בית משפט השלום בפתח תקווה
ת"א 37066-10-18 מזרחי שמא ואח' נ' אביסרור ובניו יזום ופתוח בע"מ ואח'
תיק חצוני: תיק עזר
בפני
כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל
תובעים
1. מיטל מזרחי שמא
2. גיא מזרחי
נתבעות
1. אביסרור ובניו יזום ופתוח בע"מ
2. מועצה מקומית שהם
ב"כ התובעים: עו"ד ארז סרי
ב"כ הנתבעת 1: עו"ד שלמה עמיאור
ב"כ הנתבעת 2: עו"ד רועי לנדאו
פסק דין
הסרוב כמובן לא ניזקף כהוא זה לחובת הקבלן, אלא שבשל כך הסיכסוך שסכומו אינו גבוה היתנהל עד לתומו, כולל הוכחות וסיכומים אשר רק לאחרונה הסתיימה הגשתם.
מאחר שמדובר בהודאת בעל דין, נביא את הדברים כלשונם:
"בעת מתן היתר הבניה וע"פ התכניות שאושרו ע"י הועדה המקומית לתיכנון ולבניה 'שוהם', היה מפלס הקרקע בדירת התובעים גבוה בכ- 1.5 מ' מגובה פני הקרקע הגובלת מצפון. [...]
זאת בשל שני השיקולים הבאים:
המועצה גרמה לנזק ראייתי בכך שלא פנתה בזמן אמת, בטרם הגשת הבקשה למתן היתר בניה ולמצער בטרם מתן ההיתר, לקבלן או לרוכשים, לשמיעת עמדתם בנוגע לאפשרויות תיכנון המיגרש והגבהת מפלס הקרקע, הגם שההשפעה הפוטנציאלית עליהם הייתה ברורה ומובנת והעירייה לא חלקה על חובתה לעשות כן. אף מומחה בית המשפט שילה ציין בחקירתו הנגדית על ידי ב"כ המועצה, כי מתכנן גן הילדים היה צריך לערוך "תכנית בינוי שתציג את ההשלכות של ההצעה שלו למפלס של גן הילדים לסביבה. במקרה זה על הדירה של התובעת" (עמ' 3 לדיון ההוכחות, ש' 30-32).
כמו כן, כמפורט בסעיף 23 לעיל (בפיסקה השנייה) מחוות דעתו של המומחה שילה ומעדותו בבית המשפט עולה כי דבר קיומה של הלאקונה בתב"ע (שהיא באחריות הועדה המקומית) לעניין גובה מיגרש גן הילדים אמור היה להדליק אצל הקבלן "אור אדום". באותו שלב היה על הקבלן לברר מול הועדה המקומית ומתכנן גן הילדים מה עתיד להיות גובה המיגרש, ובודאי שהיה עליו להמנע מלמסור לרוכשי הדירות שהמגרשים יהיו בגובה זהה כל עוד אין לו מידע ודאי ומוסמך ביחס לכך.
עם זאת, בהעדר טענות מטעם הצדדים, ובשים לב לשומה של הקבלן עצמו, שהעריך את שווי הנכס לחודש נובמבר 2017 בשיעור גבוה יותר משווי הנכס שהעריך מומחה בית המשפט בשנת 2021 (2,737,000 ₪ כמפורט בעמ' 27 לחוות דעת מומחה הקבלן, לעומת כ- 2,640,000 ₪ על פי הערכת המומחה זוהר, אשר התבסס על עיסקאות ההשוואה שרובן קדמו לשנת 2018) מצאתי לקבוע כי לשעור הנזק שהוכח, יתוספו הפרישי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
...
בנסיבות אלה מסקנתי הינה כי המועצה לא עמדה בנטל הבאת הראיות שהועבר לשכמה.
הנה כי כן, הן שיקולי צדק בשל מידת האשם המונחת לפתחו של הקבלן, והן שיקולי יעילות בהיות הקבלן המונע הזול של התקלה שהתרחשה, מוליכים למסקנה שלפיה עיקר האחריות מוטלת על כתפי הקבלן.
סוף דבר
הנתבעים ישלמו לתובעים יחד ולחוד, ובחלוקה פנימית של 70% הקבלן ו- 30% המועצה, סך של 80,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.