מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להפקדת ערובה להוצאות בתביעה בין שותפים בבית דיור מוגן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום תל אביב-יפו (בשבתו בבת ים) ת"א 5283-10-23 עטר ואח' נ' חבר ואח' מספר בקשה: 1 לפני כבוד השופטת שרי סנדר מקובר המבקשים: 1. הנרי עטר 2. יניב יצחק עטר 3. עמית עטר ע"י ב"כ עוה"ד שי דקס המשיבים: 1. עו"ד ארז חבר- בתפקידו ככונס נכסים לזכויות ההקדש איסכנדר עוואד 2. אקרו עסקים בנדל"ן שותפות מוגבלת ע"י ב"כ עוה"ד עמית, פולק, מטלון ושות' החלטה
כן התבקש מתן פטור מהצורך להפקיד ערובה כספית כתנאי למתן הצוו, בשל העידר מסוגלות כלכלית שלהם לכך.
בפרוטוקול הדיון בערעורים, טען ב"כ המשיבים כי "בפסק הדין בעירעור נקבע שהפיצוי נובע מאובדן זכות הדיירות הנגזרת שמקורה בזכות הדיירות המוגנת של האם המנוחה מלכה ביטון ז"ל. אותם השלושה שמוזכרים לעיל- אין להם כל זכות במקרקעין, ועל כן דינם להתפנות מהמתחם כמו המערערים ויתר המחזיקים שהצטרפו עכשיו להליך". באותו פרוטוקול הבהיר ב"כ המשיבים כי הוא "מבקש במסגרת המובן מאליו שבית משפט יאשר לנו לפתוח בהליך פינוי בלישכת ההוצל"פ בגין כל המיתחם". בהתאם, בפסק הדין נקבע בסעיף ד' במפורש כי "כונס הנכסים רשאי לפתוח בהליך פינוי המיתחם בלישכת ההוצל"פ" (עמ' 26- 27 לכתב התביעה).
מעת שהבקשה לא הועברה לתגובה- אין צו להוצאות.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשים ובמסמכים שצורפו להם, מצאתי לדחות את הבקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד, בעיקר בשל שיהוי וחוסר תום לב. בסעיף 7 להסכם הפשרה בין בני המשפחה האחרים ובין המשיבים כאן, נכתב כי בני המשפחה האחרים, שנקראים שם "עטר", "מצהירים כי הביאו לידיעת כלל בעלי העניין הנוספים את דבר התקשרותם בהסכם לפינוי המקרקעין וכי קיבלו את הסכמתם לפינוי המקרקעין כנגד קבלת פיצוי כמפורט להלן, למעט בעלי העניין הבאים שהביעו נכון למועד עריכת הסכם זה התנגדות לפיצוי- אמיר עטר ויניב עטר (שהם מחזיקים ונכדים של המנוחה) ואביהם הנרי עטר (שהוא מחזיק ובנה של המנוחה) (להלן: "המתנגדים").
אני סבורה כי טענות המבקשים כי הם לא ידעו שעליהם לפעול כדי לבסס את זכויותיהם בנכס, או כי נודע להם על הליכי הפינוי נגדם רק ב- 11.9.23, נטענות בחוסר תום לב מובהק.
סוף דבר דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ברקע הבקשה תביעה למתן סעד הצהרתי ותביעה כספית בסך של 4 מיליון ₪, שהגישו המשיבות 2-3 ביחד עם תובע נוסף, כנגד המבקשים, בגין הפרה נטענת של הסכם שותפות, להקמת פרויקט דיור מוגן לעולים קשישים.
במסגרת רע"א 4128/17 Lauderbaie vachts Ltd (חברה זרה) נ' יצחק טאוב (פורסם; 29.6.2017) קבע כב' השופט דנציגר כדלהלן: "על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בערבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תדחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר), [פורסם בנבו] פס' 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה 12, 2015)]. הלכה היא כי בנגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג." גם מתוך החלטתו זו של כב' בית המשפט העליון עולה כי שיקול הדעת אותו מפעיל בית המשפט נעשה תוך בחינת מכלול שלם של נתונים רלוואנטיים.
משנתתי דעתי למכלול הסוגיות הצריכות לעניין, לרבות זהות הצדדים, היקפה של התביעה, מורכבותה והמשאבים אותם יידרשו הצדדים להשקיע בניהולה, מצאתי כי נקודת האיזון בתיק זה מצויה על דרך של חיוב המשיבות 2-3 בהפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות המבקשים, וזאת בסכום מידתי.
...
סוף דבר בין סוגיית סיכויי התביעה ושאלת חוסנו הכלכלי של בעל דין, קיים מערך איזונים בדומה לזה אשר בכלים שלובים.
משכך אני מורה כי המשיבות 2-3, ביחד ולחוד, יפקידו, עד לא יאוחר מיום 27.10.2021 סך של 120,000 ₪ וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליכים בתיק זה. לחילופין, תהיינה המשיבות 2-3 רשאיות להגיש ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית, בהתאם להוראות המזכירות, על סך של 150,000 ₪.
המזכירות תתבקש להמציא לצדדים העתק החלטתי זו. ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אשר להסכם הנטען משנת 1995 – נטען כי מדובר בהסכם מכר בין התובע לבין בנו של מר בסר, שלא ברור מה היו זכויותיו במקרקעין במועדים הרלוואנטיים, כתובות שני הצדדים אינן בכתובת המבנה, עו"ד חרלף מוצג שם כמי שמייצג אדם בשם עבאסי עסמת, שלא ברור מיהו ומה הקשר בינו לבין המקרקעין נושא הדיון כאן, הסכום הנקוב בהסכם זה אינו תואם את הסכום המופיע בתצהירי הדייר הנכנס והדייר היוצא, ואין ראיה לתשלום בפועל של חלקו של הבעלים.
בשים לב לעובדה שהנתבעת 1 אינה צפויה, כך עלה מדבריו, לעתור לקבלת לווי בנקאי, הואיל וזו מחתימה את רוכשי הזכויות בקרקע, כך מעדותו, על הסכם שותפות (אשר חזקה כי נועד לייחד לכל רוכש את הזכות להרשם בעתיד כבעל זכויות ביחידת דיור עתידית מסוימת אחת בלבד, בבניין המשותף העתיד להיבנות על הקרקע), והואיל וממילא הרגליה של הנתבעת 1 מעידים על כוונה לשמור לעצמה זכויות בחלק מהדירות ללא צורך במכירתם לצדדים שלישיים, הרי שדומני כי אין ממש בטענת הנתבעת 1 בנוגע לנזקים שהיא עתידה להנזק בהם בשל רישומה של הערה לטובת התובע על זכויות בדירה אחת מתוך 34 הדירות.
אין גם מחלוקת בנוגע לכך ששווק הפרויקט עשוי, באין הגבלה, להוביל למכירת כל הזכויות ביחס לנכס לצדדים שלישיים, צדדים אשר עשויים אף הם להיות חשופים לתביעות מאת התובע, אם וככל שירכשו זכויות בנכס מבלי שידעו כי לתובע זכות נטענת ביחס לנכס זה. כאמור, זכות הבעלות בנכס כפופה לזכויות דייר מוגן, גם לאחר מכירתן לחליפיו של בעל הבית, ככל שזכות כזו זכאית להכרה, ובהתאמה אי מתן הסעד המבוקש עלול לחשוף את יתר רוכשי הזכויות בנכס לסיכון הכרוך בהכרה בזכותו של התובע כאן.
אין מדובר למעשה בשינוי של ממש במצב הקיים (שהרי זכויות הבעלים לעולם כפופות לזכויות דיירים מוגנים, אם אמנם קיימים כאלה), אין זהות של ממש בין הסעד העקרי לזה הזמני, ואין בעובדה שניתן יהיה לרפא את נזקיו של התובע כתוצאה מהיעדר יכולת אכיפה, באמצעות חיוב כספי כנקוב בסעד החלופי הנקוב בכתב התביעה כשלעצמה, כדי להצדיק דחייה של הבקשה.
ממכלול הדברים, לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה וטעמיה ולאחר שמצאתי כי זו הוגשה באיחור ניכר ראיתי לנכון לקבוע כי הסעד המבוקש יינתן בכפוף להפקדת ערובה מתאימה מצד התובע.
בשים לב לתוצאה אני מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
...
בהתאמה אני מורה על רישום הערה על הימנעות מעשיית עסקה, אשר תוכנה יהיה הימנעות ממכירת דירת מגורים אחת בקומת קרקע בנכס הידוע כגוש חלקה .
בשים לב לתוצאה אני מורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותפעל ליישומה בהתאם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי כתבי הטענות, הצדדים כולם הם תאגידים ושותפויות העוסקים בקבלנות ועבודות בניה ואשר התקשרו ביניהם במערכת הסכמית שעניינה ביצוע עבודות גמר ומערכות בפרוייקט "פאלאס להבים דיור מוגן" במועצה המקומית להבים, בהקף של כ-36,000,000 ₪.
ככל ויקבע בכל זאת כי יש לחייב את שדה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות פאלאס בתביעה הראשית, אזי לטענת שדה יש להורות על חיוב פאלאס בערובה להבטחת הוצאותיה בסך שלא יפחת מ-1,291,699 ₪ (5% מסכום התביעה שכנגד) מהטעמים שלהלן: התביעה שכנגד נסובה על אותה מערכת עובדתית וחוזית, עולה בסכומה על סכום התביעה המקורית וניכר ממנה כי פאלאס לא "נגררה" להליך לא לה. פאלאס היא שותפות רשומה מוגבלת באחריות אשר שני שותפיה הם תאגידים שאחריותם מוגבלת.
ביחס להפעלת הסמכות, בבקשה להורות לחברה המגישה תביעה להפקיד ערובה מכוח הוראות סעיף 353א לחוק החברות, "הכלל הוא כי יש לחייב את החברה-התובעת במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, אלא בהתקיים אחד מישניים: בית המשפט סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה במתן ערובה; או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין" [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, (פורסם במאגרים, 13.7.2008)].
...
מנגד כפי שהבהרתי לעיל, תביעתה של פאלאס לכל הפחות ביחס לנזקים הנטענים אמנם לא גובתה באסמכתאות, אלא שאני סבורה כי אין מקום להורות על חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הואיל והיא הוכיחה שיש באפשרותה לשלם את ההוצאות ככל ויושתו עליה.
לאור האמור הבקשות נדחות הדדית.
החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

"סכויי התביעה בעניינינו אפסיים ודינה להדחות על הסף". נתבקשה הפקדת ערובה בסך 100,000 ₪, בטענה שזה הסכום המשוער של הוצאות הגנת הנתבעות.
קריטריון ג: סכויים קלושים של התביעה בכתב התביעה הלינו התובעים על מדיניות נטענת של הנתבעת 2, המפעילה את בית הדיור המוגן בו מתגוררים התובע 1 ורעייתו (הוריו של התובע 2) לפיה עובדי סיעוד אינם יכולים להמצא עם מטופליהם בארוחות חג המתקיימות בחדר האוכל המרכזי של בית הדיור המוגן.
אעמוד בקצירת האומר על הטענות הרלבנטיות לצורך החלטה זו: בפועל, בשני החגים נכחו התובע 1 וכל שותפיו בארוחת החג הציבורית, לרבות רעייתו והעובדת הצמודה לה. בית המשפט מבהיר כי בשלב מקדמי זה יש מחלוקת לגבי הסעודה בערב ראש השנה, אולם אין מחלוקת כי התובע 2 לא נכח בה. ההפליה הנטענת, מעבר להיותה מוכחשת, היתה כנגד האם (אשת התובע 1) וכנגד עובדת הסיעוד.
...
ניתן אפוא לקבוע מקדמית, לפחות לצורך החלטה זו, כי ניתן לראות את בית הדיור המוגן כמקום ציבורי לצורך החוק.
המסקנה התובע 2 הוא מי שחלק מהותי משגרת חייו בחוץ לארץ, תוך שהוא מסתיר את שגרת חייו ולא מסר נתונים של ממש בפני בית המשפט.
התוצאה הבקשה לחיוב הנתבעות להשיב על שאלון מטעם התובעים - נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו