מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בתביעת פגיעה בשמיעה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

        רקע א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע מיום 26/6/19, לדחות את תביעתו להכרה בירידה בשמיעה ממנה הוא סובל לטענתו, כפגיעה בעבודה.
  הבקשה            להלן השאלות שבקש ב"כ התובע להפנות אל המומחה וזאת לאחר שציין כי "עד לקבלת החלטת כב' בית הדין דלעיל, ממנה למד על קיום הודעת מזכירות, לא נתקבלה על ידו הודעת המזכירות". מצ"ב לעיון כב' המומחה בדיקת שמיעה נוספת שבוצעה לאחרונה - מה הם הממצאים שבבדיקה זו ומה השלכתם של תביעת התובע וכיצד היית משיב לאור תוצאות בדיקה זו על שאלות כב' בית הדין שבהחלטה מיום 19/11/20.
הינה כי כן -חוות דעתו של המומחה ברורה ובהירה ואינה מחייבת הבהרה כאשר כפי שציין ב"כ הנתבע אין מקום להפניית בדיקת שמיעה חדשה שערך התובע לאחרונה לעיונו של המומחה וככל שהוא סבור שמדובר בבדיקת שמיעה המלמדת שיש לו ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור הקשורות לחשיפתו לרעש, הוא מוזמן להגיש לנתבע תביעה חדשה, כפי שציין, כאמור לעיל, ב"כ הנתבע בתגובתו וזאת תוך שיובהר כי כל תוצאה אחרת עלולה להוביל למצב בלתי הגיוני לפיו שמומחה מטעם בית הדין לא יסיים את תפקידו כל אימת שמבוטח יבקש להעביר לו עוד ועוד בדיקות עדכניות.
...
      לסיכום - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לתגובת הנתבע, הריני מורה על דחיית בקשת התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מהעובדות המוסכמות שהועברו למומחה עולה כי אין חולק בין הצדדים שהתובע עבד בחשיפה לרעש; המומחה הרפואי קבע כי כושר שמיעתו של התובע בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של למעלה מ – 20 דציבל בשתי האוזניים; ולא נטען כי התביעה הוגשה שלא במועדים הקבועים בחוק.
טענת הנתבע לפיה קביעת המומחה אינה עולה בקנה אחד עם הידע הכלל עולמי בדבר הירידה בשמיעה כתוצאה מגיל, אף היא טענה שברפואה, וככזו דינה להתברר במסגרת שאלות הבהרה מול המומחה, ולא במסגרת הכרעה שיפוטית, על ידי בית הדין.
הנתבע לא ביקש להפנות למומחה הרפואי שאלה בעיניין זה, ואף לא הפנה אותו לספרות רפואית רלבאנטית ממנה עולה כי ניתן לייחס את הירידה בשמיעתו של התובע לתהליך ההזדקנות הטבעי.
למעלה מן הצורך ייאמר, כי על פי ההלכה הפסוקה, מינוי מומחה אחר ייעשה במשורה בלבד, אך במקרים בהם ישנו טעם ממשי לפסילה, כגון מקרים בהם נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מיתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוואנטי; נפל פגם אישי במומחה; לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; נראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקילה יותר; או טעם מיוחד אחר שיירשם (ראו: עב"ל (ארצי) 51920-09-17 שמעון שושן – המוסד לביטוח לאומי (29.08.2018); עב"ל (ארצי) 156/09 יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי (27.1.10); עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי - יעקב בן סימון (8.3.10); עב"ל (ארצי) 204/10 יעקב דיין - המוסד לביטוח לאומי (7.7.10); עב"ל (ארצי) 12472-03-13 יהודה גינסבר - המוסד לביטוח לאומי (15.10.15)).
...
" הנתבע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ובהתאם להחלטה, במסגרתה נעתר בית הדין לבקשתו, השיב המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה בחוות דעת משלימה מיום 8.11.2018, כדלקמן: לשאלה: "האם תסכים כי ככל וליקוי השמיעה של התובע נגרם כתוצאה מחשיפה לרשע מזיק, הליקוי היה צפוי להתגלות כבר ב – 1993-1998, כעבור 10-15 שנה של עבודת התובע בתנאי רעש מזיק?" השיב המומחה הרפואי: "עיקר הליקוי המתגבש כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק אומנם מתגבש תוך 10 עד 15 שנים מתחילת החשיפה, אך הוא לא חייב להתגלות דווקא לאחר 15 שנים: אם הליקוי הראשוני הינו של 30 – 35 דציבל בתדר הגבוה 4000 הרץ הוא לא יתגלה אלא אם האדם ישים למשל שעון יד מכני ליד אוזנו, יארוך עוד מספר שנים עד שהליקוי יורגש ממש." לשאלה: "(1) האם תסכים כי עקומת השמיעה בשתי הבדיקות שנעשו לתובע בשנת 2015 עם הפרש של 4 חודשים ביניהן (אחת מיום 27.1.15 והשניה מיום 19.5.15) אינן זהות?
המומחה נתן דעתו לעניין זה וקבע, כי עיקר הליקוי מתגבש, אמנם, בחלוף 10-15 ממועד החשיפה לרעש מזיק, ואולם "הוא לא חייב להתגלות דווקא לאחר 15 שנים. אם הליקוי הראשוני הינו של 30-35 דציבל בתדר הגבוה 4000 הרץ הוא לא יתגלה אלא אם האדם ישים למשל שעון יד מכני ליד אוזנו, יארוך עוד מספר שנים עד שהליקוי יורגש ממש". לבסוף, אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה יש לפסול את חוות דעתו של המומחה הרפואי ולמנות תחתיו מומחה נוסף.
בנסיבות אלה, ומשלא מצאתי כי מתקיים טעם ממשי המצדיק מינוי מומחה חלופי- הבקשה למינוי מומחה חלופי - נדחית.
סוף דבר על בסיס חוות דעתו של המומחה הרפואי, התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני בקשה מטעם הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ד"ר ארז בנדט.
ד"ר בנדט מונה כמומחה מטעם בית הדין בתחום רפואת אף אוזן גרון לחוות דעתו בתביעת התובע להכיר בליקוי השמיעה והטינטון כפגיעה בעבודה (החלטה מיום 3.2.2021).
המומחה התבקש להשיב לשאלות כדלקמן: להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, בהתאם לסעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי: מהו הליקוי ממנו סובל התובע? האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין חשיפתו לרעש כמתואר בעובדות המקרה? האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 הרץ) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות (במוליכות העצם) בכל אחת מהאוזניים? באם תשובתך לשאלה ג' חיובית, מתי לראשונה חלה הירידה? מהו המועד בו צוין לראשונה ברשומה הרפואית ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 הרץ).
השאלה תופנה למומחה בשינוי נוסח כדלקמן: האם המומחה יסכים כי בנושא NIHL (ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק) – הליקוי השמיעה המירבי "נרכש" במשך 10 – 15 שנות החשיפה, ובהמשך קצב ירידת שמיעה יורד? אם התשובה על שאלה זו חיובית, כיצד יסביר המומחה שהפניות הראשונות עקב ליקוי שמיעה הופיעו לראשונה כעבור 45 שנים של חשיפה? שאלה מספר 7: כידוע, ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק הוא סימטרי.
...
לאור כך, נשאלת השאלה, הכיצד הגעת למסקנה שלא מדובר בטנטון תמידי (על אף שנכתב במפורש בתיעוד עדכני מאפריל 2019 "טנטון קבוע") ומדוע החלטת שמדובר בטנטון דווקא על פי ממצא רפואי מיולי 2017, בפרט לאור העובדה שהתובע המשיך להתלונן על טנטון הן ב- 2018 והן ב- 2019 לרבות בשלושת בדיקות השמיעה שביצע ובהתייחס לכך שעל פי הפסיקה "די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו עקב תלונת הטנטון, כדי שמבוטח יחשב כמי שעמד בדרישות הסעיף". (עב"ל (ארצי) 31583-06-10).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תשובה: "16. אמנם האודיוגרם מ 17.6.15 לא הועמד לעיוני אך עלי לפרט את הידוע מהספרות הרפואית העדכנית : ליקוי השמיעה התחושתי – עיצבי העקרי המתגבש תוך חשיפה לרעש מזיק, מתגבש תוך עשר עד חמש עשרה שנים מתחילת החשיפה. לאחר חמש עשרה שנות חשיפה קצב התגבשות ליקוי השמיעה כנ"ל הולך ויורד. מאידך בעשור הששי לחיים ואילך כבר בא לידי ביטוי אותו תהליך היזדקנות טבעי של האוזן הפנימית הנקרא PRESBYCUSIS, התהליך מתבטא בליקוי שמיעה תחושתי עיצבי עם או בלי טנטון, ההולך ותופס תאוצה עם הגיל. לפיכך אם התובע חש בהחמרה בשמיעה בשנים האחרונות – בגיל 70 ויותר, בעשור השמיני לחייו – הסיבה יכולה להיות רק התהליך הפרסביקוטי הנ"ל ותחלואה כללית (כגון יתר לחץ דם), הסיבה אינה תעסוקתית". שאלה: ככל שהתשובה לשאלה 16 חיובית - האם לחשיפה לרעש השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)? תשובה: "התשובה לשאלה 16 אינה חיובית". התובע הגיש ביום 27.3.22 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ולאחר הגשת תגובת הנתבע וצרוף מסמכים מטעם התובע, נשלחו למומחה ביום 26.5.22 שאלות ההבהרה.
לנוכח האמור הוגשה התביעה בתיק זה ומונה מומחה מטעם ביה"ד. לטענת התובע תשובת המומחה להחלטה של ה-NIOSH אינה מנומקת דיה, המומחה השיב חלקית לשאלה ד' לשאלות ההבהרה ולא היתייחס לתדירויות הדיבור אלא רק לתדירויות הגבוהות בהן נפגעת השמיעה כתוצאה מגיל כך שלמעשה השאלה נותרה פתוחה.
...
בנסיבות אלו יש לקבל את התביעה.
דיון והכרעה: לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה מטעם ביה"ד, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ושקלנו את טענות הצדדים, מצאנו לדחות את התביעה.
המומחה מטעם ביה"ד ניתח את הממצאים הרפואיים שהיו בפניו בצורה מנומקת ומפורטת וקבע בהסתמך עליהם, כדלקמן: בחוות הדעת (סעיף 15): "עפ"י חוות דעתו של פרופ' אופיר – כמוזכר לעיל – ממצאי האודיוגרם מ- 17.6.15 טובים מאלה שבאודיוגרם המוקדם דהיינו 9.1.14. ... לפיכך אם התוצאות באודיוגרם מ 17.6.15 טובות מאשר באודיוגרם מ 9.1.14 המסקנה המתבקשת הינה כי אין החמרה תעסוקתית בשמיעתו של התובע ממועד הדחייה הקודמת (27.7.15) ועד היום" (ההדגשה לא במקור).
בנסיבות אלו מצאנו לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם ביה"ד. סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע כללי ועובדתי: התובעת הגיש תביעה להכיר בצרידות ובירידה בשמיעה מהם היא סובלת כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.
בתאריך 14.1.21 הודיעה התובעת, כי היא מבקשת למחוק את תביעתה בעיניין ליקוי השמיעה.
אם הנך סבור כי מדובר במקרוטראומה, נא תאר את מנגנון הפגיעה הזעירה: כיצד לדעתך גרמו תנאי העבודה למצב הרפואי? והאם מדובר בפגיעה זעירה או בתהליך תחלואתי כעולה בין היתר מחוות דעתך המקורית? בתאריך 23.3.23 הוגשו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה במסגרתן ציין המומחה כדלקמן: "עיינתי בשאלות ההבהרה. שאלות הבהרה נובעות מהגלגולים שעבר תיק זה:
בתאריך 4.4.23 ביקש הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות ולאחר קבלת תגובת התובעת הועברו למומחה ביום 9.4.23 השאלות הבאות: בחוות דעתך מיום 19.3.23 ציינת בסעיף ב', כי "... חומר רפואי נוסף ובדיקות החולה הראו, שלאחרונה חלו שינויים במיתרי קולה ("יבלות")" (ההדגשה לא במקור – א.ש.). נא הבהר מתי אירעו שינויים אלו ופרט את החומר הרפואי הנוסף שהועבר אליך ומבסס קיומם. נא ציין את תאריכי הרישומים הרפואיים הרלבאנטיים.
דיון והכרעה: לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שבתיק לרבות לחוות דעת המומחה, לתשובותיו לשאלות ההבהרה ולטיעוניו של כל צד, מצאנו כי דין התביעה להיתקבל ויש להכיר בליקוי ממנו סובלת התובעת במיתרי הקול כ'פגיעה בעבודה' לפי עילת המקרוטראומה.
...
לעניין טענות הנתבע בסיכומיו הרי שלא מצאנו לקבלן: התשתית העובדתית נקבעה במסגרת החלטת ביה"ד מיום 7.3.22 לאחר בחינת ראיות הצדדים ואין אנו סבורים, כי יש לדון בה בשנית.
לפיכך, נוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות דעת המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין ומשמדובר בשאלה שהיא בשיקול דעת רפואי, לא מצאנו כל טעם משפטי המצדיק להתערב במסקנות המומחה.
סוף דבר: על יסוד המפורט לעיל, מצאנו לאמץ את מסקנת המומחה ולקבוע כי הליקוי ממנו סובלת התובעת במיתרי הקול יוכר כ'פגיעה בעבודה'.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו