בקשה להפקדת ערובה להוצאות הנתבע בתביעת ביטול הסכם מימון

בקשה לחיוב התובעת 1 (להלן: "התובעת") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע במסגרת ההליך שלפני, ולמקרה שהתביעה נגדו תידחה.

תמצית העובדות בקליפת האגוז: עסקינן בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע לביטול הסכם מימון (להלן: "ההסכם") שנחתם בין הצדדים, וזאת לטענת התובעת לנוכח הפרת ההסכם על ידי הנתבע.

...

משמעות האמור כי התובעת - חברה בע"מ - לא סתרה את החזקה בדבר חובת הפקדת ערובה ולא הוכיחה קיומו של החריג המצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה, ועל כן דין הבקשה להתקבל.

משזוהי המסקנה אליה הגעתי, אדון כעת בגובה הערובה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באשר לגובה הערובה כאמור, ראיתי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 40,000 ₪.

לפני בקשה לחיוב תובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים באם תדחה התביעה.

כך, טוענים המבקשים, אין כל יסוד לטענה שהמשיבים נטלו את ההלוואה בשל "מצוקה" אליה נקלעו ושאותה כביכול "ניצלו" המבקשים, אלא מדובר בהלוואה שניטלה במסגרת פעילות עסקית שגרתית של המשיבים ולמימון רכישת נכס למטרות מסחר.

לשיטתם, אין מדובר כלל בתביעת סרק וניכר מהראיות שהוצגו והטענות שפורטו כי המבקשים ניצלו את מצוקתו של המשיב 1 כדי לערוך ולהחתים אותו על הסכם הכולל התחייבות להשבת ההלוואה בצרוף "ריבית נשך קיצונית וחריגה ביותר". טענה זו יש לבחון על רקע הקביעה שלפיה החיוב בהפקדת ערובה לא יביא לנעילת שערי בית המשפט, שהרי המשיבים לא הראו שלא יהיה ביכולתם להפקיד את הערובה.

אם כך, לאחר שנימצא כי המשיבים לא הראו שביכולתם לשאת בהוצאות המבקשים אם תדחה המרצת הפתיחה, נמצא שהמשיבים אף לא הראו שחיוב בהפקדת ערובה יביא לנעילת שערי בית המשפט בפניהם, ואף נמצא שטענות המשיבים מעוררים קשיים לא מבוטלים.

...

במצב זה, אני מקבל את טענת המבקשים וקובע כי לעת זו הוכח במידה הנדרשת, כי המשיבים לא יוכלו לשאת בהוצאות המבקשים אם תידחה המרצת הפתיחה.

בשים לב לכל אלו, אני סבור כי סכום המהווה 5% מסכום החוב שבמחלוקת, יהווה בטוחה ראויה להוצאות המבקשים.

אשר על כן הנני מקבל את הבקשה ומחייב את המשיבים בהפקדת סך של 90,000 ₪ בקופת בית המשפט כערובה להוצאות המבקשים.

בפני בקשת נתבע להורות על חיוב התובעת בהפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות בגין התביעה דנן לביטול הסכם גירושין ותביעה נוספת לפצוי כספי בסך של 1,002,000 ₪, בהתאם להוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

הראציונאל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כשנראה שסכויי התביעה נמוכים (ראו למשל: רע"א 8010/01 מימון נ' אלדן [3]; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ [4]).

...

נסיבות המקרה הספציפי מביאות לכלל מסקנה, כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ככל שיקבע כי תביעותיה יידחו והיא תחויב בתשלום הוצאות לטובתו.

מבלי לקבוע מסמרות בשלב מקדמי של ההליך, ומבלי שתהיה בהחלטתי אנידיקציה לתוצאות ההליך, אני סבורה, כי ההפרות להן טוענת המשיבה אינן הפרות כהגדרתן בהסכם ההגירה ובכלל.

סוף דבר אשר על כן ולאור האמור, אני מוצאת להיעתר לבקש ולקבוע כי המשיבה תפקיד ערבויות בשני ההליכים להבטחת כיסוי הוצאות המשיב, ככל שתביעותיה תידחנה והיא תחויב בהוצאות לטובתו.

בהחלטתה מיום 7.1.2021 דחתה כב' הרשמת את הבקשה לסילוק על הסף, קיבלה את הבקשה להפקדת ערובה והורתה לסטאר להפקיד 30,000 ₪ בקופת בית המשפט, להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים לו תדחה התביעה.

ז - התביעה שכנגד ז.1 - טענות ו.ל. דלתות לטענת ו.ל. דלתות בכתב התביעה שכנגד שהגישה, נגרמו לה נזקים בשל הסחורה הפגומה שספקה לה סטאר כדלקמן: הפסד/אובדן הכנסה בשל היתנהלות סטאר (1,500 דלתות שהרווח הצפוי מכל דלת היה 600 ₪) = 975,000 ₪ (כך במקור – ס.מ.); נזק עקב ביטול הזמנות/החזרת סחורה/מלאי – כשלושים וחמישה לקוחות החזירו בממוצע 4 דלתות כל אחד בשל הפגמים –3,800 x 40 ₪ = 133,000 ₪ (כך במקור – ס.מ.); ג. הפסד בגין קבלת הלוואות למימון רכישת הסחורה הפגומה – 500,000 ₪; ד. רכישת מוצרים חלופיים מפלד מנעולים – 100,000 ₪; ה. איחסון סחורה פגומה למשך 41 חודשים – 205,000 ₪; ו. פיצוי ללא הוכחת נזק בשל לשון הרע – 100,000 ₪; ז. טירדה ועגמת נפש – 35,000 ₪; ח. החזר תשלומים שנגבו עבור סחורה פגומה – לשיקול דעת בית המשפט; ט. נסיעות, הוצאות וטרטורים - לשיקול דעת בית המשפט; י. פיצוי על פי חוק החוזים – לשיקול דעת בית המשפט; יא. פיצוי בגין רשלנות - לשיקול דעת בית המשפט; יב. פיצוי בגין הפרת חובה חקוקה - לשיקול דעת בית המשפט; ז.2 - טענות סטאר, הראל ומרטין לטענת סטאר, התביעה שכנגד הינה תביעה משוללת יסוד, אשר הוגשה אך ורק על מנת להוֹות משקל נגד לתביעתה של סטאר.

...

משלא עשתה כן ו.ל. דלתות, דין תביעתה ברכיב זה להידחות.

משלא עשתה כן ו.ל. דלתות, דין תביעתה ברכיב זה להידחות.

ח - סופו של דבר מורם מהאמור עד כֹה כי התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד נדחית.

הסמכות לחייב חברה בהפקדת ערובה קבועה בסעיף 353א' לחוק החברות, הקובע כדלקמן: הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

גם אם תביעתן לביטול הסכם ההשקעה תיתקבל, הרי שהמבקשות יהיו זכאיות להחזר כספי של ההשקעה, וגם בכך יש כדי להצביע על מקור כספי למימון הוצאות ההליך.

...

הכרעה כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין בקשת המשיבים לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה להוצאות להידחות.

גם הטענות לגבי ההמצאות לדירקטורים הזרים, דינה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשות המקדמיות שהגישו קבוצת סגמן, כלומר הבקשה למתן צו לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה ולמתן הכרעה בעניין תקפות ההמצאה למשיבים 4 -5.