בקשה להפקדת ערובה להוצאות נתבע בתביעת עמותת חב"ד

ככלל כאשר מוגשת תביעה על ידי עמותה יש לשקול הפקדת ערובה שתבטיח את הוצאות הנתבעות, אך כשמדובר בתביעה ייצוגית שונתה נקודת האיזון ונקבע בתקנה 2(ו) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010, כי "בית המשפט לא יתנה הגשת בקשה לאישור בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית-המשפט העליון בחן לאחרונה את יישומה של הוראה זו לגבי עמותות וקבע מבחנים שונים שהחלתם על המקרה הנוכחי מובילה למסקנה כי לא מתקיימים התנאים החריגים להפקדת ערובה.

ההלכות הנוגעות לחברות הורחבו גם לעמותות שכן גם כאן קיים חשש כי העמותה לא תוכל לשאת בהוצאות שיפסקו (ת"א (מחוזי ימ') 35587-03-15 אברמזון נגד עמותת צעירי אגודת חב"ד (11/8/16); ת.א. (שלום ת"א) 20173/05 בטיט נגד עמותת יחל יעקב (10/3/07)).

...

ככלל כאשר מוגשת תביעה על ידי עמותה יש לשקול הפקדת ערובה שתבטיח את הוצאות הנתבעות, אך כשמדובר בתביעה ייצוגית שונתה נקודת האיזון ונקבע בתקנה 2(ו) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע- 2010, כי "בית המשפט לא יתנה הגשת בקשה לאישור בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית-המשפט העליון בחן לאחרונה את יישומה של הוראה זו לגבי עמותות וקבע מבחנים שונים שהחלתם על המקרה הנוכחי מובילה למסקנה כי לא מתקיימים התנאים החריגים להפקדת ערובה.

אמנם אין די בהתחייבות מסוג זה כדי להכריע בבקשה ויש לבחון את מכלול הנסיבות ולהבטיח את זכויות הנתבע (רע"א 7221/16 הטכניון נ' מילגרום (13/9/17), ברם במקרה הנוכחי הנתבעות לא הציגו כל ראיה לכך שעשוי להתעורר קושי בגביית הוצאות מהתובע 2, ובהתחשב בכך שמדובר בתביעה ייצוגית ובהוראות תקנה 519 הנוגעת לאדם פרטי, שוכנעתי כי אין, בשלב זה וכל עוד התובע 2 הוא חלק מן ההליך, חשש ממשי כי לא ניתן יהיה לגבות הוצאות שיפסקו.

בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי קריטריון זה מתקיים, אך אם יחול שינוי במעמדו של התובע 2 כבעל דין יוכלו הנתבעות לחדש בקשתן.

לא שוכנעתי כי בשלב זה הוכח על פני השטח כי המבקשים אכן חסרי תום לב. המחלוקת העובדתית טרם התבררה, והטענות הדיוניות השונות אינן מעידות על חוסר תום לב שמצדיק הפקדת ערובה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

לא זו אף זו. ביחס לעמותה הובעה הדיעה לפיה: " לעיתים אותו חשש קיים אף ביתר שאת, שכן עת עסקינן בעמותה לא קיים מנגנון הרמת המסך המוכר בחברה, ולעיתים מקורות עמותה הן רק מתרומות המוגבלות בהיקפן. לפיכך, אפילו בשים לב לכך שהוראת חוק החברות אינה חלה ישירות על עמותה, הרי שיש לתת את הדעת אליה ולפסיקה שניתנה ביחס אליה, גם עת נדונה בקשה בעיניין עמותה. הגישה הרווחת הנה כי עצם העובדה שמדובר בעמותה, שאחריות החברים בה מוגבלת, מהוה טעם המצדיק להסיט את נקודת המוצא, לכיוון נקודת המוצא אשר חלה, עת עסקינן בחברה. זאת, אפילו אם אותה בקשה, נדונה למעשה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות ולא מכוח סעיף 353א' לחוק החברות. כאמור, קיימת עמדה שעם עמותה יש להקפיד לעיתים אף יותר מאשר עם חברה, על מנת שנתבע לא ימצא עצמו מול שוקת שבורה, עת יפנה לגבות הוצאות שנפסקו לו בדין" (תא (י-ם) 35587-03-15 עו"ד אברמזון נ' עמותת צעירי אגודת חב"ד [פורסם בנבו] ניתן ביום 11.8.2016 והאסמכתאות שם) (שם, פסקה 18).

בנסיבות העניין, בהנתן האמור, לאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים ואף בנוגע לגובה ההפקדה, בשים לב לסכויים הלכאוריים של התביעה, מידת מורכבותה והמחלוקות והקף ההיתדיינות הצפוי, הנני מורה בזאת כי המשיבה–העמותה תפקיד כערובה להוצאות המבקשת, עד ליום 23.12.21, את הסך של 30,000 ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את התיעוד שהובא בפניי, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל וכי יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

בנסיבות העניין, בהינתן האמור, לאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים ואף בנוגע לגובה ההפקדה, בשים לב לסיכויים הלכאוריים של התביעה, מידת מורכבותה והמחלוקות והיקף ההתדיינות הצפוי, הנני מורה בזאת כי המשיבה–העמותה תפקיד כערובה להוצאות המבקשת, עד ליום 23.12.21, את הסך של 30,000 ₪.

בשים לב לתוצאת ההחלטה, הנני מחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת בסך כולל של 4,000 ₪, אשר ישולמו אף הן עד ליום 23.12.21.

ר' לעניין זה גם ת"א (י-ם) 35587-03-15‏ ‏ עו"ד אפרים אברמזון נ' עמותת צעירי אגודת חב"ד [פורסם במאגר נבו] (11.8.2016).

הצדקה בנסיבות העניין בית המשפט בעיניין נאות אואזיס לעיל יצק תוכן לחלופה המאפשרת אי הטלת ערובה להוצאות בנסיבות העניין: "משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי היתנהגות הנתבע, ועוד". לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הטלת ערובה להוצאות הנתבע במקרה שלפני.

...

אני סבור כי ההפקדה צריכה להיות בסכום המשקף את סיכויי התביעה בשלב זה וכן לשקלל בחשבון את החוב הנטען של התובעת כלפי הנתבע.

לאחר שבחנתי את סכום התביעה וההוצאות הצפויות בהליך זה, ולאור האיזון לעיל, אני קובע כי הערובה תהיה בסך של 15,000 ₪.

סיכום לאור אמור לעיל, אני מורה כי התובעת תפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע וזאת עד ליום 15.2.2021.

הגם שבהחלטתו ייחד בית המשפט העליון את הדיון לתקנה 2(ו) לתקנות תובענות ייצוגיות הקובעת כי רק "מטעמים מיוחדים" ניתן יהיה להתנות את הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע - הסדר העומד ביחס הפוך להסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות לפיו הכלל הוא כי יש להעתר לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה אלא אם סכויי ההליך גבוהים או שהחברה הוכיחה יכולת לשאת בתשלום הוצאות המשפט, בהתייחס לעמותה נקבע כדלקמן: "אכן, קיים דמיון מסוים בין עמותה ללא כוונת רווח וחברה בערבון מוגבל; שני הגופים מחזיקים באישיות משפטית נפרדת ומלאכותית..." (פסקה 8 עמ' 14 לפסק הדין).

עמותה אינה "בשר ודם", החשש לקשיים בגביית הוצאות מעמותה דומה לחשש הקיים לגבי חברה והכף נוטה להחלת הוראות סעיף 353א' לחוק החברות על עמותה בדיון בשאלת חיובה בערובה להבטחת הוצאות ההליך, ואף ביתר שאת בהנתן שבעמותה לא קיים מנגנון הרמת המסך המוכר בחברה, וכשמדובר בעמותה שמקורותיה הן רק מתרומות המוגבלות בהיקפן (ראו; ת.א (י-ם) 35587-03-15 עו"ד אברמזון נ' עמותת צעירי אגודת חב"ד (11.8.2016)).

...

משהסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים.

לשון אחר, על רקע האמור בדו"ח הרי שלא רק עוניה של המבקשת נזקף לחובתה – כי אם מאפייני התנהלותה, המעצימים את החשש מפני פגיעה עתידית בנתבעים.

בנסיבות שלפניי, בשים לב לסכום התביעה (700,000 ₪), מהות טענות הצדדים והיקף הברור הנדרש, שאינו נחזה להיות ברור משפטי מורכב או ממושך, ותוך איזון מידתי בין זכויות הצדדים, הגעתי לכלל דעה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪.

עניינה של החלטה זו הנו בהכרעת ארבע בקשות מקדמיות שונות שהגישו הנתבעים (להלן: המבקשים 1 ו-2 בהתאמה); (1) בקשה לסילוק התביעה על הסף לאור טענה לקיומם של מעשה בית דין, השתק שפוטי ושימוש לרעה בהליכי משפט; (2) בקשה להורות על צרופם של צדדים דרושים והעברת ההליך דנן לתיק חדל"פ (י-ם) 63729-11-20; (3) בקשה להורות לתובעת (להלן: המשיבה) להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים; (4) בקשה להורות לגורם שאינו בעל דין בתביעה דנן ליתן "תצהיר מקדמי" בעיניין המוסמכים במשיבה ולעכב את כל ההליכים עד למתן החלטה אחרת.

ודוק, במקרה דנן עסקינן אמנם במשיבה המאוגדת כאמור כעמותה, אולם מגמת הפסיקה הנה לראות את העמותה לצורך בחינת הבקשה כדין חברה (ר' והשו' עם ת"א (מחוזי י-ם) 35587-03-15 עו"ד אפרים אברמזון נ' עמותת צעירי אגודת חב"ד [פורסם במאגרים] (11/8/16); ה"פ (מחוזי ת"א) 64225-07-20 מועדון כדוריד חולון נ' מועדון ספורט צעירי חולון [פורסם במאגרים] (14/11/21)).

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, הנני סבורה שאין מקום בעניינינו להחריג את המשיבה מהכלל לפיה תובעת המוגדת כחברה (עמותה) תפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

...

משעה שלא עלה בידי המשיבה להניח בפני בית המשפט את הנתונים והמסמכים המתבקשים האמורים, הרי שבהעדר כן כשלה האחרונה מלהוכיח את חוסנה הכלכלי, ובנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע שהאחרונה לא עמדה בנטל הצריך המוטל עליה בגדרי בקשה זו. באשר לגובה הערובה; בעניין זה הנני מוצאת את הסכום לו עתרו המבקשים (100,000 ₪) ככזה שאינו מידתי ביחס לסכום התביעה.

לאור האמור, הנני מורה כי המשיבה תפקיד סך של 9,325 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום, להבטחת הוצאות המבקשים, ככל ואלו ייפסקו לטובתם, במסגרת פסק הדין שעתיד להינתן בתביעה.

סוף-דבר: לאור כל האמור דין כלל הבקשות של המבקשים להידחות, למעט הבקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות.