אשר להסכם הנטען משנת 1995 – נטען כי מדובר בהסכם מכר בין התובע לבין בנו של מר בסר, שלא ברור מה היו זכויותיו במקרקעין במועדים הרלוואנטיים, כתובות שני הצדדים אינן בכתובת המבנה, עו"ד חרלף מוצג שם כמי שמייצג אדם בשם עבאסי עסמת, שלא ברור מיהו ומה הקשר בינו לבין המקרקעין נושא הדיון כאן, הסכום הנקוב בהסכם זה אינו תואם את הסכום המופיע בתצהירי הדייר הנכנס והדייר היוצא, ואין ראיה לתשלום בפועל של חלקו של הבעלים.
בשים לב לעובדה שהנתבעת 1 אינה צפויה, כך עלה מדבריו, לעתור לקבלת לווי בנקאי, הואיל וזו מחתימה את רוכשי הזכויות בקרקע, כך מעדותו, על הסכם שותפות (אשר חזקה כי נועד לייחד לכל רוכש את הזכות להרשם בעתיד כבעל זכויות ביחידת דיור עתידית מסוימת אחת בלבד, בבניין המשותף העתיד להיבנות על הקרקע), והואיל וממילא הרגליה של הנתבעת 1 מעידים על כוונה לשמור לעצמה זכויות בחלק מהדירות ללא צורך במכירתם לצדדים שלישיים, הרי שדומני כי אין ממש בטענת הנתבעת 1 בנוגע לנזקים שהיא עתידה להנזק בהם בשל רישומה של הערה לטובת התובע על זכויות בדירה אחת מתוך 34 הדירות.
אין גם מחלוקת בנוגע לכך ששווק הפרויקט עשוי, באין הגבלה, להוביל למכירת כל הזכויות ביחס לנכס לצדדים שלישיים, צדדים אשר עשויים אף הם להיות חשופים לתביעות מאת התובע, אם וככל שירכשו זכויות בנכס מבלי שידעו כי לתובע זכות נטענת ביחס לנכס זה. כאמור, זכות הבעלות בנכס כפופה לזכויות דייר מוגן, גם לאחר מכירתן לחליפיו של בעל הבית, ככל שזכות כזו זכאית להכרה, ובהתאמה אי מתן הסעד המבוקש עלול לחשוף את יתר רוכשי הזכויות בנכס לסיכון הכרוך בהכרה בזכותו של התובע כאן.
אין מדובר למעשה בשינוי של ממש במצב הקיים (שהרי זכויות הבעלים לעולם כפופות לזכויות דיירים מוגנים, אם אמנם קיימים כאלה), אין זהות של ממש בין הסעד העקרי לזה הזמני, ואין בעובדה שניתן יהיה לרפא את נזקיו של התובע כתוצאה מהיעדר יכולת אכיפה, באמצעות חיוב כספי כנקוב בסעד החלופי הנקוב בכתב התביעה כשלעצמה, כדי להצדיק דחייה של הבקשה.
ממכלול הדברים, לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה וטעמיה ולאחר שמצאתי כי זו הוגשה באיחור ניכר ראיתי לנכון לקבוע כי הסעד המבוקש יינתן בכפוף להפקדת ערובה מתאימה מצד התובע.
בשים לב לתוצאה אני מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
...
בהתאמה אני מורה על רישום הערה על הימנעות מעשיית עסקה, אשר תוכנה יהיה הימנעות ממכירת דירת מגורים אחת בקומת קרקע בנכס הידוע כגוש חלקה .
בשים לב לתוצאה אני מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותפעל ליישומה בהתאם.
