בקשה להפקדת ערובה בערעור על פסק דין בית הדין לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 11361-07-23 ניתן ביום 03 ספטמבר 2023 1.עין עירון בע"מ 2.אחמד מואסי 3.פואז מואסי 4.מחמוד סעיד יונס המבקשים עאמר בדראן המשיב לפני: הנשיאה ורדה וירט-לבנה, השופט רועי פוליאק, השופטת חני אופק גנדלר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים ונציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו ב"כ המבקשים: עו"ד אברהים אגבריה ב"כ המשיב: עו"ד נאיל מסאלחה פסק דין

הנשיאה ורדה וירט – לבנה לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה חיפה (השופטת איריס רש, נציגת ציבור גב' רינה חדד ונציג ציבור מר ניסים קשי; ע"ר 14134-04-23, מיום 22.6.23), בו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטת רשם בית הדין האיזורי (הרשם טארק חסנין; סע"ש 55161-09-22; מיום 5.4.23).

בהחלטה מיום 19.7.23 הוצע לצדדים כך - "לאחר עיון בבקשת רשות העירעור ובתגובה לה, כמו גם בפסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה מושא העירעור וכן בהחלטת הרשם חסנין ובמסמכי העירעור בבית הדין האיזורי, מוצע לצדדים כי התיק יוחזר לבית הדין האיזורי לצורך דיון בשאלת סכויי התביעה כנגד המערערים 4-2, שאין חולק כי אלה אינם מעסיקיו הישירים של המשיב וכי עילת התביעה כנגדם מתבססת, לכאורה, על דוקטרינת הרמת מסך". המשיב הסכים להצעת בית הדין אולם המבקשים היתנגדו, תוך שטענו כי ההכרעה בעיניין הפקדת ערובה ביחס למבקשים 4-2 צריכה להנתן על ידי בית דין זה במסגרת הדיון בעירעור.

...

דיון והכרעה - לאחר שנתנו דעתנו לכל חומר התיק ולטענות הצדדים, אנו סבורים כי לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, קל וחומר שמדובר בערעור בגלגול שלישי, בו התערבות של ערכאת הערעור תעשה במקרים חריגים המעוררים שאלה כללית, משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים לתיק ומצדיקה בירור שיפוטי נוסף (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, לו(3) 123 (1982); רע"א 2830/07 גלעד הר עוז נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, מיום 15.08.2007; רע"א 7857/08 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אולפני קוליונל בע"מ, מיום 22.02.2009).

לא למותר לציין, כי היעדר התייחסות לסוגיה זו בפסק הדין, כמו גם בהחלטת הרשם, היא הסיבה היחידה בעטיה מוחזר התיק לבית הדין האזורי, אחרת בקשת רשות הערעור הייתה נדחית אף ללא צורך בתגובת המשיב.

בשולי הדברים יצוין כי הסוגיה הדרושה הכרעה כמפורט, היא סוגיה עובדתית שצריכה להיבחן על ידי הערכאה הדיונית על בסיס החומר שהוגש לפניה ומשכך אין היא מוכרעת במסגרת הליך זה. סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 20 לפסק דין זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המשיב לחיוב המערערת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בעירעור שהגישה המערערת על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים מיום 14.1.2021 (כבוד השופט **** גולדברג ונציגי הציבור מר רמי אלקנה ומר שלום פישביין; סע"ש 4033-03-17, להלן: פסק הדין).

...

במקרה שלפני שוכנעתי, שמתקיימים טעמים המצדיקים את חיוב המערערת בהפקדת ערובה, אולם זאת, תוך שיובא בחשבון השיהוי המסויים בהגשת הבקשה, במסגרת קביעת שיעור הערובה.

אלא, שהמערערת מעלה טענות שונות להצדקת אי תשלום סכומים אלה, אשר לא מצאנו שיש בהן הצדקה של ממש לאי תשלום ההוצאות ושכר הטרחה, או לאי חיובה של המערערת בהפקדת ערובה.

במכלול השיקולים האמורים, אני מורה למערערת להפקיד בקופת בית הדין עד ליום 30.8.2021, סך של 5,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיב בערעור.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המשיב 1 לחיוב המערערים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בעירעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב מיום 2.12.2021 (כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר גבריאל נבו ומר משה כפיר; סע"ש 43851-02-17).

בית הדין אינו לישכת הוצאה לפועל ואינו עוסק באכיפת פסקי דין.

