חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להפקדת ערובה בהליך לפי סעיף 353א לחוק החברות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי: לפני בקשה להפקדת ערובה להוצאות לפי הוראות סעיף 353 א' לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") התובעת, המשיבה בבקשה (תיקרא להלן ולשם הנוחיות: "כפריס").
סעיף 353א' לחוק החברות: סעיף 353א' לחוק החברות קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". ברע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב, פסקה 14 (פורסם בנבו, 29.6.17) קבע כב' השופט דנציגר: "הלכה היא כי בנגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה". בפרשת ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 13 (11.2.2009) פירט והבהיר כב' השופט (כיום המשנה לנשיאה) מלצר בהחלטתו המקיפה כיצד יש לבחון בקשה להפקדת ערובה על ידי תאגיד בעירבון מוגבל לפי סעיף 353א' לחוק החברות: "מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).
...
בהתחשב בכל האמור לעיל ובהתחשב במכלול הזמן שתיאלץ קבוצת מכרות יהלומים ובאי כוחה להקדיש להגנה בתביעה זו, ואף בהיקפו הכספי של הסכסוך, אני מוצאת, כי הערובה אמורה לעמוד בהלימה לשיעור הוצאות אפשרי וסביר שיכול להיפסק בהליך הנוכחי ולא מעבר לכך.
בקביעת שיעור הערובה לקחתי בחשבון כי במסגרת בקשה מספר 15 החלטתי להטיל עיקול על נכסי קבוצת מכרות יהלומים להבטחת התביעה.
לאחר הפקדת הערובה, אקבע מועד לקיום ישיבת קדם משפט בתיק זה. סיכום: מן המקובץ לעיל, אני רואה לנכון לחייב את כפריס בערובה להבטחת הוצאות קבוצת מכרות יהלומים בהליך זה בשיעור של 100,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד הידוע היום, תוך 60 יום מקבלת החלטה זו. הערובה תופקד בקופת בית המשפט ולאחר מכן אתן הוראותיי להמשך ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לפני בקשה מטעם הנתבעת בתביעה העיקרית (להלן:- "המבקשת"), לחיוב התובעת בתיק העקרי (להלן:- "המשיבה"), בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה של המבקשת בהליך, בקשה לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
...
ברע"א 10905/07 אואזיס נ' זיסר, שניתן ביום 13/07/08 (פורסם בנבו), בסעיף 6 להחלטה ציין כב' השופט גרוניס: "...חזקה שהייתה קיימת, לפיה חברה בעירבון מוגבל מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות...חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות... על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין..." לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובמסמכים שהוצגו לפני, הגעתי למסקנה כי נתקיימו נסיבות המצדיקות הטלת ערובה על המשיבה.
לאור כל האמור, אני קובעת כי יש מקום לחייב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.
לאור כל האמור ובשים לב לסכום התביעה אני מורה, כי המשיבה תפקיד בתוך 30 יום ערובה, שהתא בדרך של חתימת ערבות צד ג' של מנהליה של המשיבה, מר סעדון מרדכי ב סכום של 70,000 ₪, כערובה לתשלום הוצאות המבקשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי בקשות הדדיות לחיוב הצדדים האחד את מישנהו - התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "גרייב" או "התובעת") הנתבעות והתובעות שכנגד (להלן: "קאדין ועדשיר" או "הנתבעות") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ההליך, לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
עוד נפסק כי על דרך הכלל, "אין מקום לבחינה מעמיקה של סכויי ההליך ויש להזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משמגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין" (לסקירה ראו: ת"א (מחוזי י-ם) 40789-03-17 לורדייה לבניין 2013 בע"מ נ' א.ד.מ. החברה להתחדשות אורבאנית בע"מ (6.10.21), פיסקאות 6-8).
...
לאור כל האמור, המסקנה המתבקשת היא כי הן לא הוכיחו איתנות כלכלית, באופן המצדיק סטייה מהחזקה בדבר חיוב חברה בהפקדת ערובה.
שיעור הערובה בעלי הדין לא התייחסו בתגובותיהם לסיכויי התביעות הכספיות שהגישו, ואף לא לקיומן של נסיבות אחרות המצדיקות אי חיוב בהפקדת ערובה, וכשלעצמי לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה של מי מהצדדים גבוהים במיוחד, באופן המצדיק חריגה מן הכלל המחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה, או כי מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות חריגה מן הכלל האמור.
לאחר ששקלתי בדברים, ובכלל זה זכות הגישה לערכאות, איזנתי בין האינטרסים השונים של הצדדים בניהול ההליך ובהבטחת גביית ההוצאות, ולאחר שנתתי דעתי לגובה התביעות ההדדיות, אני מורה לתובעת (גרייב) להפקיד ערובה בסך 90 אלף ₪ ולתובעות להפקיד ערובה בסך של 154 אלף ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה דנא עתרו המבקשות להבטיח את הוצאותיהן בדרך של הפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליכים, לפי סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 ולפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.
...

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 7/10/14 הגישו המבקשים לבית המשפט קמא בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בהליך – זאת לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן – החוק).
...
אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו