בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון נידרש היחיד להמציא את תדפיס תיק ההוצאה לפועל והחלטת בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 11170-02-13 בבקשתו להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות.
"בעיקר רלבאנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נימנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם הייתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לעינייני מישפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב".
ההלכה הנ"ל והקריטריונים שנקבעו בפסיקה בהליכי פשיטת רגל תקפים אף לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.
פועל יוצא כי היחיד לא שילם את המזונות משך שנים רבות, עד שנת 2017, אז נקבע לו צו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל והתקבל כתוצאה מעיקול הסך של 21,000 ₪ (תקבול מצד ג' ביום 13/10/21).
...
למרות שהיה בסיס לדחיית בקשת היחיד אני סבור שנוכח מצבו הרפואי הנוכחי, גילו המתקדם, קביעת הנכות ודרגת אי כושר בשיעור של 100% לצמיתות, היותם של הזכאים למזונות בגירים וחוב המזונות הינו חוב עבר שאיבד מאופיו המקורי ומתקרב במהותו לחוב כספי רגיל ובאיזון שבין זכות המל"ל לפירעון החוב לפי זכות היחיד לקיום מינימאלי הכבוד, יש הצדקה להחיל באופן חלקי של צו ההפטר על חוב המזונות.
