בקשה להעברת תיק לבוררות לפי סעיף 8 לחוק הבוררות

כנען טוענת כי די בהתנהלות המבקשת כדי לדחות את עתירתה, משהשתהתה בפנייתה לבית המשפט, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם תכלית מנגנון הבוררות להתדיינות מהירה, וכי נהגה כך מטעמים טאקטיים על מנת לעכב את ניהול הליך הבוררות, במטרה להקים לעצמה עילת ביטול פיקטיבית של חלוף התקופה למתן פסק בוררות, לפי סעיף 24(8) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

הועדה החליטה למנות בורר שאינו שופט בדימ'" וכי "בקשתכם תועבר לועדה יחד עם עוד מספר תיקים..."; ביום 01.06.2020 שלחה לישכת עורכי הדין את ההודעה בדבר מינויו של עו"ד דרזנין כבורר.

שלישית, המבקשת עצמה בחרה להודיע ללישכת עורכי הדין כי "הצדדים הפעילו את מנגנון הבוררות המעוגן בהסכם שכר הטירחה זה מכבר, ומשעה שאין הסכמה ביניהן בדבר זהות הבורר, מתכבדת הלישכה הנכבדה להפעיל את סמכותה ולהורות על מינוי בורר כאמור", קרי: אין הסכמה ומשכך היא מעבירה ללישכת עורכי הדין את המנדט לקבוע את זהותו של הבורר על פי תנית הבוררות – וזו הייתה מוסמכת לפעול בהתאם, ולמנות בורר כפי שיקול דעתה.

...

אין מנוס אפוא מפנייה לנספחי הבקשה והתשובה לצורך הכרעה במחלוקת.

בתנית הבוררות האמורה לא נקבעו מגבלות כשירות כלשהן, ונקבע רק כי באין הסכמה על זהותו "...יבחר הבורר ע"י לשכת עורכי הדין...". בפנייתה ללשכת עורכי הדין הודיעה המבקשת כי "אין הסכמה... בדבר זהות הבורר", ועל כן "מתכבדת הלשכה הנכבדה להפעיל את סמכותה ולהורות על מינוי בורר כאמור..." עת מינוי שופט בדימוס הוצג כבקשה מצידה בלבד, מסקנה המתבקשת בין היתר מכך שכנען לא הייתה מכותבת לפניה האמורה מיום 22.12.2019.

נוכח האמור לעיל – הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בנצרת הפ"ב 19644-08-20 ביזינסקי נ' אשר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אוסילה אבו-אסעד מבקש יעקב ביזינסקי משיבים 1. יחזקאל אשר 2. אשר את ביזינסקי מובילי הגליל התחתון בע,מ החלטה

בתשובתו לתגובה, טוען המבקש כי המשיבים עצמם במהלך שנת 2019 העלו דרישות בנושאים שעלו וצצו לאחר החתימה על ההסכם ואשר לא בא זכרם בהסכם ובקשו לשנות את לשון ההסכם ולקבל זכויות ואישורים להעברת כספים מקופת פיצויים, ובהמשך לאחר מכתב שנשלח ע"י נאמן המשיב 1, ביקש הלה לפעול בהתאם למנגנון הבוררות, ובכך לטענת המבקש – המשיבים מושתקים מלהעלות כל טענה הסותרת את טענותיהם ההפוכות לחלוטין הן במישור הדיוני והן במישור העובדתי-משפטי.

סעיף 8(א) לחוק הבוררות קובע: "נתגלע סיכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות, ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן, בין שהבורר צריך היה להיתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להיתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי". [ההדגשות הוספו, א.א.א] אם כן, סמכות מינוי הבורר על ידי בית המשפט הנה סמכות שבשיקול דעת (ראו- רע"א 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עריית חיפה, (פורסם במאגרים המשפטיים, 03.05.2010)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, מכאן ומכאן, שקילתן על רקע הוראות הדין וההלכה הפסוקה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיובא להלן.

לא נעלמה מעיני ההלכה הפסוקה אליה הפנו המשיבים שבמסגרתה לא נעתר בית המשפט לבקשות מסוג הבקשה דנן להפניית סכסוך לבוררות, אלא שלהבנתי מדובר היה במקרים בודדים וחריגים, שבהם גם לשון ההסכם בנוגע לתניית הבוררות נוסחה באופן מצומצם יותר מהנוסח עליו סיכמו הצדדים בענייננו, או שמדובר היה במחלוקת שאינה עולה מתנאי ההסכם, בניגוד לענייננו, שכאמור נוסח תניית הבוררות הינו רחב ומקיף הכולל כל סכסוך הנוגע במישרין או בעקיפין להסכם, וכאשר הטענה בדבר קיום "טעויות" נוגעת במישרין לפרשנות תנאי ההסכם ובחינת אומד דעת הצדדים בשלב כריתת ההסכם, מחלוקת שההכרעה בה נתונה לסמכותו של בורר מכוח תנאי ההסכם.

סוף דבר אשר על כן, הריני מקבלת את הבקשה למינוי בורר.

עו"ד יוסטר ממאן להשלים עם ההכרעה לפיה מניות חברת הנכס לא עברו לבעלותו עם פטירת ראש המשפחה אלא שימש כנאמן וכשלוח של האלמנה שרה ושל חברת הנכס, והוא אינו חדל להגיש לבתי המשפט, חדשות לבקרים, בקשות לביטול פסק הביניים, להעברת הבורר מתפקידו, אף להחזרת ההליך לאכסניה של בית המשפט.

בקשת ביטול שלישית ביחס לפסק הביניים שהוגשה ע"י עו"ד יוסטר לבית משפט מחוזי מרכז ביום 10.08.2021, יום לפני מתן פסק הדין, שהוכתרה בכותרת "בקשה לביטול פסק הביניים בהליך הבוררות בשל עדויות שקר", לא נדונה ע"י כבוד השופטת טולקובסקי, שקבעה כי "לא ניתן להגיש בקשה חדשה לביטול פסק הבוררות במסגרת תיק זה". פסק הביניים - אושר.

עוד צוין בכותרת הבקשה כי בית המשפט מתבקש להורות על ביטול פסק הביניים תוך "שימוש בסמכותו לפי סעיף 24(5)(8) ו-(10) לחוק הבוררות"(להלן- הבקשה החדשה) הבקשה נסמכת על שתי טענות מרכזיות: האחת – "בית המשפט המחוזי הורה לכבוד הבורר להכריע בשאלת הנאמנות במלואה מאחר ואין די בהכרעה כללית בדבר נאמנות". נטען כי אף שבית המשפט המחוזי מרכז הורה כי טענתו זו תתברר בחלקו השני של הליך הבוררות, הרי לטעמו הוגבל הבורר לעשות כן בתקופה של שלושה חודשים, כקבוע בסעיף 25 לחוק הבוררות.

...

גם הטענה הנסמכת על עילת הביטול שבסעיף 24(10) – דינה להידחות על הסף משהמועד להעלאתה הוחמץ.

מניין הימים המתחיל מיום 22.7.2021 יגזור מיד את דינה של הבקשה להידחות על הסף.

לסיכום: דין הבקשה להידחות גם מהטעם הדיוני משהוגשה לאחר המועד הקבוע בדין ללא בקשה להארכת מועד, וגם מהטעם המהותי.

סעיף 8 (א) לחוק הבוררות מקנה לבית המשפט את הסמכות למנות בורר: "נתגלע סיכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להיתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להיתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי". סעיף 8(ב) לחוק זה קובע: "לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:

ראשית, לגופם של דברים, אין חולק כי בסעיף 8 להסכם בין הצדדים נקבעה תניית בוררות בדבר מינוי בורר דן יחיד בהסכמת הצדדים, "ובהיעדר הסכמה, ימונה ע"י ראש לישכת עורכי הדין, על פי פניית מי מהצדדים". על פי תיק בית המשפט בת"א 60-03-17, כתב התביעה של המשיבה הוגש לבית המשפט ביום 1.3.17, ואילו כתב ההגנה של המבקשים הוגש ביום 19.4.17, יחד עם כתב תביעה שכנגד.

במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 21.12.17 בת"א 60-03-17 ביקש פעמיים המבקש כאן לקיים הליך בוררות, וכלשונו: "בהסכם זה כתוב בסעיף 8 ואני אשמח לבוררות" וכן: "אני מבקש להעביר את ההליך לבוררות". היה זה ב"כ המשיבה כאן, שהתנגד לבקשה, ביקש שההליך יועבר לגישור, "ואם בית המשפט חושב שצריך להעביר לבוררות נבקש לפעול כפי הקבוע בהסכם, פניה לראש לישכת עוה"ד" (ע' 2, ש' 26).

...

ביום 9.11.20 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר בת 20 עמודים, ובפרק "סוף דבר" לבקשה הדגיש המבקש כי הציג בבקשה "חלק מעיקרי טענותיו" (ע' 20, סעיף 80 לבקשה).

אני סבור, כי דבריו אלו של הבורר ("ואני שאלתי גם מומחה וגם הבת שלי למדה קולנוע, אפשר להרים את האיכות של הקול זו לא בעיה") וההתייעצות שערך, בהחלט מעוררים קושי מסוים, אך הדברים נאמרו וגולו במסגרת הליך הבוררות, טרם מתן פסק הבורר, והמבקשים לא טענו כי ביקשו לגלות את זהותו של אותו מומחה או להפנות אליו שאלות, וכי אכן נמנע מהם "לחקור את המומחים". בכל מקרה, אין בדברים אלו כדי להצביע על עיוות דין שנגרם למבקשים.

כאמור, הבורר הגיע למסקנה כי המבקשים לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפי המשיבה במסגרת ההסכם, לנוכח העובדה שגם לאחר 25 חודשים, זמן רב בהרבה מזה המוגדר בהסכם, ולאחר תשלום סכום גבוה בהרבה מזה המוסכם, לא סופקה גירסה סופית של הסרט, וגם לא גירסה קצרה שלו, והגירסה שכן סופקה לא הייתה לשביעות רצונה של המבקשת, ולא הייתה ראויה להקרנה, להתרשמותו של הבורר.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בית המשפט הפנה להוראת סעיף 8 לחוק הבוררות הקובע כי במצבים בהם לא התמנה בורר על פי הסכמת הצדדים, רשאי בית המשפט על פי בקשת בעל דין למנות את הבורר.

ביום 24.3.22 התרתי למבקשים להגיש לתיק בית המשפט מסמכים שהועברו להם על ידי מזכירות המוסד לבוררות, שתחת קורתו ניהל המשיב את הליך הבוררות.

...

סיכומו של דבר: בכל הנוגע לטענת המבקש בדבר שכר "מוגזם" של המשיב, לא מצאתי לקבלה.

סיכומו של דבר המבקש לא הראה כי מתקיימים התנאים המצדיקים את הפחתת שכר הבורר מכוח סעיף 32(א) לחוק הבוררות, ועל כן יש לדחות את הבקשה.

כאמור, הבקשה נדחית.