מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להצבת מבנה במגרש למכירת כלי רכב

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המנוח לא סגר את העסק אף שבקשותיו לשימוש חורג ולרישיון עסק נדחו, ובשנת 1992 הורשע שוב בניהול עסק של מכירת כלי רכב ללא רישיון.
הצדקה נוספת המוצגת על ידי המשיבות לדחיית הבקשה לחידוש הרישיון ל"חניון הדרום" היא השינויים שחלו הן בזהות בעלי העסק (חברת שגריר מערכות בע"מ באמצעות קבלן משנה שלה, במקום העותרים), והן בפעילות העסק (אחסנת כלי רכב שאינם תקינים ואינם מסוגלים להכנס ולצאת מהמגרש, להבדיל מחניון המיועד ליפתור מצוקת חניה של כלי רכב תקינים).
אל מול הטענה בדבר הצבת מבנה בלתי חוקי המשמש את "חניון הדרום", ניצבת תכנית העסק שעל בסיסה ניתן הרישיון בשנת 2006 (נספח ס"ב לכתב התשובה), בה מסומנת מכולה המשמשת כ"ביתן שמירה ופקוח נהגים" בשטח של 12 מ"ר. כפי שבואר לעיל בעיניין "אוטו פאר", ובקל-וחומר למצב של חידוש רישיון, אין לנצל בקשה לחידוש רישיון כבמה לדיון מחודש בבקשת הרישיון ולניתוח מחודש של תכנית העסק שצורפה בשעתו לבקשה המקורית.
...
לא זו אף זו: קשה להלום את הסתירה בין טענת המשיבות כי "חניון הדרום" אינו נזקק לרישיון עסק משום שפעילותו נעשית ללא תשלום, לבין טענתן האחרת (למשל בסעיפים 78, 158-156 לכתב התשובה) כי העותרים ממשיכים להפעיל את "חניון הדרום" תוך הפרת דיני רישוי עסקים וכי לפיכך יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים.
מסקנה זאת הייתה נכונה גם אילו חברת גרר שי כהן הייתה הגורם היחיד הרשאי לעשות שימוש בשטח העסק במהלך תקופת ההתקשרות.
סיכום מן המקובץ עולה כי אין בטעמים שניתנו על ידי הממונה כדי למנוע מהעותרים קבלת רישיון עסק חדש ל"אוטו פאר", וכדי למנוע מעותר 2 את חידוש רישיון העסק של "חניון הדרום". לפיכך העתירה מתקבלת, באופן שהמשיבות מצוות להעניק לעותרים רישיון עסק חדש ל"אוטו פאר" לפי תקנה 30 לתקנות, ולחדש לעותר 2 את רישיון העסק של "חניון הדרום". זאת בכפוף למתן אישור נותני האישור (כהגדרתם בתקנות) להוציא נותני האישור שעניינם בדיני התכנון והבניה ובהסדרי תנועה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עסקינן בעתירה על החלטת ועדת ערר מחוז תל אביב, אשר במסגרתה הוחלט לדחות ערר שהגישה העותרת, בגין סרובה של הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חולון, ליתן היתר בניה "לגידור שטח והצבת מבנים יבילים בשטח של 185.63 ממ"ר למגרש למכירת מכוניות" (להלן: "הבקשה להיתר") העותרת טוענת כי החלטת הוועדה אינה מידתית, פוגעת בזכויות העותרים, ועולה כדי אפליה מצד המשיבות כלפיה.
העותרת מעוניינת להקים על הנכס מבנה בשטח של 185.63 מטר, לגדר את השטח ולהשתמש במיגרש לצורך ניהול עסק למכירת והשכרת כלי רכב.
...
סבורני כי סירוב ליתן לעותרת היתר זמני לתקופה של שנתיים, כפי שהוצע לצדדים במהלך הדיון, בטעות יסודו.
אמנם מאוויה של העותרת לא נתחמו מלכתחילה לתקופה של שנתיים בלבד, אלא לתקופה בלתי מוגבלת, אך משנאותה העותרת לקבל על עצמה גזירה זו, אני סבורה כי ראוי היה כי הועדה המקומית, ובעקבותיה גם ועדת הערר, ישקלו את האפשרות לפעול באותה דרך, ואם ימצאו כי אין מקום לעשות כן, ינמקו את החלטתם כנדרש.
סוף דבר אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שהדיון יוחזר לועדת הערר, על מנת שתדון באפשרות ליתן לעותרת היתר בניה לתקופה של שנתיים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען כי צו ההריסה מתייחס לבניה חריגה של מבנה יביל מתועש אשר חורג מהמידות הקבועות בהיתר שהוצא בגין הצבתו ביום 12.12.11.
המשיבה היתנגדה לבקשה, מן הטעם שההיתר הקיים אינו מכסה את העבירה במקום, הבקשה החדשה להיתר הוגשה זמן רב לאחר גזר הדין ובמקום מופעל עסק של השכרת ומכירת כלי רכב ללא היתר לשימוש חורג.
המערער טוען כי בית המשפט קמא טעה בהתעלמו מהטענות האמורות ובקבעו כי לא הוכח שישנה אפשרות שתאושר במקום הפעלת חניון ו/או מיגרש למכירת כלי רכב, שכן הדבר אינו רלוואנטי ומכל מקום ישנו היתר להפעיל במקום חניון.
יתרה מזאת, המערער, אשר משכיר את המקום, נהנה מהמשך העבירה שכן הוא מקבל דמי שכירות, וחברת "אלבר" אשר משתמשת במבנה ששכרה ממנו, נהנית אף היא מהעבירה, שכן היא מחזיקה במקום עסק כלכלי של השכרת ומכירת כלי רכב.
...
לעניין הערעור טענה כי דין הערעור להדחות שכן אין כל עילה המצדיקה את קיומו.
דין הערעור להדחות.
אשר על כן הערעור נדחה.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

למרות שייעודה המקורי שלה קרקע הוא לדרך, ביום 20.7.2016 החליטה ועדת משנה רשוי עסקים של המחלקה לרשוי בניה באגף רשוי ופקוח של עריית ירושלים לאשר שינוי ייעוד לטובת מיגרש למכירה, השכרה ותיווך כלי רכב בשטח של 1,080 מ"ר הכולל מבנה בשטח 36 מ"ר. האישור ניתן למשך 3 שנים.
ניתן יהיה להציב בשטח מבנה יביל בשטח של עד 12 מ"ר. לבקשה צורפה ההודעה הרשמית שניתנה למבקש 2 בעיניין האמור.
צלום אויר מיום 31.8.2018 מראה את המיגרש ריק ומוזנח; צלום אויר מיום 24.9.2018 מעלה כי במקום מבוצעות עבודות, אולם אין שם עדיין אספלט ומשטח בטון; צלום אויר מיום 31.10.2018 מעלה כי במקום נוצק הבטון ובוצע הידוק האספלט; צלום אויר מיום 14.12.2018 מעלה כי מיגרש החניה מסומן ופעיל, ובמקום אף מוצבת משאבת דלק ומיכל דלק ויש מקום לשטיפת מכוניות.
...
כך חוזרים אנו למצב המוצא: כל שטח שאין לגביו היתר לשימוש חורג (ומצאנו כי מדובר רק במשטח האספלט) כפוף להוראות תכנית 3012 המייעדת את הקרקע לכביש.
סוף דבר בעצם הודעת ב"כ המשיב על צמצום הצו ונסיגה מהטענה לגבי תוקף רובו יש הכרה בפגם חמור שנפל בהליך הוצאת הצו.
התוצאה נוכח פגם חמור שנפל בהוצאת הצו אני מורה על ביטולו המלא.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הבקשה וסדר האירועים: לפניי בקשה לעכב ביצועו של צו סגירה שהוצא לעסקו של המבקש, שהוא עסק למכירת כלי רכב (להלן: "העסק"), המצוי ברח' דוד שמעוני 31 בחדרה, על מקרקעין הידועים כחלקה 254/9 בגוש 10049 (להלן: "החלקה").
היא אמנם איננה מוסמכת לידון בתוכניות עם פרסומים להקלה או לשימושים חורגים, אבל במקרה זה הבקשה לשימוש חורג לא הוגשה כפי שצריך היה להגישה; היא לא הייתה חתומה, לא צורפה אליה מפת מדידה, לא בוצע פירסום, לא סומנו מבנים להריסה, לא היה ברור ממנה איזה שימוש חורג מבוקש ועוד, כך שלמעשה אין מדובר בבקשה לשימוש חורג.
ברחוב יש, אמנם מגרשים למכירת כלי רכב, אך מדובר בחלקות אחרות, עליהן חלות תכניות אחרות, שחלקן מתיר שימוש כזה.
אמנם, אין בכך כדי להפחית מחומרת מחדלו של המבקש לציית לצוו הסגירה, אולם יש בכך, כמו גם בהצבת הנזק שייגרם לאנטרס הצבורי ( גם בשים לב לכך שבאיזור מצויים עסקים דומים), אל מול הנזק שייגרם למבקש ולעשר המשפחות אשר העסק מפרנס (על פי טענת המבקש) כדי להטיות, בשלב זה, את מאזן הנוחות לטובת המבקש.
...
לאחר שבחנתי את סיכויי הערעור, את הסבריו וטענותיו של המבקש באשר לאי קיום התחייבותו, שקיבלה תוקף של פסק דין בערעור הראשון, לסגור את העסק עד ליום 3.7.16 ואת תשובות המשיבה, סבורה אני שלא ניתן לומר שהערעור משולל סיכוי או שסיכוייו כה נמוכים עד שאין לתת צו זמני, המקפיא את המצב הקיים.
בסופו של דבר, ועדת הרישוי (ולא הוועדה המקומית), דנה בבקשה ודחתה אותה, זאת - ממש ביום בו תמה הארכה עליה סוכם בערעור הראשון.
מכל הנימוקים דלעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע צו הסגירה עד למתן פסק דין בערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו