מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להפסקת ייצוג משותף והפרדת ייצוג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בסופו של דבר הפניתה רשמת המקרקעין את התובע לקבלת סעד הצהרתי בבית המשפט ובשנת 2008 הגיש התובע בשם בני מישפחת גיל ומוכתר תביעה לסעד הצהרתי נגד היועץ המשפטי לממשלה ורשם המקרקעין – לרשום את המבקשים כבעלי הקרקע ובעלי הדירות בפנקס הבתים המשותפים (ה"פ 7160/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים).
לאור כעסו על הזנחת הטיפול פנה הנתבע לתובע בעל פה ובכתב בבקשה שיחדל מטיפולו בתיק ויאפשר את העברתו לעו"ד אחר, והוא מציג לדוגמא מכתב ששלח לתובע ביום 19.8.2009 בו כתב ש"לאור חילוקי הדיעות שהתגלעו בינינו לאחרונה, אבקשך לחדול לאלתר מלייצג אותי בתיק זה – וזאת עד לגמר ההיתדיינות בינינו בנושא הכספי" (נספח ז' לתצהירו).
הנתבע שב וטען ששלוש שנים קודם לכן ביקש להפסיק את טיפולו של התובע בתיק אך התובע הוא ש'התחנן' להשאיר את התיק אצלו תוך התחייבות שאינו מבקש תשלום נוסף.
ביטוי מפורש להפרדה זו, בין עזרת הנתבע כנציג ובין חובת המשפחה כולה לשלם לתובע, נמצא במכתב ששלח התובע-עצמו לנתבע בחודש אפריל 2010 (נספח ח' לראיות הנתבע) שבו היתייחס להחלפת הנתבע בנציג אחר מהמשפחה כעניין המצריך יפוי כח בלבד, ללא כל היתייחסות לאחריות לתשלום שכר הטירחה.
...
הבקשה בהחלט לגיטימית לאור גילו של התובע, אך למרות הניסיונות להיעתר לה היה זה דווקא התובע שעיכב את האפשרות לעשות כן, הן כאשר נמנע במכוון מהשלמת ההליכים המקדמיים, דבר שהצריך ניהול שני קדמי-משפט לצורך הסדרת העברת המסמכים בין הצדדים ומענה תקין לשאלונים והן כאשר איחר בהגשת ראיותיו והרחיב אותן.
בסופו של דבר, כאשר נפסק לזכות התובע שכר בשווי פחות מ 6% מסכום התביעה ואף זאת לאור פנייתי לכללי הלשכה בדבר השכר המינימלי המומלץ ולא על פי ראיות התובע - נראה כי אין מקום להוסיף ולפסוק לתובע הוצאות או שכר טרחה בגין ניהול ההליך.
סוף דבר - הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 7,726 ₪ כולל מע"מ וכנגד חשבונית עבור הטיפול בחלקו בנכס, וסך של 11,113 ₪ כולל מע"מ וכנגד חשבונית עבור הטיפול בחלקה של הנתבעת 6 בנכס.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד טענה המערערת כי האופן שבו היתייחס המותב לתיק הנוסף מעיד כי הוא מעורה בנבכי התיק, וכי המותב ובאת-כוח המשיב "לא יכולות להפריד פסיכולוגית בין הקשר של שתיהן ל[בן הזוג] בתוך דיון בעיניינה של [המערערת]". נוכח האמור סברה המערערת כי קיימת "זיקה רגשית ושותפות" בין באת-כוח המשיב ובין המותב – ולגישתה די בכך כדי להקים עילת פסלות, ולמצער הצדקה להעברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק.
בנוסף ציטטה המערערת התבטאות נוספת שלטענתה "בעת אמירתה הופסקה ההקלטה באולם": לטענתה, בתגובה לכך שבא-כוחה היתייחס לחוות דעת שהוגשה בהליך, השיב המותב "אז יש חוות דעת". לגישת המערערת, מכך עולה כי המותב "לא נימנע מהבעת דיעה והערות פוגעניות" וכי דעתו "נעולה" ביחס לתוצאת ההליך.
אולם, בהמשך אותו היום קבע המותב כי נוכח הגשת בקשת הפסלות, אין מקום להכריע בבקשה בשלב זה. המשיב הגיש תגובה בה היתנגד לבקשת הפסלות, והבהיר כי באת-כוחו אכן קיימה "ייצוג משותף" בתיק הנוסף עם משרד בן-זוגה של המותב, אך אין לה שותפות עסקית או כלכלית עמו ואף אחד מהם לא עבד כשכיר במשרדו של האחר.
...
בנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנעתי כי העובדה שבן-הזוג ובאת-הכוח ייצגו יחדיו בתיק אחר לפני מספר שנים – אף אם התיק עסק בנושא הקרוב לענייננו, ואף אם הדבר אירע בעת שהליכים קודמים בין הצדדים התנהלו בפני המותב – מקימה חשש ממשי להשפעה על האופן שבו ינהל המותב את ההליך דנן.
בנסיבות העניין לא מצאתי כי עלה בידי המערערת לסתור את החזקה שעליה עמדתי לעיל, ומכל מקום – אף אם אקבל את טענתה בהקשר זה, לא שוכנעתי כי יש בהתבטאות נטענת זו כדי להעיד על "נעילת" דעתו של המותב ביחס לניהול ההליך.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הבקשה וההליכים עד כה החלטה זו עניינה בבקשתו של מר אורי גולדנברג, התובע בתביעה העיקרית, להורות על הפסקת ייצוגם של הנתבעים/התובעים שכנגד, המיוצגים במשותף על ידי בא- כוחם, עוה"ד חובב ביטון, ולחייבם להפריד את הייצוג.
...
הטעמים למסקנה זו הם כדלקמן: עסקינן בתביעה שהגיש מר אורי גולדנברג נגד מר איל רוזן וחברת א.פ אימפריה פיננסים והשקעות בע"מ (בשמה המקורי - א.כ. גלבוע בע"מ) להחזרת הלוואת בעלים, תוך שהוא מעלה טענות מטענות שונות, שעיקרן במרמה, ניצול, הטעיה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הברחת נכסים והרמת מסך ביחס לחברה, ואותה הוא העמיד ע"ס כ- 1,171,000 ₪ (להלן: "התביעה העיקרית").
סיכום המקובץ עד כה מוביל למסקנה כי אף לשיטת בעלי הדין, אין חולק כי עד למועד הגשת התביעות ההדדיות, אייל הוא בעל מניות בשיעור של 70% ממניות החברה, בעוד שאורי הוא בעל מניות של היתרה 30% ממניות החברה.
במצב כזה, סבורני כי ייצוג בעל מניות רוב ותאגיד, בייצוג משותף, ע"י אותו משרד עורכי דין בתביעות הדדיות שבין בעל מניות מיעוט בתאגיד לבעל מניות רוב והחברה, עלול לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל מניות המיעוט בתאגיד, באופן המצדיק הפעלת סמכות בימ"ש זה ולהורות על פיצול הייצוג המשותף של בעל מניות הרוב בחברה לבין החברה עצמה, וזאת בהינתן התביעות הדדיות של בעלי מניות המיעוט והרוב, בהסתמך על דיני החוזים ופקודת הנזיקין הכלליים.
לסיכום: אני נעתרת לבקשה ומורה על פיצול הייצוג המשותף של החברה ושל בעל מניות הרוב בה, לאחר ששוכנעתי כי בנסיבות המקרה דנן ובהינתן הטענות והפלוגתאות שהובאו על ידי בעלי הדין בתביעות ההדדיות, יש בייצוג המשותף של בעל מניות רוב ותאגיד על ידי אותו משרד עורכי דין, בתביעה שבין בעל מניות מיעוט בתאגיד, כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל מניות המיעוט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 13.3.2022 היתקיימה אסיפה כללית של בעלי הדירות בבית המשותף בנוכחות 18 בעלי יחידות או מייצגיהם.
בראשית דיון ההוכחות ניסה בית המשפט להבין מב"כ התובעת (אשר כזכור ייצג בתחילה את שני התובעים עד להפרדת ייצוג התובע ביום 21.6.2022) מי הם מרשיו בפועל ומי לדידו אחראי לפסיקת הוצאות, ככל שיוטלו על התובעת.
ב"כ התובעת ציין עוד כי עיין בפרוטוקול האספה הכללית מיום 6.6.2023, אשר על יסודו הודיע לו מר יונתן אופק (בדוא"ל) על הפסקת הייצוג, אולם במסמך האמור אין כל היתייחסות לייצוג דנן (עיון בית המשפט במסמך האמור מוביל לאותה מסקנה).
יש להדגיש כי ניסיונות פראקטיים ואנושיים של מי מבעלי הדירות בבית המשותף להגיע להסדרים שהם בבחינת הליכה לפנים משורת הדין לקראת הנתבעים, חרף זכויות קנייניות חקוקות שלהם, תוך שנראה שהדבר גם נעשה ללא הוועצות משפטית (שוב - בגישה פראקטית המבקשת שלא להגיע לידי עימות משפטי), אינם יכולים להחשב כויתור-בלתי-הדיר על אותן זכויות קנייניות.
...
תגובה הוגשה, אולם סוף דבר הבקשה נמוגה נוכח הימנעות ב"כ הצדדים להציג מועדים מוסכמים לדיון (בפני מותב קודם).
ב"כ התובעת ציין עוד כי עיין בפרוטוקול האסיפה הכללית מיום 6.6.2023, אשר על יסודו הודיע לו מר יונתן אופק (בדוא"ל) על הפסקת הייצוג, אולם במסמך האמור אין כל התייחסות לייצוג דנן (עיון בית המשפט במסמך האמור מוביל לאותה מסקנה).
ממכלול הראיות שבפני בית המשפט עולה כי תביעה זו נועדה להביא סעד לא לתובע לבדו אלא לקבוצה משמעותית של בעלי דירות בבית המשותף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעים השיבו שהם עומדים על ניהול התביעה נגד נתבעים 5-1 היות ותביעתם התבססה על עילות נוספות מעבר לטענת הרשלנות המקצועית שגרמה להתיישנות התביעה והן: 264,717 ₪ בגין שכר הטירחה שהתובעים חייבים לעו"ד גבעון; 50,000 ₪ בגין הפסקת הייצוג של עו"ד גבעון ונטילת הייצוג של עו"ד גבעון ו -50,000 ₪ בגין עגמת נפש.
אין כל מכנה משותף בין העילות והן אינן מעוררות שאלות עובדתיות או משפטיות משותפות.
תקנות סדר הדין הישנות כללו תקנה שהסמיכה את בית המשפט בין מיזמתו ובין לבקשת הנתבע, להורות על צימצום התובענה לאותן עילות שאפשר לידון בהן או לפסוק בהן בדרך נוחה, או על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת שתראה לו, וכן להורות על תיקונים הכרוכים בכך (תקנה 48 לתקנות סדר הדין הישנות).
...
אף שתקנות סדר הדין (החדשות), אינן כוללות הוראה דומה, מקובלת עליי עמדתו של המלומד יששכר רוזן צבי, כי יש לקרוא הוראה זו לתוך התקנות "שכן לא יעלה על הדעת כי לבית המשפט לא תהיה אפשרות להפריד עילות תביעה שאוחדו על ידי התובע בכתב תביעה אחד, במקרים שבהם אין קשר עובדתי או משפטי בין עילות התביעה וכאשר הדיון המאוחד בהן לא זו בלבד שלא יוביל לייעול ההליך אלא יגרור אחריו בזבוז משאבים" (יששכר רוזן צבי, הרפורמה בסדר דין אזרחי: מורה נבוכים (מהדורה שלישית 2024) 207-206).
נוכח כל האמור אני מורה על הפרדת הדיון כך שהתביעה בגין הרשלנות הרפואית נגד המוסדות הרפואיים תידון בנפרד מן התביעה נגד נתבעים 5-1.
לכן אני מורה על העברת התביעה נגד נתבעים 5-1 לבית משפט השלום בירושלים שידון בשאר טענות הסף שהעלו נתבעים 5-1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו