בקשה להפרדת אישומים בתיק פלילי

בתגובתו בכתב של ב"כ נאשם 2 (בתיק הראשון), עו"ד שי שורר, מיום 29.7.20, צוין כי "1. לשם מתן תגובה, הח"מ הגיש בקשה לצילום חומרי החקירה ועדיין ממתין לקבלם. 2. לאחר קבלת חומרי החקירה, עיון בהם והסדרת ייצוג, ובכפוף לכך שהח"מ יקבל את הייצוג, ייתן תגובה. 3. לאור האמור לעיל מתבקשת דחיה למתן תגובה". בתגובתו בכתב של אחד משני סניגוריו של נאשם 3 (בתיק הראשון), עו"ד שרון נהרי, מיום 3.8.20, צוין כי "... טרם הוסדר הייצוג בתיק הנוסף... גם לגופו של עניין – אילו היה מוסדר הייצוג, הח"מ לא מכיר את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך, אינו יכול להשיב עניינית לבקשה. 4. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הדיון בבקשה להסדרת נושא הייצוג ולאחר הכרת חומר הראיות להשיב לבקשה". בתגובתה בכתב של ב"כ נאשם 4 (בתיק הראשון), עו"ד שני דיין דרי, מיום 3.8.20, צוין כי הנאשם מביע את "היתנגדותו לבקשה לאיחוד משפטים, לתיקון כתב אישום ולהפרדת משפט לנאשם 5, זאת מן הנימוקים אשר יפורטו במהלך הדיון...". בתגובת ב"כ נאשם 5 (בתיק הראשון), עו"ד גיל פרידמן, מיום 3.8.20, נכתב כי "נאשם 5 מסכים לבקשה לאיחוד המשפטים ולהפרדת המשפט בעיניינו, כפי שפורט בבקשה שהוגשה מטעם המאשימה...". בתגובת ב"כ נאשם 6 (בתיק הראשון), עו"ד סאני שייקיס, מיום 3.8.20, נכתב כי "... הנאשם עצור בפקוח אלקטרוני מזה כשנה, קודם לאמור היה עצור כשבעה חודשים מאחורי סורג ובריח. אין כל ספק, כי איחוד תיק זה עם התיק שבכותרת יגרום לעיכוב משמעותי בהתקדמות ההליך ומדובר הלכה למעשה בשיתוק מוחלט לחודשים ארוכים של ההליך בתיק שבכותרת. כל זאת כאמור שלא בעטיו של הנאשם, שאינו נאשם בתיק הנוסף. לאור כל האמור הנאשם מיתנגד לאיחוד המשפטים...". ב"כ נאשם 7 (בתיק הראשון), עו"ד משה סוחמי, כתב בתגובתו מיום 3.8.20, כי "1. מאחר והח"מ טרם הסדיר ייצוגו של המשיב בתיק החדש... אין באפשרותו למסור עמדה בעיניין בקשת המבקשת לאיחוד משפטים. 2. משלא הוסדר הייצוג, הח"מ טרם קיבל לידיו את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך אין באפשרותו להשיב עניינית לבקשה". בתגובת ב"כ נאשם 8 (בתיק הראשון), עו"ד גלאון קפלנסקי, מיום 2.8.20, צוין, בין היתר, כי "1. הנאשם 8 אינו נאשם בתיק האחר, אלא להפתעתו ולהפתעת הח"מ, מופיע כעד תביעה... 3. נאשם 8 מיתנגד לאיחוד המשפט, באשר הוא עצור תקופה של 19 חודשים לערך ואיחוד המשפטים עלול לעכב את המשך משפטו בתיק הנוכחי לזמן ממושך... 5. ... הנאשם 8 מופיע כעד תביעה מספר 3 בתיק האחר והוא פנה לנציגי התביעה על מנת לקבל את החומר בתיק האחר...". בתגובת ב"כ נאשם 9 (בתיק הראשון), עו"ד שחר חצרוני, מיום 3.8.20, צוין, בין היתר, כי "... 4. בשל העובדה כי המדובר בהחלטה הרת גורל מבחינת ניהול משפטו של הנאשם 9, אין לח"מ, טרם הסדרת הייצוג, מנדט להגיב לבקשה. מעבר לכך, אין ברצונו של הח"מ לכבול ידיו של סנגור אחר אם הייצוג בתיק החדש לא יוסדר עם הח"מ. 5. נזכיר, לסניגורים בתיק הנוכחי נידרש זמן לא מבוטל לצורך לימוד החומר והסדרת הייצוג. שמיעת הראיות החלה, כאמור, למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום. נבהיר לתביעה, טרם תגובה, כי אם תיתקבל בקשתה, המשך שמיעת הראיות בתיק הנוכחי תדחה לזמן רב...". בתגובת עו"ד נירה שגב, ב"כ נאשם 5 בתיק החדש, יעקב פליסיאן (שהוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, צוין כי "... תחילה ייטען כי הנאשם דנן אינו נאשם בתיק שניפתח בשנת 2019. יתרה מזו, חומר החקירה (בשני התיקים) טרם צולם וטרם נימסר להגנה, מכאן שבשלב זה, לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשת המדינה לאחד משפטים והנאשם מבקש לטעון בעיניין בקשה זו, לאחר שחומר החקירה יומצא לו והוא יעיין בו. מכאן שבשלב זה אנו נתנגד לבקשה עד אשר נעיין בחומר החקירה". בתגובתו של עו"ד נס בן נתן, בעיניין נאשם 6 בתיק החדש, לידן שתוי (שאף הוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, נכתב כי "הייצוג בעיניינו של הנאשם 6 טרם הוסדר, וחומר החקירה לא נמצא בעיונו של הח"מ ועל כן לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשה". במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים במעמד הצדדים ביום 4.8.20, ציין ב"כ המאשימה, עו"ד גיא רוסו, בין היתר, כי אינו רואה קשר בין לימוד חומר החקירה החדש או בין הכרתו ובין מתן תגובת הסניגורים לבקשת המאשימה; והטעים כי שני התנאים היחידים לאיחוד משפטים הם אלו המנויים בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), דהיינו כי מותר היה לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 לחסד"פ וכי הצירוף לא יגרום לעיוות דין.

...

כללי ביום 10.8.20 ניתנה החלטתי המנומקת, אם כי החלקית, (להלן גם: "ההחלטה החלקית") בבקשת המאשימה "לאיחוד משפטים, לתיקון כתב האישום ולהפרדת משפט (נאשם 5 בלבד)", שהוגשה ביום 28.7.20 (להלן: "בקשת המאשימה" או "הבקשה") – בקשה אשר התייחסה למעשה לשלוש בקשות-משנה: א. בקשה להורות על איחוד הדיון (להלן: "הבקשה לאיחוד משפטים" או בקיצור "הבקשה לאיחוד") בכתב האישום בת"פ 15164-01-19 (להלן: "התיק הראשון") יחד עם כתב האישום בת"פ 57347-07-20 (להלן: "התיק החדש"); ב. בקשה להורות על תיקון כתב האישום בתיק הראשון, "לאור העובדות החדשות שהתגלו ולאור איחוד הדיון עם כתב האישום החדש" (להלן: "הבקשה לתיקון כתב האישום"); ג. בקשה להורות על הפרדת משפטו של נאשם 5 מזה של יתר הנאשמים בתיק הראשון, לאחר שנאשם 5 הגיע להסדר טיעון עם המאשימה (להלן: "הבקשה להפרדת משפטו של נאשם 5").

סוף דבר – סיכום ומסקנות כללו של דבר, לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים, החלטתי לקבל את הבקשה לאיחוד משפטים, מהנימוקים שפורטו לעיל.

מכיוון ששמיעת הראיות בתיק הראשון כבר החלה, על המאשימה לשמור על סדר הנאשמים בכתב האישום הראשון גם בכתב האישום המתוקן והמאוחד, כך ששני הנאשמים הנוספים בכתב האישום החדש יהיו הנאשמים האחרונים בכתב האישום המתוקן והמאוחד; וזאת, בהתאם לסדר של כלל הנאשמים בפתיח של החלטתי זו. על המאשימה להגיש לבית המשפט, עם עותק לסניגורים (בשני התיקים), את כתב האישום המתוקן (המאוחד) עד ליום 4.10.20.

בעקבות איחוד המשפטים, בשים לב לאמור לעיל ולהלן, וכדי לאפשר לכל הסניגורים בשני התיקים ללמוד את חומר החקירה החדש, שהיקפו אינו מועט, ובעיקר כדי לאפשר לסניגורים של שני הנאשמים הנוספים ללמוד בנוסף לחומר החקירה החדש גם את חומר החקירה בתיק הישן, שהיקפו הוא רב, וכן בשים לב להערכת הסניגורים החדשים של הנאשמים הנוספים כי יידרשו להם חודשים אחדים ללימוד כל חומר החקירה הרב בשני התיקים ובמיוחד בשים לב להערכה שהשמיעה עו"ד נירה שגב, באת כוחו של אחד הנאשמים הנוספים בתיק החדש (יעקב פליסיאן), במהלך הדיון בבקשה, כי יידרשו לה שלושה חודשים (לפחות) ללימוד כל חומרי החקירה בשני התיקים – הערכה המקובלת עליי בעיקרה (כאשר, כזכור, על פי הודעות המאשימה לבית המשפט, ליבת חומר החקירה החדש הועברה לסניגורים על ידי המאשימה ביום 20.8.20 וחומרי חקירה נוספים הועברו אליהם בסוף חודש אוגוסט 2020 ומקצתם אף בחודש ספטמבר הנוכחי) – אין מנוס מביטול ישיבות ההוכחות הקבועות בחודשיים הקרובים, אוקטובר ונובמבר 2020.

הסניגור הפנה אל חלופה 10 בסעיף 149 לחסד"פ על פיה אחת הטענות המקדמיות שרשאי נאשם לטעון היא כי – "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". לטענת הסניגור היתנהגות זו של המשיבה מסבה נזק רב לקו ההגנה של כלל המבקשים ולמבקש 4 בפרט, שכן הוא עלול למצוא את עצמו ללא עורכי הדין שפעלו עמו עד כה, ובכך עומד מהלך תיקון כתב האישום של התביעה בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.

המשיבה הבהירה כי במסגרת תיקון כתב האישום בוצעו למעשה 2 תיקונים, האחד כלפי המבקש 4 בהפרדת כתב האישום בעיניינו מיתר המבקשים בתיק דנן, והשנייה ביחס למבקש 2 כך שתיקון 116 יחול על העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המקורי.

...

לסיכום טען הסנגור המלומד כי ככל שיתוקן כתב האישום לא יוכל משרדו להמשיך ולייצג גם את המבקשים 1, 2 ו-5, שכן יהיה עליו לחקור בחקירה נגדית את המבקש 4 שיוצג על ידו, ומנגד לא יוכל להמשיך ולייצג את המבקש 4 כנגד כתב האישום החדש שהוגש נגדו וספק אם יוכל לעשות שימוש בחומרי ההגנה שנאספו על ידי המבקש 4 לצורך הגנת יתר המבקשים כנגד טענות המשיבה ואם יוכל להשתמש בחומרים שמסרו לו יתר המבקשים לשם הגנת המבקש 4.

" זאת ועוד, המבקשים לא הצביעו על קשר ישיר בין הטענות העולות בבקשת עיכוב ההליכים, אשר על פי המובא בטיעונם וכמפורט לעיל עוסקת בעיקר נסיבותיו האישיות של המבקש 2 – נוכחותו בארץ, שפת אימו, וכיו"ב – אשר לטעמם מובילות למסקנה כי אין הצדקה לנהל נגדו את ההליך, לבין מחיקת המבקשים 4-3 ממנו והחלטת המשיבה לנהל נגדם הליך נפרד ואף לא הבהירה כיצד מהלך זה פוגע בעצם יכולתם להתגונן מפני המיוחס להם (ובנושא יכולת הסנגור לייצגם אעסוק בהמשך).

לא בית המשפט ולא התביעה שותפים לשיקולי הסנגוריה בניהול ההגנה ובשאלות האתיות העומדות לפניה בבואה להגן על שולחיה, וברי לי כי הסנגור המלומד והמנוסה דכאן – המרבה להופיע באולמי ואשר מתקיימת בו המימרה הידועה שאין חקר לחכמת סנגור – ייטיב לשקול את המונח לפניו ולכלכל את הגנת שולחיו בשום שכל, אך לא מצאתי בטיעוניו המלומדים הצדקה של ממש לטענות כי תיקון כתב האישום בענייננו פוגע בצדק או גורם נזק ממשי להגנת הנאשמים או אף בוצע בחוסר תום לב. משעה שקבעתי כי לא הוכחה פגיעה מהותית בהגנת הנאשמים ואף לא זיקה ישירה בין תוכן בקשת עיכוב ההליכים לבין התיקון שבוצע בכתב האישום נשמט הבסיס גם מתחת לטענת ההגנה מן הצדק שבפי המבקשים לעניין תיקון כתב האישום, ולעניין זה בלבד, שכן בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ', פ"ד נט(6) 776, 808-807 (31.3.2005), נקבע מבחן תלת שלבי לבחינת טענת הגנה מן הצדק על פיו – "בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. ... בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום." קביעותי האמורות מוליכות מסקנה שכבר את שני השלבים הראשונים של המבחן הנדרש לשם הקמת הגנה מן הצדק אין הנידון דידן מקיים ואין עוד צורך לבחון מהם האמצעים בהם יש לעשות שימוש בעטיין של טענותיהם אלה.

סוף דבר: המורם מכלל האמור לעיל הוא שאני קובע כי תיקון כתב האישום נעשה כדין, כי לא נסתרה חזקת תקינות המעשה המנהלי ממנה נהנית המשיבה ולא הוכח כי התיקון בוצע בחוסר תום לב או כי יש בו משום פגיעה מהותית בעקרונות הצדק או בהגנת הנאשמים בהליך זה. לפיכך, אני דוחה את התנגדות המבקשים לתיקון כתב האישום ומורה כי כתב האישום עליו ישיבו הנאשמים ועל פיו יתנהל הליך זה הוא כתב האישום המתוקן כפי שהוגש ביום 8.11.20.

בישיבה ביום 18/06/2017 בפני חברי כב' השופט מסארוה מסר הנאשם בהתייחסותו לכתב האישום: "זה חוב כספי, אני טוען שלא הייתה לי שום כוונה ואני הולך במקרה הכי גרוע, בסופו של דבר נסתכל על כל 7-8 תיקים שהמשטרה עצמה סגרה תיק מחוסר פלילי (השגיאות במקור ד.ב.) ואני יכול להפנות לתיק שניפתח והוצגה קבלה שבעצם התיק הזה ניסגר ונתפס הרכב בעקבות אותו תיק..." הנאשם ביקש להפריד את האישומים בכתב האישום ולהגיש כתב אישום נפרד בגין כל תידלוק.

...

בישיבה ביום 18/06/2017 בפני חברי כב' השופט מסארווה מסר הנאשם בהתייחסותו לכתב האישום: "זה חוב כספי, אני טוען שלא הייתה לי שום כוונה ואני הולך במקרה הכי גרוע, בסופו של דבר נסתכל על כל 7-8 תיקים שהמשטרה עצמה סגרה תיק מחוסר פלילי (השגיאות במקור ד.ב.) ואני יכול להפנות לתיק שנפתח והוצגה קבלה שבעצם התיק הזה נסגר ונתפס הרכב בעקבות אותו תיק..." הנאשם ביקש להפריד את האישומים בכתב האישום ולהגיש כתב אישום נפרד בגין כל תדלוק.

בהתייחסותו המפורטת לכתב האישום טען הנאשם: "ברוב המקרים שולם הכסף...אין מחלוקת שקיבלתי את השירות ולא מכחיש, המחלוקת היא לגבי התשלום וגם במקרים שבהם לא שילמתי, אני מאשר שעזבתי את המקום מבלי ששילמתי, אבל לאחר שהשארתי את כל הפרטים ובהסכמת המתדלק". בהמשך, מסר הנאשם התייחסותו לגבי כל תדלוק, לגבי חלקם טען ששילם זמן קצר לאחר התידלוק, לגבי מקרה אחד טען שהמתדלק לא ביקש לקבל את התשלום וטען שאינו זוכר את התדלוק מספר 3 בטבלה.

השופט מסארווה נעתר לבקשה ועל כן התיק הועבר לטיפולי.

נוכח התרשמותי מהנאשם, אני קובע כי הנאשם ידע שאין ברשותו אמצעי תשלום עבור הדלק וכי טענתו נועדה לרמות את המתדלקים.

התוצאה הינה כי, אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לאחר ישיבת ההוכחות הגישה המאשימה בקשה להפרדת אישומים; הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 22.3.21, וביום 25.3.21 הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן בשנית.

פרטי הסדר הטיעון כאמור, הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעו על פי הודאתם בהתאם להסדר טיעון שהוגש בתיק S-2, שעל פיו הסכימו הצדדים: ביחס לנאשמים 1 ,2 ,4 הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם, לרבות בעיניין גובה הקנס.

עם זאת, נטען כי הנאשם 1 הודה בסופו של דבר בעבירות בכתב האישום המתוקן ויש לזקוף זאת לזכותו; הנאשם 1 לקח אחריות וחסך זמן שפוטי; אומנם לא היתה לקיחת אחריות בהזדמנות ראשונה, אלא לאחר שמיעת רוב פרשת התביעה, אך בסופו של דבר הנאשם 1 חסך מזמנו של בית המשפט; לנאשם עבר פלילי אך אינו רלוואנטי לעבירות מושא כתב האישום בהן הורשע.

...

לפיכך אני גוזר על נאשם 3 את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך 3 שנים, עבירה שהורשע בה בהליך זה בדבר רישום כוזב במסמכי תאגיד.

בנסיבות הענין, בשים לב לטענות הצדדים, אני מחליט להטיל על נאשמת 4 קנס בסך 30,000 ₪ לתשלום ב- 3 תשלומים חודשיים החל מ 10.2.23.

חילוט כאמור, הוסכם בהסדר הטיעון על חילוט הרכוש המפורט בסעיף 4 להסדר, לפיכך אני מורה על חילוט הרכוש לפי חוק איסור הלבנת הון, בהתאם למפורט להלן: סך של 721,950 ₪, 100,500 $, 1,515 אירו ו-60 דינר ירדני, לרבות התשואה שנצברה בגין סכומים אלה, שנתפסו בביתו של נאשם 1, ואשר מוחזקים בחשבון יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי (להלן: "חשבון יחידת החילוט").

בחודש ינואר 2021 עבר הטיפול בתיק לטיפולו של מותב זה. לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה הגישה המאשימה בקשה להפרדת אישומים; הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 22.3.21, וביום 25.3.21 הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן בשנית.

ראיות וטיעוני ההגנה לעונש לטענת הנאשמים, יש לראות באישומים בהם הואשמו, ארוע אחד לצורך קביעת העונש; לכאורה מדובר בתסקיר מבחן שלילי, אך בית המשפט אינו מחויב לו; הנאשם אינו מכיר את ההליך הפלילי ובשל נסיבות משולבות לרבות חרדה ופחדים שהוא נמצא בהם, לא ידע להציג תמונת מצב אמיתית בפני שירות המבחן; הנאשם הוא איש מישפחה נשוי ואב לשלושה ילדים; ביצוע העבירות וניהול ההליך הפלילי פגעו בנאשם ובמשפחתו באופן ממשי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפחתית.

...

במקרה דנן, סבורני כי לא קיימים שיקולי שיקום ממשיים, אשר מצדיקים חריגה מהמתחם לקולה, במיוחד נוכח האמור בתסקיר שירות המבחן.

אשר לטענת הסניגור בעניין התמשכות המשפט: בנסיבות המקרה סבורני כי יש מקום לשקול לקולה במידה מסוימת את התמשכות ההליכים; התמשכות הליכים בעטיה של התנהלות רשויות התביעה עשויה להביא להקלה בעונש בהתחשב, בין היתר, במשך השיהוי וטעמיו, בחומרת העבירה וטיבה, בנזק שנגרם לנפגע העבירה ובתרומת התנהלותו של הנאשם (ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל (נבו 16.7.19); ע"פ 7989/17 דשקוב נ' מדינת ישראל (נבו 18.4.18).

לנוכח כל המקובץ לעיל, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 16 אני גוזר על נאשם 16: 6 חודשי מאסר בפועל.