בקשה להעברת תובענה לפירוק שותפות לבית משפט מחוזי

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 68948-06-21 גרינברג ואח' נ' שניאור ואח' 09 אוגוסט 2021 בפני כב' השופט י. גריל, שופט עמית המבקשים: 1. שלמה גרינברג 2. גרינברג את שניאור - השכרת דירות למגורים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד א. גולדהמר המשיבים: 1. נדב שניאור ע"י ב"כ עו"ד חגית גאוי 2. רשם החברות 3. בנק הפועלים בע"מ 4. גרינברג את שניאור - נכסים ומקרקעין בע"מ 5. מגדל חברה לביטוח בע"מ 6. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ 7. שלמה גרינברג, רואה חשבון בע"מ החלטה

בשנת 2019 הסכימו המבקש והמשיב על פירוק השותפות ביניהם, נוכח מחלוקות לגבי אופן נהולה של המבקשת.

באשר ליתרת התמורה מושא ההסכם משנת 2019, לגביה טענו המבקשים כי יש לקזז אותה אל מול שווי מניותיהם של השותפים העיסקיים במשיבה מס' 4, נסים בן-דוד ואבי עייש, שהמשיב אוחז בהן (5% ממניות המשיבה מס' 4), הואיל והתמורה בגינן שולמה במלואה על ידי חברה בבעלותו של מלאה של המבקש – קבע בית משפט קמא שסוגיה זו לא אוזכרה בהסכם משנת 2019.

תמצית טענת המבקשים היא, שעילת התביעה נולדה לכל המאוחר ביום 18.1.21, המשיב שיגר התראה למבקשים כבר ביום 7.2.21 וטענותיו נדחו במכתב המבקש מיום 10.2.21, ההודעה על העברת מניותיו של המשיב למבקשת לפי ההסכם משנת 2019, היא מיום 24.2.21, ותביעתו של המשיב לבית משפט קמא הוגשה ביום 30.5.21, דהיינו, כך טוענים המבקשים, למעלה מארבעה חודשים מאז התגבשה עילת התביעה שלו, ולמעלה משלושה חודשים לאחר שמניותיו במבקשת הועברו בהתאם להסכם משנת 2019.

...

לנוכח האמור לעיל, אני קובע, שצו העיקול הזמני יעמוד על הסכום של 1,128,000 ₪, דהיינו, יתרת הסכום המגיע למשיב על-פי הסכם מכר המניות מיום 29.12.2019.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני דוחה בעיקרו של דבר את בקשת רשות הערעור פרט לכך שאני מצמצם את צו העיקול הזמני ומעמידו, על-יסוד המוסבר לעיל, על הסכום של 1,128,000 ₪.

הואיל ובקשת רשות הערעור התקבלה במקצתה, אני מורה שלא יהא צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 38228-01-21 שלקוביץ נ' שלקוביץ ואח' לפני כב' השופט הבכיר (עמית) יהודה פרגו תובעים אברהם שלקוביץ ע"י ב"כ עו"ד: צבי ולך נתבעים 1.עו"ד אשר שלקוביץ 2.עו"ד אסף שלקוביץ 3.עו"ד יצחק שלקוביץ ע"י ב"כ עוה"ד: ארז דר-לולו ויערה פרוינד-אברהם. החלטה

רק אם יימצא שיש להעביר את הדיון לבית המשפט לעינייני מישפחה מכוח יחסי המשפחה בין התובע לבין הנתבע 1, יהיה צורך לידון באם עניינם של הנתבעים 2 ו-3 כרוך בסכסוך זה, כדי כך, שיש להעביר את מלוא התביעה לבית המשפט לעינייני מישפחה.

האם "מדובר בסכסוך בתוך המשפחה" המקנה את הסמכות לבית המשפט לעינייני מישפחה? לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הגעתי למסקנה שעסקינן בסכסוך עסקי בין האחים בגין עיסקאות משותפות בנדל"ן בשותפות אותה מבקש התובע לפרק ועותר למתן חשבונות.

...

האם "מדובר בסכסוך בתוך המשפחה" המקנה את הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה? לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הגעתי למסקנה שעסקינן בסכסוך עסקי בין האחים בגין עסקאות משותפות בנדל"ן בשותפות אותה מבקש התובע לפרק ועותר למתן חשבונות.

משהגעתי למסקנה זו, פטור אני מלדון בעניינם של הנתבעים 2, 3.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

יתרה מכך, התביעה כאן היא תביעה לפירוק השותפות, ענין המצוי בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי וזאת מכוח הוראת סעיפים 46-47 לפקודת השותפויות נוסח חדש – תשל"ה – 1975 (להלן: "פקודת השותפויות").

כפי שתואר לעיל, לבית המשפט המחוזי סמכות ייחודית לידון בפרוק שותפות, ולא הובאה על ידי מכשירי מדידה כל היתייחסות לעניין זה. במיוחד יפים הדברים לאור העובדה, כי טרם מתן החלטתי זו, הפניתי את הנתבעת, בהחלטתי מיום 30.10.2022, להוראות סעיפים 45-47 לפקודת השותפויות (כמו גם לסעיף 1(2) לחוק) ובקשתי כי תודיע האם עומדת היא על הבקשה להעברת הדיון לאור הוראות חוק אלו.

...

י.ב. גלאור אף הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה אף לאור ניהולו של ההליך הראשון המתנהל באותו ענין ממש בבית משפט זה בפני אותו מותב ובאותו מועד וטענה כי הדעת נותנת כי ההליכים אף יאוחדו בהקדם.

כפי שתואר לעיל, לבית המשפט המחוזי סמכות ייחודית לדון בפירוק שותפות, ולא הובאה על ידי מכשירי מדידה כל התייחסות לעניין זה. במיוחד יפים הדברים לאור העובדה, כי טרם מתן החלטתי זו, הפניתי את הנתבעת, בהחלטתי מיום 30.10.2022, להוראות סעיפים 45-47 לפקודת השותפויות (כמו גם לסעיף 1(2) לחוק) ובקשתי כי תודיע האם עומדת היא על הבקשה להעברת הדיון לאור הוראות חוק אלו.

סיכום לאור כל המקובץ לעיל, בקשתה של הנתבעת להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

להרחבה לפיה בתי משפט השלום לא יעסקו בתביעות שעניינן הוא פירוק שותפות ר' גם רע"א 8521/09, עו"ד שרגא פ. בירן נ' עו"ד צדקיהו הרמולין (מיום 2/10/2014) שם נקבע כך (ההדגשות לא במקור) - "החשבונות בין השותפים במסגרת פירוקה של השותפות – עניינים, אשר הסמכות להסדירם, בהיעדר הסכם בין השותפים הקובע אחרת – מוקנית לבית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות". בהנתן העובדה שההליך החל ונוהל כתביעה כספית אישית שהועברה גם לבית משפט השלום, הרי לא ניתן לידון וליתן סעדים במסגרת פקודת השותפויות.

ודוק, לא הועבר לבית משפט השלום הליך פירוק שותפות בהתאם לפקודת השותפויות, או פירוק חברה בהתאם לדיני החברות כל שהועבר הוא תביעה כספית אשר התעמקות בה ובסעדיה וכן היתייחסות לכל האמור לעיל – מלמד שלפחות בחלקה היא מבקשת לידון בפרוק השותפות ובפירוק חברות בפועל.

...

התביעה שכנגד - התביעה שכנגד נדחית.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד - אני מחייב את שר-אל משכנות בע"מ בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד בסך כולל של 58,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

עיקולים זמניים - לאור תוצאת ההליך, העיקולים הזמניים אשר הוטלו במסגרתו יבוטלו ואולם מתוקף סמכותי הטבועה אני קובע שעיקולים אלה יבוטלו אך ורק ביום 6/8/2023 ויישארו על כנם עד למועד זה. ניתן יהיה לפעול אל מול מזכירות בית המשפט לקבל אישורים לביטול.

באשר לנימוקים לקבלת תביעת דרים בילד ולדחיית תביעת המבקשת ציין בית המשפט, בין היתר, כי: הצדדים מחויבים להסכם פירוק השותפות עליו חתמו; כי המבקשת והגב' נסימי אינן זרות לעולם העסקים ויכלו וקיבלו ייעוץ משפטי, ולכל הפחות יכלו לפנות לקבלת ייעוץ; הסכם הפרוק לא נחתם על אתר; נדחתה הטענה לחתימה על ההסכם בשל לחץ; גרסת המבקשת מדוע לא פעלה בהתאם להסכם פירוק השותפות היא גרסה מתפתחת.

עוד טוענת המבקשת כלפי קביעת בית המשפט לפיה אין לו סמכות עניינית לידון בתביעתה, אף כי זאת הועברה אליו מבית המשפט המחוזי בהסכמת הצדדים, ומבלי שטענה זאת הועלתה לאורך ההליך.

...

לטענתם, המבקשת ערכה בדיקת כלכלית על מצבם הפיננסי ולו הייתה מציגה אותה בפני בית המשפט בקשתה הייתה נדחית.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת המבקשת ומותירה את העיקולים שהוטלו בבית המשפט קמא על כנם וכן מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, למעט ההוצאות שנפסקו לחובת המבקשת.

על כן אני מקבלת את בקשת המבקשת ומורה על עיכוב ביצוע פסק הדין וכן על הותרת העיקולים שהוטלו על ידי בית המשפט קמא, על כנם.