בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות בתביעה למתן חשבונות וסעד כספי

נוסף על הסעד הכספי, התובעת עתרה בתביעתה למתן צו עשה לפיו תחויב הנתבעת 2 לחשוף את פרטי המעוול, אותו אלמוני , נתבע 1.

הבקשה להפקדת ערובה להוצאות לטענת הנתבעת 2, התובענה נעדרת עילה והתובעת גם נימנעה מלהתייצב לדיון מבלי להסביר מדוע.

שיקולים נוספים שנקבע כי ניתן להביא בחשבון בעיניין זה הם מורכבות ההליך, השהוי בהגשת ההליך ומידת תום הלב בנקיטת ההליך.

בעיניין זה אני מפנה לרע"א 1572/14 עזר נגד אמריקה ישראל (14.7.2014) : "ויודגש, גם כאשר מדובר בתובע חסר יכולת כלכלית רשאי בית המשפט להטיל חיוב במתן ערובה. העידר יכולת כלכלית אינו יכול להצדיק היתעלמות מאנטרס הנתבע העלול להיות מושפע מהליכי סרק" אשר לגובה הערובה, הדגיש כב' השופט נ' הנדל ברע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין 13.11.2014, כי על סכום הערובה להיות מידתי ולשקף את תכלית התקנה 519: "יש לוודא כי גובהה הוא מידתי ביותר, תוך שימת דגש על מניעת המצב בו הפרט לא יוכל להמשיך בבירור תביעתו בשל חסרון כיס. על גובה הערובה לשקף את תכליותיה לפי תקנה 519 לתקסד"א – מניעת הליכי סרק והגנה על קניין הנתבע באם התביעה תדחה, המהוות אינטרס צבורי וזכות חוקתית חשובים אף הם. אולם, יש לזכור כי אל מול זכותו הקניינית של הנתבע להחזר הוצאותיו המשפטיות, עומדת זכותו של התובע לקבל סעד מבית המשפט ככל שתביעתו תוכרע כמוצדקת. כלומר, זכותו הקניינית של התובע לקבל את הסעד המגיע לו על ידי בית המשפט. לכן, אף אם עולה כי מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים הטלת ערובה – יש לקבוע את גובהה בסבירות ובמתינות, תוך בחינת השלכת גובהה על התובע ועל עתידו של ההליך המשפטי המוגש על ידו". אשר על כן, אני קובעת כי יש מקום לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 2 .

...

בעניין זה אני מפנה לרע"א 1572/14 עזר נגד אמריקה ישראל (14.7.2014) : "ויודגש, גם כאשר מדובר בתובע חסר יכולת כלכלית רשאי בית המשפט להטיל חיוב במתן ערובה. העדר יכולת כלכלית אינו יכול להצדיק התעלמות מאינטרס הנתבע העלול להיות מושפע מהליכי סרק" אשר לגובה הערובה, הדגיש כב' השופט נ' הנדל ברע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין 13.11.2014, כי על סכום הערובה להיות מידתי ולשקף את תכלית התקנה 519: "יש לוודא כי גובהה הוא מידתי ביותר, תוך שימת דגש על מניעת המצב בו הפרט לא יוכל להמשיך בבירור תביעתו בשל חיסרון כיס. על גובה הערובה לשקף את תכליותיה לפי תקנה 519 לתקסד"א – מניעת הליכי סרק והגנה על קניין הנתבע באם התביעה תידחה, המהוות אינטרס ציבורי וזכות חוקתית חשובים אף הם. אולם, יש לזכור כי אל מול זכותו הקניינית של הנתבע להחזר הוצאותיו המשפטיות, עומדת זכותו של התובע לקבל סעד מבית המשפט ככל שתביעתו תוכרע כמוצדקת. כלומר, זכותו הקניינית של התובע לקבל את הסעד המגיע לו על ידי בית המשפט. לכן, אף אם עולה כי מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים הטלת ערובה – יש לקבוע את גובהה בסבירות ובמתינות, תוך בחינת השלכת גובהה על התובע ועל עתידו של ההליך המשפטי המוגש על ידו". אשר על כן, אני קובעת כי יש מקום לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 2 .

לבסוף, אני מורה על מחיקת התביעה נגד פלוני אלמוני-הוא נתבע 1.

אני מורה על מחיקת הסעד של צו עשה המופנה לנתבעת 2.

לצד זאת הוגשה תביעה ובה התבקש הסעד הזמני כסעד קבוע, צו למתן חשבונות, סעד כספי בסך של 500,000 ₪ (הערכה בלבד) ובקשה לפיצול סעדים.

עוד הגישו המשיבים בקשה להוצאת ייפוי כוח וכתב ההיתחייבות מטעם המבקשות ולמחיקת המבקשת 1 מהבקשה לסעד זמני ומהתביעה, בהעדר ייפוי כוח וכתב התחייבות מטעמה ולמחיקת תגובת המבקשות לבקשה זו בהעדר תצהיר תומך (בקשה 8); הסתייגות מהודעת המבקשות על הצגת ראיות באמצעות מדיה אלקטרונית (בקשה 15); בקשה למחיקת תגובת המבקשות לבקשה להוצאת ייפוי כוח וכתב ההיתחייבות מטעם המבקשות בהעדר תצהיר תומך (בקשה 16) ובקשה לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בהליך (בקשה 9) - אשר תדון בנפרד.

...

מכל האמור אני סבורה כי המבקשות הציגו תשתית ראייתית לכאורה לקיומה של עילת תביעה טובה נגד המשיבים.

לסיכום מכל האמור ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לעשות בתחומי מדינת ישראל שימוש במסמרים המפרים את סימני המסחר של המבקשת 1 (המוגדרים בבקשה כמוצרים מזויפים) וכוללים מסמרים הנחזים להיות מסמרים "דון קישוט" מתוצרת המבקשת 1, לרבות ייבוא, הפצה, מכירה, הצגה, פרסום או שיווק של המסמרים המפרים וזאת בעצמם או באמצעות אחרים, ובין במישרין ובין בעקיפין.

סכום זה לוקח בחשבון את הוצאות המבקשות בגין הצורך להביא לחקירה מצהיר מחו"ל בעקבות התנגדות המשיבים להעדתו בהיוועדות חזותית (הגם שחקירתו לא נגעה לעניינים מהותיים שבמחלוקת) להידרשות המבקשות למתורגמן ולהתייצבות החוקר הפרטי לדיון, לצד החלטתי בבקשות המשיבים ובבקשה לביטול הצו הזמני שניתן בהיעדר התייצבות המשיבים.

משלא הופקד סכום הערובה, ביום 31.5.2021 נדחתה בקשת הרשות להיתגונן מטעם המשיבה, וניתן פסק דין על מלוא סכום תביעת המבקשת תוך חיוב המשיבה בהוצאות משפט.

טענות הצדדים בתובענה זו תביעת המשיבה שכאן הוגשה על סך 13,064 ₪ וסעד של אכיפת ההסכם, או לחילופין סעד כספי בסך של 91,260 ₪ (ובסכך הכל 104,324 ₪).

כך, הוסיפה, לא צורפו דוחות כספיים ודוח תזרים מזומנים, הדרושים להוכחת איתנות כלכלית של חברה; כי אין באישור רואה החשבון (שאינו תצהיר), כדי ללמד את שהמשיבה טוענת; כי הנתונים המתייחסים לשנים 2022 ו-2023 (חלקי) הם נתונים בלתי מבוקרים; וכי כנגד המשיבה מתנהלות שלוש תובענות בסכום כולל של למעלה מ- 1,350,000 ₪.

נקודת המוצא, כי חברה בעירבון מוגבל המגישה תובענה, תדרש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתביעתה, ככל שיבקש זאת הנתבע (רע"א 10376/07 ל. נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)].

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מורה על קבלת הבקשה, אולם בסכום מופחת מהמבוקש.

אשר לשלב הראשון, איני מקבלת את טענת המשיבה, לפיה המסמכים שצורפו לתיק בית המשפט מלמדים על יכולת פירעון, ושבשל כך יש לפטור אותה מהפקדת ערובה.

אני מורה על המשיבה להפקיד את הסך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 16.7.2023.

התובעת עותרת למספר סעדים, ובהם צוי עשה, צוי מניעה, צו למתן חשבונות וסעדים כספיים.

"על פי ההלכה, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע, אלא בנסיבות חריגות. זאת בשל הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות, המחייבת את בית המשפט לנקוט מתינות וזהירות בהפעלת שיקול הדעת המוקנה לו בהקשר זה" (רע"א 2892/23 גלובל אפ טכנולוגיות (2010) בע"מ נ' טרוויס (9.7.2023), סע' 9).

...

המשך הדיון להלך נעשה על רקע מסקנה זו. טענת התובעת לפגיעה בפרטיות נסמכת על סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (חוק הגנת הפרטיות).

סוף דבר: חרף סימני השאלה והקשיים הלא מבוטלים הניצבים בדרכה של התובעת, באתי לכלל מסקנה כי אין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש לחייב תובע שאינו תאגיד ואינו מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, להפקיד ערובה להוצאות כתנאי לבירור תביעתו.

הבקשה נדחית.

הנתבעים שכנגד 7 ו-8 (להלן: "המבקשים") הגישו בקשות בנפרד לחיוב שראל בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

התביעה שכנגד הוגשה מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב. מצבה הכלכלי של שראל בכי רע והיא איננה סולבנטית, אף כפי הודאתה שלה במסגרת ערעור שהגישה על פסק דין שניתן בעיניינה במסגרתו ציינה כי "[...] תוצאותיו הקשות של ההליך הביאו אותה לאי-סולבנטיות [...]". מסקנה זו עולה אף מבקשת שראל במסגרת ההליך שם לבטל את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין בהעדר יכולת להפקיד ערובה מתאימה ומהעובדה כי עד מועד זה חובה הפסוק בסך של למעלה מ-700,000 ₪ לא שולם.

כן, "על חברה המבקשת לסתור טענה כאמור בדבר העדר יכולת כלכלית לשאת בהוצאות תביעתה, לפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה, בין היתר, על ידי הצגת ראיות בנוגע לנכסיה, זכויותיה, חובותיה והתחייבויותיה, באמצעות מאזנים, דוחות כספיים מאושרים על ידי רואה חשבון, דוחות לרשויות המס, דפי חשבונות בנק, מסגרות אשראי, פירוט נכסים ושווים מלווה באסמכתאות" [ראו ת"א (מחוזי ת"א) 27675-02-20 סיצ'ם סוסיאטה פר אציוני נ' קובי ציון בע"מ (פורסם במאגרים, 22.10.2020)] "עוד נקבע כי יש לבחון את הסוגיה בשלושה שלבים: הראשון - את מצבה הכלכלי של החברה; השני – האם בנסיבות העניין צודק לחייב את החברה בהפקדת ערובה; השלישי – את סכויי התביעה" [ראה רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם במאגרים, 23.5.11); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים, 11.2.2009)].

מעיון בכתב התביעה אין בנמצא פירוט מדוע התבקש סעד כספי בסך של 4 מיליון ₪, אלא נטען כי "הסעד הכספי מגלם הן את שווי הדירה המעוקלת (לצורכי אגרה, שכן שוויה גבוה מהסכום הנתבע) אשר הנתבעים פעלו להכשלת העיקול שנירשם עליה והן הברחת כספים מעוקלים מחשבונות הנאמנות (אשר סכומם טרם ידוע במדויק). כלומר, לא ברור מדוע בחרה שראל להעמיד את התביעה דוקא על הסכום המפורט, שעה שאף לא צורפה אסמכתא לשווי הדירה שנטען כי גבוה מ-4 מיליון ₪ וייתכן כי הסכם הנתבע דוקא מצביע על מצבה הכלכלי של התובעת שכנגד, אחרת מדוע לא תעמיד תביעתה על מלוא שווי הדירה המעוקלת, אם לא בכדי להמנע מתשלום אגרה גבוהה יותר?

...

אני סבורה כי נוכח התעלמות זו של שראל מהטענות שהועלו ביחס למצבה הכלכלי, אין ספק כי הוא אינו טוב.

לפיכך דומני כי שיעור הערובה אמור להיגזר מהיקף העבודה שאמור להיות משוקע, כשאני לוקחת בחשבון, גם את זכות התובעת שכנגד לנהל את ההליך, ופתיחת דלתות בית המשפט לטענותיה, מול הסכום הנתבע, היעדר אסמכתאות על מצבה הכספי, סיכויי התביעה שכנגד, כפי שפירטתי לעיל, אני סבורה כי סכום הערובה צריך לעמוד על הסך של 250,000 ₪.

החלטתי ניתנת כרשמת.