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה: זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקתו של בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית דין זה (ראו: ע"א 733/95 (עליון) ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 628; ע"ע 1424/02 (ארצי) פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU, פד"ע לג (54) 38).

על כל האמור יש להוסיף, כי לאחר עיון בתיק בית הדין, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור הם טובים במידה שיוכלו להוות לכשעצמם טעם לדחיית הבקשה להפקדת ערובה.

לאחר שקילת מכלול נסיבותיו של ההליך ועריכת איזון בין זכות הגישה לערכאות של המערערים לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בערעור, אני מורה למערערים, די.סי.אס חיזוק מבנים בע"מ, קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ ומר אילן מוריאנו, להפקיד בקופת בית הדין, ביחד ולחוד, עד ליום 2.6.2022 סך כולל של 10,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיב בערעור.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע מיום 21.9.2022 (הרשמת עינת לסרי; סע"ש 21771-06-19) (להלן: פסק הדין).

לחלופין ביקשו המשיבות "להתנות את קיום הדיון בעירעור לגופו של עניין, הן בתשלום הוצאות המשפט שנפסקו לחובת המבקש והן בהפקדת הערובה שנפסקה להבטחת הוצאות המשיבה". הכרעה תביעתו של המבקש לפני בית הדין האיזורי התבררה כסכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש).

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות.

בכל הנוגע להכרה בטעות של בעל דין כ"טעם מיוחד" להארכת מועד, נפסק, כי טעות, ובמיוחד טעות בדין של בעל דין או בא כוחו, אינה בגדר "טעם מיוחד". במהלך השנים, חל ריכוך בפסיקה זו ונקבע: "כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה. לעתים, חסימת הערעור בשל טעות משרדית נתפסה כנוקשה יתר על המידה. בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון נקבע שאין מקום לאמץ כלל הקובע קטיגורית כי טעות שבדין לעולם לא תהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכי יש לבחון את טיבה של הטעות, טעמיה, הגיונה ובעיקר את השלכתה על זכויות בעלי הדין האחרים. עם זאת, שלילת הכלל כי טעות שבדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, אינה מובילה בהכרח לתוצאה כי כל טעות שבדין תוכר כטעם מיוחד שכזה. על מנת שהטעות תוכר כטעות אופרטיבית עליה להיות טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה. כך אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה .." (בש"א 1818-03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי (25.03.2003)).

סוף דבר - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

הבקשה הראשונה שהוגשה על ידי המבקשים לחיוב התובע בהפקדת ערובה היתה במסגרת העירעור על פסק הדין השני בבית הדין הארצי לעבודה והתובע חויב בהפקדת ערובה בסך 3,000 ₪ שהופקדה כנדרש – כאשר העירעור היתקבל ואגב כך בית הדין הארצי לעבודה ביטל את ההוצאות שהושתו על התובע בבית דין זה ונקבע, כי שאלת ההוצאות תבחן בסוף ההליך, תוך הבאה בחשבון של כל ההליכים שהתקיימו עד שיינתן פסק הדין הסופי.

...

טענות המבקשים, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית נדחו זה מכבר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כאשר מכלול טענות הצדדים, הן העובדתיות והן המשפטיות, לרבות שאלת היותו של התובע "חליף" העובדת ושאלת הנפקות המשפטית של המחאת הזכות עליה חתומה העובדת, העומדת בבסיס התביעה, דינן להתברר לגופן במסגרת ההליך ונראה על פניו ומבלי שיהא בדבריי כדי לקבוע מסמרות בהליך לגופו, כי אין המדובר בהליך סרק.

ודוק, בענייננו התובע נתן הסבר המניח את הדעת להיעדר תשלום ההוצאות, אשר כאמור בוטלו בסופו של יום במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 31.5.23 (ע"ע (ארצי) 52123-05-22), מה גם שטענת התובע כי הוא שילם את הוצאות הנתבעת 3 שהוטלו עליו במסגרת פסק הדין הראשון לא נסתרה (הוצאות שכאמור אף הן בוטלו במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.6.21, ע"ע (ארצי) 12159-01-19) ואף מטענות המבקשים עולה, כי התובע הפקיד את הערובה בסך 3,000 ₪ שבה הוא חויב על ידי בית הדין הארצי לעבודה ומכל אלה שוכנעתי בקיומה של יכולת פירעון המאפשרת למבקשים להיפרע את הוצאותיהם ככל שהתביעה תידחה.

סוף דבר על יסוד האמור - הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחית.