בקשה להצגת מועמדות לתפקיד בבחירות לוועד העובדים

בישיבה הוצעה מועמדות המבקשת לאייש את התפקיד "מכיוון שיש לה את כל הנתונים הנדרשים לאיוש המשרה, ע"פ חוק. והיות ואין צורך להוסיף למשרתה דבר אז ניתן למנותה". המבקשת כיהנה בתפקיד זה עד לשלהי 2018.

ביום 20.11.18, לאחר בחירות מוניציפאליות, ניכנס המשיב 2 (להלן: "המשיב") לתפקיד ראש המועצה במשיבה.

כנטען בהודעה, המבקשת מונתה לתפקיד ללא מיכרז ולכן בוטל המינוי וכן בוטלו תוספות שכר "שניתנו עקב עיסוקך בתפקיד יועצת למעמד האשה, לחילופין ביטול התוספות כיתר העובדים בהתאם להחלטה העקרונית שנתקבלה עד כה" (ההדגשה אינה במקור), זאת כפי שהוגדר במכתב הנ"ל. ביום 4.2.19 היתקיים בירור מול המבקשת בקשר לפוסט שהמבקשת פירסמה בחשבון הפייסבוק הפרטי שלה בו הזדהתה כיועצת לקידום מעמד האשה (נספח י"ב לבקשה) וכן נדונה השתתפותה ביום 11.12.18 בכנס יועצות למעמד האשה, על חשבון יום חופשה ולאחר מתן ההודעה על ביטול מינויה כיועצת (נספח ז' לתגובה).

היות וכך, היא פוטרה בנגוד לסעיף 171 א לפקודת העיריות [נוסח משולב], משלא פוטרה באחת משתי הדרכים הקבועות בו. עוד נסמכת המבקשת על סעיף 70 לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, לפיו נידרשת הסכמת ועד העובדים או הסתדרות הפקידים לפיטורין, הסכמה שלא ניתנה במקרה דנן.

אולם נוכח העובדה כי לא ניתנה למבקשת ההזדמנות להשמיע את דבריה כנגד נימוקי המשיבים להדחתה מתפקידה, יהיו מוצדקים ככל שיהיו, כאשר בית הדין ער לחומרת התקלות שהציג המשיב בדיון, זאת מבלי לנקוט עמדה בשלב זה בשאלת אמתות הטענות המועלות, אין מנוס מלקבוע כי המבקשת הודחה מתפקידה ללא מתן זכות שימוע כדין, במיוחד והמשיבה הנה גוף שילטוני אשר חלים עליו כללי מינהל תקין וחובות מוגברות לפעול בהתאם לכללי הצדק הטבעי.

...

לאחר ששקלנו את כלל הנסיבות של המקרה הספציפי כשהמעסיקה מועצה מקומית ובהסתמך על ההלכה לפיה כאשר מדובר בפיטורים שלא כדין בשירות הציבורי הסעד הראוי הוא סעד האכיפה (ע"ע (ארצי) 300178/98 ביבס – שופרסל בע"מ פד"ע לו 481 (2001)) אנו רואים לנכון להשיב את המבקשת לתפקידה כיועצת לקידום מעמד האישה, עד לעריכת שימוע כדין ומתן החלטה חדשה בדבר המשך כהונתה בתפקיד.

אנו דוחים את בקשת המבקשת למתן צו בסעד הכספי.

בנסיבות המקרה, עקב השיהוי בהגשת הבקשה וקבלתה באופן חלקי בלבד, החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ראשית, המשיבה לא הציגה ולו פניה אחת של עובדים ואין תשובה לשאלות יכולה להוות במה להשמצת המבקשת; שנית, מזכיר האגוד המקצועי וחברי הועד סיפקו לעובדים מידע והיו זמינים לשאלות בכל עת; שלישית, רוב המסרים שהמשיבה טוענת שהועברו לעובדים על ידי ההסתדרות, לא נטענו והם אינם מגובים בכל ראיה שהיא; רביעית, באשר למידע שהועבר על ידי המבקשת, הרי שמדובר במידע מלא ונכון ואין יסוד לטענה כי מדובר בדיסאינפורמציה.

יתר על כן, טוענת המבקשת, עברו הפלילי של מר ברקוביץ נודע לה רק לאחר מינויו כאשר המשיבה דאגה להפיץ ידיעה זו לכל עבר תוך פגיעה בפרטיותו של מר ברקוביץ ועל כן בשלב זה, השאלה שעמדה בפניה לא הייתה האם יש למנותו כיו"ר הועד אלא אם יש הצדקה להדחתו מהתפקיד וזאת בשלבים רגישים של התארגנות ראשונית כשאיש מעובדים אחרים לא העמיד עצמו כמועמד לתפקיד.

וכך מורות הוראות סעיף 6(ב) לתקנון: "עד לעריכת הבחירות כאמור ימנו המרחב או האגוד המקצועי או האגף לאיגוד מקצועי, לפי העניין, נציגים מקרב העובדים במקום העבודה, אשר ייצגו את עינייני העובדים כלפי המעסיק בשיתוף עם המרחב/האגוד המקצועי/האגף לאיגוד מקצועי, לפי העניין". המשיבה טענה, כי לא זו בלבד שלא היתקיימו כלל בחירות לועד העובדים ולא היתקיים שום הליך דמוקרטי בעיניין זה אלא שועד הפעולה שמונה עם תחילת הליך ההתארגנות נשאר בתפקידו זה גם לאחר שהמשיבה הכירה במבקשת כארגון עובדים יציג והחלה לנהל משא ומתן קבוצי.

...

טענות הצדדים לטענת המבקשת, בחינת האירועים לפרטיהם ובהיבט התמונה הכוללת מביאה למסקנה כי המשיבה פעלה במסגרת תוכנית פעולה ומדיניות מוכתבת מ'למעלה' לפגיעה בהתארגנות ולסיכולו.

עת באים אנו לשום את שיעור ההוצאות ולאור היקף התביעה החריג שהעמידה המבקשת כנגד המשיבה (הן בסכום והן בהליכים לרבות במסגרת בקשות ביניים) ועל רקע כל האמור בפסק דין זה לענין התנהלות המבקשת וחוסר תום הלב בהתנהלותה, אנו קובעים כי על המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 300,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.

"עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים, ד',ו') - אחרית דבר בקשת הצד - נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 300,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

כעת נעבור לתוכן הפרסומים נשוא התובענה: הראשון מיום 30.1.2015 במקומון וכותרתו "בחיים צריך חברים" ומתחיל בציטוט שירו של דורי בן זאב "שיר הבילבול" ומיד לאחר סיומו הופיעו הדברים הבאים: "מסתבר שכאשר יש חברים, לא חייבים להוכיח יכולת. על כך יעידו חברים של פנחס, מר יוסי אשד ואדון ש. (מוכר פרחים, מאור עקיבא), אשר מצאו מקור פרנסה דרך חברם, פנחס זוארץ, במימון מועצת בנימינה – גבעת עדה...וכמובן על חשבוננו. נתחיל במר אשד, אשר אחראי על דף הפייסבוק והניוזלטר של המועצה. מר אשד מישתכר סכום של 6,000 ₪ בחודש פלוס 2,000 ₪ על כל נוזלטר (למעלה מ-80,000 ₪ בשנה). בעוד שברור לנו כי זכאי אדם לקבל תמורה ושכר לעבודתו, אנו טוענים שראשית עליו לעמוד במיכרז כדת וכדין ושנית להיות אטרקטיבי יותר מהמועמדים האחרים. אז, מיכרז לא היה...הייתכן שתפקיד הדובר הומצא למטרת תפקיד למר אשד? כך נראה. ובאשר לתחרות, היו אחרים (שהרי מיכרז רישמי לכותב עמוד הפייסבוק לא היה) – הציעו הצעות זולות מזו של מר אשד שהיה פעיל מרכזי בקמפיין הבחירות של פינקי, אבל, כאשר יש חברים, לא צריך יכולת, צריך רק חברים.

יודגש כי מרמרי לא היתמודד לבד על תפקיד זה והוא הציג מועמדות משותפת יחד עם בא עו"ד קדוש.

לטענתם, אין מחלוקת שאשד הנו "דמוית ציבורית" מאחר ושימש בעבר כמנהיג תנועה פוליטית שכונתה "הינשופים" שמכוחה נבחר למועצה, הוא היה פעיל בבחירות המקומיות בשנת 2008 ושימש כראש מטה הבחירות בשנת 2013 ויו"ר ועד הורים המרכזי בבית הספר בישוב.

עוד נאמר בהמשך שמינוי זה הוא "מוזר" וכי "רב הנסתר על הגלוי.." וזאת על רקע הצגת אשד כבעל כישורים מועטים, כמי שמקבל שכר שאינו ראוי לו מאחר ו-"ידוע" על שני אנשי מיקצוע "שהרבה יותר מוכשרים" ממנו, מבקשים לבצע עבודתו "בחצי מחיר" ואף לתרום את המעט שישתכרו לצדקה, אלא שראש המועצה נימנע מלהעדיפם על פני אשד מחמת שיקולים זרים.

...

מנגד אציין כי לא שוכנעתי כי המקומון פרסם את הכתבה "בכוונה לפגוע" כאמור בסעיף 7(א)(ג) לחוק איסור לשון הרע, ועל כן אין אשד זכאי לפיצוי כפל.

ומעל הכל, שוכנעתי כאמור כי המקומון לא נהג בזהירות המתבקשת ולא העביר את הפרסום תחת שבט הביקורת והבחינה.

זאת בייחוד לאור היחסים העכורים ששררו בין אשד לבין סלמה ולניגוד העניינים בו היה מצוי היועץ המשפטי של המקומון, עו"ד קדוש, משנתבקש לאשר את הפרסום, ולאחר שהיה ידוע למקומון – לשגיא, כי התמודד מול אשד לתפקיד דובר המועצה והפסיד לו. לאור כל האמור, מצאתי לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצוי לאשד בסך של 25,000 ₪ בגין כל פרסום ובסה"כ 50,000 ₪ .

המבקש, הציג את עצמו כמי שפועל מזה שנים לחזוק מעמד העובדים בישראל וחיזוק הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ובמסגרת פועלו הקים איגוד מקצועי חדש בהסתדרות, ארגון העיתונאים, אשר המבקש מכהן בו כיו"ר. אין חולק כי המשיבה 1, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הנה ארגון העובדים הגדול בישראל, המהוה ארגון גג של איגודים מקצועיים והסתדרויות, הכוללים ועדי עובדים המייצגים את מרבית העובדים בישראל.

קיבלו שני המועמדים מספר קולות שווה גם בהצבעה החוזרת, תיערכנה בחירות כלליות מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות בתוך 120 ימים; (11) על אף האמור בסעיף זה, רשאי בית נבחרי ההסתדרות על פי בקשת סיעה להחליט ברוב קולות, בישיבה שנתכנסה בהתאם לסעיף קטן (2) לעיל, על קיום בחירות כלליות מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות.

...

גם אם לא נתנה הדעת להיסטורית בחירת יו"ר במקום יו"ר שפרש טרם זמנו אין באמור כדי לקבוע דבר אי סבירות החלטת בינ"ה. סוף דבר התביעה נדחית.

המבקש ביקש עיכוב ביצוע החלטתי מאחר והבחירות קבועות למחר – 27.3.19 וביקש כי יתאפשר לו לשקול הגשת ערעור לבית המשפט העליון.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לעכב ביצוע הליך הבחירות אשר אמור להתקיים מחר.

ואלו בקצרה נימוקי החלטתנו: לטענת ב"כ המבקשת הפרתו הבוטה ביותר של מר חי את ההסכם שקבל תוקף של פסק דין בבית הדין הארצי באה לידי ביטוי בכך שמצד אחד הוא התחייב לא להעמיד עצמו לבחירה מחדש לועד המהנדסים והינה כי כן ביום 9.8.21 התקבלה הודעה של ועדת הבחירות לועד המהנדסים לפיה 10 עובדים הציגו מועמדותם לרבות מר יעקב חי שהעמיד מועמדתו לחברות בועד המהנדסים.

בהקשר זה, לא ניתן להיתעלם מהטענה שהעלה המשיב כבר בשימוע שקיימה לו חברת החשמל ביום 30.8.21 לפיה הוא התכוון להתפטר מחברותו בועד המהנדסים לאחר המועד הקובע 30.9.21 וכל מטרתו בהצגת מועמדתו כחבר ועד מהנדסים היא העברת התפקיד באופן ראוי לבאים אחריו.

...

איננו יודעים, בשלב זה, כיצד יסתיים ההליך העיקרי שמנהלת חברת החשמל כנגד מר חי בתיק זה וברור לכולם שככל שיקבע בפסק הדין הסופי שמר חי ימשיך בתפקידו כמנהל מחלקה אזי הוא לא יכול להיות גם חבר ועד ויו"ר ועד מהנדסים ובינתיים ועד למתן פסק הדין בהליך העיקרי מר חי התפטר מתפקידו כיו"ר ועד מהנדסים צפון ומחברותו בוועד זה. אין בכוונתנו לנתח כעת את כל התרחישים האפשריים שיווצרו עם מתן פסק דיננו בתיק העיקרי ובקשתה של חברת החשמל, כי נקבע כבר עכשיו שמר יעקב חי לא מילא החלטות שלנו מיום 29.9.21 – נדחית.