חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעת מחברה חייבת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון: כידוע  353א לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), קובע כך: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". ההלכה המנחה בסוגייה סוכמה ופורטה בפס"ד המנחה של כבוד השופט מלצר בעיניין רעא  10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם במאגרים, 11.2.09], שם נקבע כי: "כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
...
לאור נימוקים אלה, והואיל והתביעה על פניו חוזקה בגין שני הפרמטרים האחרונים שפורטו לעיל, ולאור חוסנן של התובעות, כפי שהציגו הם במאזן, והן בדפי החשבון הנכונים לחודש ספטמבר שנה זו, אני סבורה כי התובעות הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכיח כי יש בכוחן כדי לפרוע חיוב בהוצאות ככל וביהמ"ש ישית עליהן לו התובענה תידחה.
בנסיבות העניין הבקשה נדחית.
הנתבעים ישלמו הוצאות התובעות בסכום של 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע אכן ביסס את בקשתו על פי תקנה 519 (א) לתקנות, אולם מבחינה מהותית לאור היותה של הנתבעת מפלגה, הרי שהמסגרת הנורמאטיבית לחיובה בהוצאות להפקדת ערובה הנו מכוח סעיף 353א לחוק החברות.
שיקלול ואיזון לאור האמור לעיל, כאשר מצד אחד לא מצאתי הוכחה ברורה לחוסנה הכלכלי של התובעת ומצד שני מדובר בתביעה ראויה על פניו, אולם עם סכויים שאינם גבוהים והמצריכה בירור עובדתי, ולאחר שהבאתי בחשבון גם את זכות הגישה לערכאות, בהקשר של התובעת, אני סבור שיש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
...
אני סבור כי ההפקדה צריכה להיות בסכום המשקף את סיכויי התביעה בשלב זה וכן לשקלל בחשבון את החוב הנטען של התובעת כלפי הנתבע.
לאחר שבחנתי את סכום התביעה וההוצאות הצפויות בהליך זה, ולאור האיזון לעיל, אני קובע כי הערובה תהיה בסך של 15,000 ₪.
סיכום לאור אמור לעיל, אני מורה כי התובעת תפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע וזאת עד ליום 15.2.2021.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה כי שילמה לתובעת את כל אשר מגיע לה. הבקשה להפקדת ערובה להוצאות הנתבעת טוענת כי בנסיבות המקרה ומשעה שהתובעת היא חברה פרטית שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת, יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעות מכוח סעיף 353א לחוק החברות והפסיקה הרלבנטית.
...
עוד נקבע שם, כי "חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א לחוק החברות. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין [...] על פי החלופה השניה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומהן סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד". בדומה נקבע כי סוגיית חיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, נבחנת בשלושה שלבים: "ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה בתובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבועה שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כל השיקולים הצריכים לעניין." (ראו רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, [פורסם בנבו] כב' הש' חיות כתוארה אז, מיום 23/5/11; רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים, [פורסם בנבו] כב' הש' מלצר מיום 11/02/09) הכלל הוא, אפוא, חיוב החברה בערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וביישום הדין לענייננו סבורני, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי התקיימו התנאים לסתור את כלל חזקת הערובה.
בנסיבות העניין, באיזון בין אינטרס הנתבעת להיפרע ככל שיפסקו הוצאות לטובתן, לבין אינטרס התובעת וזכות הגישה לערכאות, בשים לב לסכום התביעה, להיקפה והשאלות המתעוררות בה ולטענות הצדדים - מצאתי להעמיד את הערובה על סך של 35,000 ש"ח. סוף דבר 5129371התובעת תפקיד לקופת בית המשפט ערובה בסך של 35,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת בהליך, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יהיה מקום להורות על סילוק התביעה על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הטעם לכך נעוץ במעמדה של זכות הגישה לערכאות אשר הוכרה זה מכבר כבעלת מעמד הדומה לזה של זכות יסוד משהחיוב בערובה עלול לסגור את דלתות בית המשפט בפני תובע ועל כן בבוא בית המשפט להכריע בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, עליו לפעול בזהירות מירבית ובריסון (ראו רע"א 2808/00 שופרסל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד(2) 845).
סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן – "חוק החברות") קובע כך (ההדגשות שלי ד.ב): "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה... אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט... לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה... או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." בהתאם להלכה הפסוקה הכלל הוא כי יש לחייב את החברה התובעת במתן ערובה, אלא אם הצליחה להרים הנטל להוכיח כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין או אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב את החברה בהפקדת ערובה.
...
סוף דבר אני קובעת כי כתנאי להמשך ההליכים בתובענה זו על המשיבה (התובעת) להפקיד ערובה בסך 40,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים) וזאת לא יאוחר מיום 1.2.2023.
בקשת הנתבע לחילוט העירבון מתקבלת ועל כן אני מורה כי הערבון שהופקד על ידי המשיבה בסך 5,000 ₪ יחולט לטובת המבקשים.
בגין הבקשות מושא החלטה זו תשלם המשיבה למבקשים הוצאות בסך כולל של 2,500 ₪, ללא קשר להמשך ההליכים בתיק וזאת בתוך 30 יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בקשת הנתבעים לחיובה של התובעת בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ותקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
...
לטענת התובעת, בפגישה שנערכה עם הנתבע, המכהן כמנהל האחראי על התקשרויות ופרויקטים, הובטח לה כי הנתבעת תשלם לה את התמורה ככל שתמשיך לבצע את העבודות.
גם בהתחשב בחשש זה, בשים לב למצב הדברים בהליכי הפירוק, לרבות המידע שהוצג בדבר חלוקת דיבידנד ביניים, עדיין עומדת בתוקפה המסקנה לפיה יש לחייב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו