הבקשה וסדר האירועים:
לפניי בקשה לעכב ביצועו של צו סגירה שהוצא לעסקו של המבקש, שהוא עסק למכירת כלי רכב (להלן: "העסק"), המצוי ברח' דוד שמעוני 31 בחדרה, על מקרקעין הידועים כחלקה 254/9 בגוש 10049 (להלן: "החלקה").
היא אמנם איננה מוסמכת לידון בתוכניות עם פרסומים להקלה או לשימושים חורגים, אבל במקרה זה הבקשה לשימוש חורג לא הוגשה כפי שצריך היה להגישה; היא לא הייתה חתומה, לא צורפה אליה מפת מדידה, לא בוצע פירסום, לא סומנו מבנים להריסה, לא היה ברור ממנה איזה שימוש חורג מבוקש ועוד, כך שלמעשה אין מדובר בבקשה לשימוש חורג.
ברחוב יש, אמנם מגרשים למכירת כלי רכב, אך מדובר בחלקות אחרות, עליהן חלות תכניות אחרות, שחלקן מתיר שימוש כזה.
אמנם, אין בכך כדי להפחית מחומרת מחדלו של המבקש לציית לצוו הסגירה, אולם יש בכך, כמו גם בהצבת הנזק שייגרם לאנטרס הצבורי ( גם בשים לב לכך שבאיזור מצויים עסקים דומים), אל מול הנזק שייגרם למבקש ולעשר המשפחות אשר העסק מפרנס (על פי טענת המבקש) כדי להטיות, בשלב זה, את מאזן הנוחות לטובת המבקש.
...
לאחר שבחנתי את סיכויי הערעור, את הסבריו וטענותיו של המבקש באשר לאי קיום התחייבותו, שקיבלה תוקף של פסק דין בערעור הראשון, לסגור את העסק עד ליום 3.7.16 ואת תשובות המשיבה, סבורה אני שלא ניתן לומר שהערעור משולל סיכוי או שסיכוייו כה נמוכים עד שאין לתת צו זמני, המקפיא את המצב הקיים.
בסופו של דבר, ועדת הרישוי (ולא הוועדה המקומית), דנה בבקשה ודחתה אותה, זאת - ממש ביום בו תמה הארכה עליה סוכם בערעור הראשון.
מכל הנימוקים דלעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע צו הסגירה עד למתן פסק דין בערעור.