקבוק "וכן לחיצה בסיום התנועה לצורך סגירת המאפה". תאור זה כשלעצמו מלמד על קיום עומס על האגודלים מטעמים אלה הבקשה ברכיב זה נדחית.