מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להפקדת ערובה להוצאות בתביעת נזקי תאונת דרכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

יובהר, כי במסגרת התביעה בעפולה, נתבע התובע בגין ניזקי גוף שגרם לצד ג' (להלן: הניזוק) עלפי פקודת הנזיקין, וזאת לאחר שתביעת הניזוק כנגד התובע מכוח חוק הפיצויים, שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, ת.א. 58010-06-13 (להלן: התביעה בחיפה), נדחתה ע"י בית המשפט, אשר קבע, כי אין המדובר בתאונת דרכים, אלא שלמעשה התובע נסע ברכב ודרס את הניזוק במתכוון.
בבחינת בקשה לחיוב יחיד, לא תאגיד, בהפקדת ערובה להוצאות נתבע, נקודת המוצא הנה חובתו של הנתבע (המבקש) להציב תשתית ראייתית לכאורית לכך שהתובע (המשיב) לא יוכל לעמוד בתשלום הוצאותיו באם תדחה התביעה.
...
        לאור כל האמור, בשים לב לסכום התביעה (270,000 ש"ח ומתוקף סמכותי, אני מעמיד את גובה הערובה על  סכום המסתכם ב 3% מסכום התביעה.
        אני מורה אפוא לתובע להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסכום של 8,100 ₪ (מזומן או ערבות בנקאית) וזאת עד ליום 27.12.21 כתנאי לבירור התביעה.
        התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העירעור נסוב על פסק דינו של כב' השופט הבכיר עידו רוזין, מיום 26.1.2021 במסגרתו דחה תביעת המערער לפצוי בגין ניזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
נקבע כי "סופו של דבר, בעניינינו כאמור, מצאתי שלא ניתן לבסס את ההכרעה על עדות התובע, שנמצאו בה פריכות, סתירות ואי התאמות בין הנטען על ידי התובע לבין הדברים שנרשמו במסמכים בזמן אמת. מכל המקובץ, הגעתי למסקנה שהתובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו, בכך שניפגע מארוע שהוא בגדר של 'תאונת דרכים', לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים". (שם, פס' 12-13) בכתב העירעור נטען, כי מומחה בית המשפט קבע כי הגם שבעיית המבקש היא ניוונית ביסודה ולא חבלתית, יש ליחס שליש מנכותו לארוע התאונה, קרי, 3% נכות.
בתקנה 135(א) לתקנות סדר הדין, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), באשר להבטחת הוצאות משיב בהליך העירעור נקבע כי "עם הגשת העירעור יפקיד המבקש ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב." בתקנה 135(ב) נקבע החריג לכלל "על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה." הכללים שנקבעו עד עתה בסוגייה זו, לשיקול הדעת של בית המשפט, כשמונחת לפניו בקשה לפטור מהפקדת ערובה, טובים גם עתה.
...
נקבע כי "סופו של דבר, בענייננו כאמור, מצאתי שלא ניתן לבסס את ההכרעה על עדות התובע, שנמצאו בה פריכות, סתירות ואי התאמות בין הנטען על ידי התובע לבין הדברים שנרשמו במסמכים בזמן אמת. מכל המקובץ, הגעתי למסקנה שהתובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו, בכך שנפגע מאירוע שהוא בגדר של 'תאונת דרכים', לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים". (שם, פס' 12-13) בכתב הערעור נטען, כי מומחה בית המשפט קבע כי הגם שבעיית המבקש היא ניוונית ביסודה ולא חבלתית, יש ליחס שליש מנכותו לאירוע התאונה, קרי, 3% נכות.
לבסוף נטען, כי כנגד המבקש תלוי ועומד תיק הוצאה לפועל בגין הוצאות שנפסקו לטובת המשיבה במסגרת פסה"ד (תיק מס' 511577-03-21) והמבקש לא שילם לה דבר על חשבון חוב זה. דיון הכרעה כאמור ברישא להחלטה, החלטתי לדחות הבקשה.
לא שוכנעתי כי עמד בנטל הנדרש, שכן לא פרש תמונה מלאה להוכחת חסרון הכיס הנטען.
מכל אלו, ספק למצבו הכספי של המבקש והעדר הוכחה לפניה לקבלת סיוע וסיכויי הערעור שאינם גבוהים, הרי שלא מתקיימים התנאים לפטור את המבקש מהפקדת ערבון במסגרת הליך זה. לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה: עסקינן בתביעה לפצוי בגין נזק גוף שנטען כי נגרם בתאונת דרכים שאירעה בכביש 90, באיזור הנמצא בשטח מדינת ישראל.
הבקשה: הנתבעות הגישו בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן במידה והתביעה תדחה, בנימוק העקרי לפיו אין חוק הפיצויים חל על התביעה דנן.
...
המזכירות תקבע תז"פ ליום 5.9.21 לקבלת אישור על הפקדת הערובה ותשלח החלטתי לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתגובה המקורית לבקשה שצורפה להודעה, טען המנוח שזכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד, ואין לחסום את גישתם של התובעים לערכאות, כאשר הפקדת ערובה מהוה ניצול מצב בו נמצא המנוח כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים וגובל בחוסר תום לב של הנתבעת המנסה להיתחמק מחובתה בהתאם לחוק לפצותו.
אחר כל האמור לעיל, ובהתאם לתקנה 159 לתקנות, בשים לב, שהמדובר בתביעת בגין ניזקי גוף שנגרמו לטענת התובע בארוע המהוה תאונת דרכים ובשים לב למצב הנטען של מישפחת המנוח ומשכך ראוי שסכום הערובה יהיה מתון, הנני מורה, כי התובעים יפקידו בתוך 30 יום סך של 4,000 ₪ בקופת בית המשפט, כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת.
...
כבר בעת הגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת בקשה להפקדת ערובה ואולם בעקבות החלטתי להפריד את שאלת החבות משאלת הנזק ולשמוע את פרשת התביעה תחילה, קבעתי שהבקשה לא תידון באותו שלב (ראו פרוטוקול מתאריך 24/11/14).
בנסיבות אלה, החלטתי שהנתבעת לא תגיש ראיותיה בשלב זה ותשמע אך פרשת התביעה שכן יכול ויהיו עדים נוספים וזאת על מנת שהנתבעת תוכל לכלכל צעדיה לאחר שתשמע מלוא פרשת התביעה.
חרף התנגדות הנתבעת החלטתי בתאריך 15/1/19 שבהמשך להחלטתי מתאריך 8/7/18, ככל שהמנוח ישלם את ההוצאות, תינתן אפשרות אחת ויחידה לזמן את העד לישיבה שתקבע בה ישמעו גם סיכומים בעל-פה, ונקבע מועד דיון בתאריך 2/4/19.
בנסיבות אלה, הגעתי לכלל מסקנה, שככל שהתובעים מבקשים לנסות ולהמשיך לברר את תביעתם באמצעות בקשות חוזרות ונשנות לזימון עדים שהסיכוי שלהם להתייצב ולתמוך בעמדת התביעה קלוש, דין הבקשה להפקדת ערובה להתקבל.
אחר כל האמור לעיל, ובהתאם לתקנה 159 לתקנות, בשים לב, שהמדובר בתביעת בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובע באירוע המהווה תאונת דרכים ובשים לב למצב הנטען של משפחת המנוח ומשכך ראוי שסכום הערובה יהיה מתון, הנני מורה, כי התובעים יפקידו בתוך 30 יום סך של 4,000 ₪ בקופת בית המשפט, כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, המקרה עולה כדי תאונת דרכים כהגדרתה בחוק באופן שייווצר ייחוד עילה כנגד הנהג הפוגע בלבד.
לטענת המבקש, אף במישור הנזק התביעה לא הוכחה לאור העובדה כי המשיב לא צרף חוות דעת רפואית, ובכל מקרה כל ההוצאות מכוסות ע"י המל"ל ולאחר הנכויים ממילא התיק נבלע.
בענין איימן נפסק על ידי כב' השופט עמית: "ההחלטה אם לחייב תובע תושב שטחים בהפקדת ערובה והחלטה על גובה הערובה, היא פרי שיקלול של שיקולים ונתונים המשתנים ממקרה למקרה, אשר ברגיל, מסור לשיקול דעתו של הערכאה הדיונית" באשר לגובה הערובה, במסגרת האיזון הכולל בנסיבות האמורות, אני סבורה כי יש מקום לאזן בין זכותו של המבקש להבטחת הוצאותיו בהליך כפי שפורט לעיל, למול זכותו של המשיב.
...
בענין איימן נפסק על ידי כב' השופט עמית: "ההחלטה אם לחייב תובע תושב שטחים בהפקדת ערובה והחלטה על גובה הערובה, היא פרי שקלול של שיקולים ונתונים המשתנים ממקרה למקרה, אשר ברגיל, מסור לשיקול דעתו של הערכאה הדיונית" באשר לגובה הערובה, במסגרת האיזון הכולל בנסיבות האמורות, אני סבורה כי יש מקום לאזן בין זכותו של המבקש להבטחת הוצאותיו בהליך כפי שפורט לעיל, למול זכותו של המשיב.
אשר על כן, אני קובעת כי המשיב יפקיד סך של 3,500 ₪ כערובה להוצאות המשיב ככל שהתביעה תידחה.
המזכירות תשלח העתק החלטתי לבאי כח הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו